המסורת של המסורת

פסטיבל הפיוט של בית אבי חי מתרחב: בשנה הרביעית לקיומו הוא יוצא אל אוויר העולם וממשיך לגדול ולצמוח. "מפתה לעשות דברים גדולים עם שמות מפורסמים, אבל אנחנו מתעקשים, בגלל הראייה לטווח ארוך מעבר לפריזמה של תרבות ישראלית פופולארית, על מחויבות לנושא ושפה אמנותית רחבה", מהרהר בקול רם המנהל המוסיקלי של הפסטיבל, יאיר הראל. "ההתרחבות של הפסטיבל תהיה תוך כדי הליכה לעומק".

ובמסגרת ההליכה לעומק, הפסטיבל מפלס את דרכו לרשימת הפסטיבלים החשובים בעולם למוסיקה ושירה יהודית. הוא מציע מימדים בין-תרבותיים, בין-דתיים ובין-לאומיים, משמש במה לרב-קוליות, מחבר בין התרבות לדתי ובכך מממש את המהות הבסיסית של הפיוט, של השירה ובוודאי של המוסיקה.

 טעימה קטנה מהתוכנייה העשירה: בין שלל המופעים הייחודיים הראויים לציון, נציין את מופע הפתיחה, "מקאם בבלי", שיעסוק במסורת הפיוט והמוסיקה של יהודי עיראק. המופע ישלב את הסגנון הקלאסי עם עיבודים חדשים ומגוונים לפיוטים מהמסורת העממית ולפיוטי שבח, שמחה וריקוד בעברית ובערבית-יהודית.

מופע נוסף ייערך לרגל השקת האלבום "תן זמירות עמי", ובו לחנים חדשים לפיוטים ממחזור ארם צובה של מסורת יהודי חאלב. במופע יבוצעו יצירות מהאלבום ע”י פייטנים מובילים בליווי אנסמבל נגנים בסגנון ערבי קלאסי שנאספו במיוחד להפקתו.

"מדובר במוסיקה יהודית במובן הרחב ביותר", מדגיש הראל ומספר על מאפייניה של הצמיחה השנה: "יש שכלול בשפה האמנותית של הפסטיבל, שהמהות שלה היא מצד אחד הייחודיות שיש למסורת המוסיקלית והפיוטית של כל אחד מהנושאים, המסורות והקהילות, והחיבור של זה עם יצירה חדשה שצומחת מתוך המשכיות וקשר עמוק אל השורש".

ניקח לדוגמה את המופע העוסק במסורת של היהודים ההרריים מהקווקז, עולם שטרם נחשף ולא על במות. "זו מסורת עתיקה ומופלאה של היהודים שחיו באזור מאז בית ראשון, כלומר 2,500 שנה. מצד שני, באנסמבל הנגנים כמעט כולם ילידי הארץ ששולטים במגוון כלים ומנגנים את הסגנון ברמה מאוד גבוהה תוך שילוב יצירה מקורית. מורין נהדר, זמרת ישראלית ממוצא פרסי תצטרף אליהם. זו בעיני תרבות ישראלית במיטבה וכך אני רואה את ייעודו של הפסטיבל: לפתוח בפני הקהל פנטזיה של מה יכולה להיות התרבות הישראלית כשהיא באה עם קשר לידע האדיר".

 

יאיר הראל

ברחובות שלנו
השנה, פסטיבל הפיוט מתרחב ומגיע להתארח במרכזי תרבות ברחבי ירושלים. פסיפס של פייטנים, חזנים, זמרים, נגנים ומספרי סיפורים משכונותיה הוותיקות של העיר יגישו מופעים מקוריים ויחברו לאמנים מקצועיים וחובבים תושבי השכונות. הרציונל ברור:  תחום הפיוט הוא לא תחום שחי רק על במות. זה חלק מהייחודיות שלו. הוא חי בבית הכנסת, בקהילה, במשפחה. "המעבר של הפיוט אל הבמה הוא לא תמיד כל כך טבעי, אומר הראל. "היציאה לשכונות היא מגמה שאנחנו מצפים שתתרחב, כי חלק מהחיות של התחום הזה בכך שהוא חי בקהילה ובמשפחה ולא רק תחום של מוזיקאים מקצועיים שחיים על הבמה. כמובן שאנחנו עושים את זה בהרבה הקפדה ועם מגוון אמנותי מעניין, אבל זה הרעיון: לפגוש את הקולות בתוך החיים".

בפני הראל ואנשי הפסטיבל, ניצבות משימות רבות, וביניהן שבירת הסטריאוטיפ והעברת המשקל ליצירה מקורית:  "אומרים לאנשים 'מוסיקה יהודית' והם ישר חושבים על מוסיקה חסידית. אני מציע להם משהו מאוד חריף, עמוק וייחודי, רב קולי, משוכלל מאוד ורדיקלי במובנים רבים. לא מתחנף. דברים נחמדים הם לרוב דברים שחולפים מן האופנה. מה שנשאר, זה דברים שיש בהם משהו אחר".

 איך אפשר להעביר יותר משקל ליצירה מקורית?
"באמצעות הלחנה. זה קורה בהדרגה. יש פרויקט מדהים השנה, לחנים חדשים לפיוטים עתיקים של יהודי חאלב (ארם צובא). זו פריצת דרך, כי בעולם המסורתי סיפור ההלחנה כמעט שירד מן הפרק. היהודים היו טובים בלקחת טקסטים ולהלביש אותם על לחנים קיימים. מבחינתי זו יציאה מהגלות. אנחנו כבר מעבר לעניין של יהודי חדש או יהודי ישן. אנחנו יכולים להמשיך את המסורת אבל תוך כדי יצירה חדשה ששומרת על קשר עם העבר הזה, והכל בצניעות כמובן".

פסטיבל הפיוט, 19- 22 בספטמבר, בבית אבי חי (רח' קינג ג'ורג' 44)

לאתר הפסטיבל: www.bac.org.il/piyut

Model.Data.ShopItem : 0 6