הלילה הוא שירים

30 שנה מלאו למותה של המשוררת, הסופרת והמתרגמת תרצה אתר, ויצירתה רלוונטית כאילו נכתבה אתמול. בין שלל יצירותיה של אתר, בתם של נתן אלתרמן והשחקנית רחל מרכוס, ניתן למנות חמישה ספרי שירה, שבעה ספרי ילדים ותרגום של 40 מחזות. במופע "בלדה לאישה" יבוצעו יצירות ידועות מפרי עטה בביצועם של הזמרים רוני אלטר ועפר בשן והשחקנית אסנת זיביל, ויבוצעו קטעים שטרם פורסמו: מכתב שכתבה לאמה, פרק מיומן, שירים וקטעי פרוזה. במופע ישתתפו גם בנה של תרצה אתר, נתן סלור, בשירה ובניהול אמנותי, וכן חנה מרון ועלמה זק, בקטעי קריאה ומשחק.

"שנים ארוכות רציתי לגעת בטקסטים של תרצה אתר ולא העזתי", אומרת אסנת זיביל, שחקנית ועורכת המופע, "יש בהם רבדים רבים ומגוונים. אני מחוברת מנעוריי לשירתה, ובעיני היא אחת המשוררות הגדולות שהיו לנו. גדולתה בפשטות הכתיבה שלה, בישירות ובכנות, שיכולות לדבר אל כולם".

כמו הרבה דברים טובים, גם המופע "בלדה לאישה" נולד במקרה: "הזרז המשמעותי ביותר לעיסוק ביצירתה של תרצה אתר היה חומר שכתבה וטרם פורסם, שמצאתי בעיזבונה", מספרת זיביל, "נראה לי שקטעי הפרוזה בשם 'פתאום כבו כל האורות', הם חשובים ביותר, כי הם פורשים את חייה בלי שצריך לדבר על זה, ומצאתי טיוטה ראשונית ומקסימה עם הערות בכתב ידה. פעמים רבות במחוות למשורר צריך לספר על חייו, ופה הקטעים מדברים בעד עצמם. אני מציגה על הבמה שלושה קטעים, וכשקראתי אותם לראשונה הרגשתי שכל מי שמתעניין בתרבות ובספרות ובתרצה אתר חייב להכיר אותם".

לדוגמה, בטקסט 'עץ השזיף' כותבת תרצה אתר על חווית חיפושיה אחר אביה ומציאתו בבית קפה. "מרגע שקראתי את הטקסט הזה - נוצר הערב", אומרת זיביל.  

איזו תרצה אתר נחשפת במופע?
"השתדלתי להביא מכל הרבדים שלה. לא לתת רק פן אחד אלא משהו יותר רחב: גם את הכאב הגדול שליווה את חייה, גם את ההומור ששזור כל הזמן ביצירותיה ואת והקלילות בפזמונים שכתבה. קיימת נגיעה עדינה גם באלמנט הטרגי".

 
מאז ולתמיד

אחד השירים שיבוצעו על ידי זיביל הוא "איך מתחיל העולם היפה" מהספר "עיר הירח". "זהו אחד השירים האחרונים שכתבה לפני מותה, וגם כאן, כמו ב'הכל נגמר' יש יופי, השלמה ופיוס. זה עצוב ומנחם כאחד", אומרת זיביל. 

נתן סלור. צילום: יח"צ

נתן סלור, איך העבודה על הערב הזה השפיעה עליך?
"אני אמנם מגיע כמוסיקאי וכזמר, אבל בסופו של דבר מדובר באמא שלי. אני שר את 'נערי שגדל' ויודע שהיא כתבה את זה כשנולדתי, והשיר נכתב עלי. זה מאוד משפיע". 

מה מידת השפעתה של תרצה אתר על התרבות הישראלית? 
 "יש חוקרי ספרות, שירה וזמר הרבה יותר גדולים ממני שיכולים לענות על כך. למיטב ידיעתי, יש הרבה מאד אנשים שאוהבים את השירה שלה וגם אותה בזכות עצמה. תמיד אומרים שהיא הושפעה מאביה, אבל בהנחה שכולם הושפעו ממנו, למה שהיא לא? עד היום חלק מהשירים שלה מושמעים, כמו 'אהבתיה', 'אני חולם על נעמי' ו'שקרים קטנים'. אמי ערכה הפרדה בין שירה לפזמונאות, וכתבה פזמונים בצורה די קלילה ומהירה". 

מה לדעתך הופך את הדברים שכתבה לרלוונטיים גם היום?
"הם אמנם נכתבו לפני יותר מ-30 שנה, אבל עד היום משהו בשפה שלהם הוא בלתי אמצעי ונגיש. דוגמה לכך הוא הספר 'האריה שאהב תות', שנכתב בשנות ה-70 ועדיין נמכר בחנויות. היא תרגמה בסביבות ה-40 מחזות, ותלמידים למשחק עדיין לומדים את 'ביבר הזכוכית' בתרגום שלה. מבחינה זו היא עדיין חיה: אנשים שרים את שיריה וילדים יודעים בעל פה את ספריה. אני לא יודע אם היא חשבה שבשנת 2008 ישמיעו בגלגל"צ שירים שלה, או ששלמה ארצי יבצע בקיסריה את שיריה מול אלפי אנשים". 

המופע נולד מתוך אהבה או מתוך רצון להנציח אותה?
"גם וגם. המופע אינו יוזמה שלי, ויש בו הרבה אהבה לחומרים הכתובים, וגם הנצחה היא דבר חשוב בעיניי".

אסנת זיביל, אחד השירים שיבוצעו במופע בפעם הראשונה הוא "שיר אנטי נוסטלגי". האם מדובר במופע נוסטלגי? 
"לא, כי תרצה אתר רלוונטית תמיד. בכל מקרה, אנחנו מתייחסים אל המופע בבית אבי חי כאל בכורה ירושלמית, ומחכים לו בקוצר רוח".