גוזרים קופון

23.11.08

פוליטיקאים יפעלו - אם תמונתם תופיע בעיתון; בנקים דורסניים יממנו בקול תרועה רמה מבצעי צדקה; הוגי דעות ישביעו את רעבון האגו. לכל אחד יש קופון לגזור. גם לך. ושם, ברגע האמת הזה שבו מתבהרים האינטרסים הסמויים, מתעוררת השאלה - לגזור? לא לגזור? אלי ויסברט. עליו

ראשון
הרבה אנשים ירדו מגדולתם בזמן האחרון. בחירות, אתם יודעים. רגע אחד אתה טובל בהילת ה"מועמד" וברגע הבא אתה "לשעבר". עם התהילה המיוחלת שלא באה מתפוגגים גם ענני חברים ושותפים לדרך שרגע אחד הם שם אתך, ובמשנהו - עומדים שוב בצידי הדרך הראשית, אגודלם זקור ועיניהם פעורות אל הרוח. גוזרי הקופונים.

שני
מה אתה רואה פה? חתונה? לא, חביבי. זירת סחר. מכיר את הרחבה הזאת בבורסה, שבה אלף סוחרים קונים ומוכרים בכל רגע? זה אותו דבר, רק שכאן המוצר זה אתה. תקרא לזה אופורטוניזם, תקרא לזה מינגלינג, לא משנה - העיקר שתמכור. ההוא שבפינה - זה איש חשוב, שמור איתו על קשר, לך תדע מתי תצטרך אותו. והנחמדה הזאת ליד הבר, שים לב אליה. ההורים שלה שווים הרבה מאוד כסף. מביך? מה מביך? אתה עוד תלמד אצלי, חביבי. עכשיו שים חיוך, זאת מנכ"לית בהיי טק שמתקרבת אלינו.

נבחרי העם למען הצלת ים המלח. צילומים: פלאש 90

שלישי
ג'ון סטיוארט מיל טען שהחברה מושתתת על תועלתנות. תרבות של אינטרסים המעוגנים בהסכמים. אני צריך, אתה צריך, וכל עוד אנחנו מצליחים לספק זה את צרכיו של זה בלי לפגוע או להיפגע הרי שחברתנו מתפקדת למופת. מודדים זה את זה לפי מפתח כדאיות, עונדים לצווארינו תכשיטי תארים ותפקידים שמנשאים את חיננו בעיני אחרים. למה? כי יש כאן אינטרס. כי גם הם אומרים לעצמם "לך תדע מתי..." ומתכוונים אלינו.

רביעי
יש אנשים שמתחתנים מהסיבות האלה. אלוהים.

חמישי
בזמנים כאלה מזדהרת ביתר שאת דמותם של אנשים שהם, לכאורה, חסרי פניות. סרגליים. גוום המוסרי זקוף ומבטם נישא אל מעבר לתועלת האישית. סחורה חמה, האנשים האלה. כאילו יכול לובן פועלם לדלל מעט את הצבעוניות הבוטה של מפת הרצונות והאינטרסים המניעה את גלגלי החברה.

הזוג אריסון-גלזר

שישי
אח ואחות. לבן ורבקה. היא רואה עבד חונה עם גמליו ליד הבאר ונחפזת לעזור, לא רק לו אלא גם לגמליו. הוא (כמה רגישות יש למצלמה התנ"כית, שלוכדת את המבט הזה) רואה את תכשיטי הזהב החדשים שעונדת אחותו, פוטנציאל הרווח מתבהר והוא מגיב בברכה חמה לאורח הלא מוכר שפגש. משאיר אצלו כרטיס ביקור. שיהיה.

שביעי
פוליטיקאים יפעלו - אם תמונתם תופיע בעיתון; בנקים דורסניים יממנו בקול תרועה רמה מבצעי צדקה; חברות מסחריות יקדמו מכירות דרך פרויקטים לאומיים; הוגי דעות ישביעו את רעבון האגו. לכל אחד יש קופון לגזור. תמיד. גם לך. ושם, ברגע האמת הזה שבו מתבהרים לך האינטרסים הסמויים שמניעים אותך, מתעוררת השאלה. לגזור? לא לגזור?