אז הרצל אמר | בסוף נחזור
אז הרצל אמר | בסוף נחזור
social
facebook whatsup email tweeter
14.12.10
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
הסדרה 'אז הרצל אמר' חוקרת את הזהות היהודית הישראלית ומפרקת אותה למרכיבים נפרדים הנבחנים כל אחד לעומק ולרוחב. המנחים, אורן הרמן וינאי עופרן, נפגשים בכל פרק עם אנשים מעניינים, ברובם לא ידועים, המגלים פנים רבות ומורכבות של הזהות הישראלית, ומציגים תמונה רחבה

 

ז'אנר: דוקומנטרי | ישראל 2007 | 50 דקות | בימוי: עדו בהט | הפקה: שולה שפיגל בע"מ


תקציר :


פרק זה מבקש להבין את העובר על ישראלים שהיגרו לארצות הברית, ואת מניעיהם לעזוב את הארץ. ינאי עופרן עצמו עובד באוניברסיטת קולומביה ונמצא מדי שנה בחו"ל למשך כמה חודשים לצורך עבודה; אורן הרמן גדל בארצות הברית ועלה לארץ בתחילת התיכון. הסרט עומד על ההבדל ביחס ליורדים בין שנות השבעים ('נפולת של נמושות'), לבין היחס אליהם היום שנתפס כהגשמה עצמית מקובלת ולגיטימית.

במהלך הפרק משוחחים המנחים עם כמה ישראלים שחיים היום בארצות הברית:

- פרופסור קרונזון, קרדיולוג יליד חיפה, שמתגורר בחו"ל כבר 36 שנה. התחושה העצמית שלו היא שהוא לא עזב את הארץ, אלא נמצא בחו"ל באופן זמני לצורך עבודה. בבית הוא מדבר עברית ומנסה לשמר את רוח הישראליות למען ילדיו.

- סַפָּר הומוסקסואל המתגורר בארצות הברית מזה 19 שנה ומנהל מספרה שאליה מגיעים ישראלים רבים. הוא מספר על היחס המשפיל שחווה בארץ ועל הקושי שהניע אותו לעזוב, ורואה בישראל מקום מדכא שאליו הוא לא רוצה לחזור. הלקוחות במספרה שלו דווקא מאמינים שבעתיד יחזרו לארץ והם חשים רגשות אשמה על עזיבתם ועל שהותם בארצות הברית.

- זאב, חבר של הרמן ועופרן, שמתגורר בארצות הברית מזה 16, המספר כי החליט לרדת מהארץ בעקבות טראומות מהשירות הצבאי. הוא מדבר על ישראל כעל מקום שמוליד כאב רב וקשיי התמודדות.

- רובי, סופר ישראלי הכותב בשפה העברית בלבד, אך מדבר עם ילדיו בשפה האנגלית בלבד. הוא לא רואה את עצמו כמהגר ומאמין שעוד יחזור ארצה, וחייו הם קונפליקט גדול.

- חמישה נגנים ישראלים שפתחו בארצות הברית אולפן הקלטות. לטענתם, ישראל מגבילה את יכולתם ליצור וארצות הברית מאפשרת להם הזדמנות זו.

- שני סטודנטים לתואר שלישי שלומדים בארצות הברית ומדברים על תופעת בריחת המוחות לחו"ל ועל התחושה שבארץ לא משקיעים מספיק באקדמיה.

רוב המרואיינים מדברים על הקשר לארץ ישראל, על התקווה והאמונה שיום יבוא והם יחזרו לארץ, ועל הפחד שילדיהם יהיו מנותקים מהארץ ומהישראליות. מצד שני אצל כולם בולטת שגרת החיים הנוחה שבה שקעו במשך השנים. אצל רבים מהם ממשיכה לפעם תחושת חיבור לארץ, מתוקף היותם יהודים וישראלים, יחד עם תחושת אשמה וייסורי מצפון על בחירתם להגר.

 z_hrtsl_mr_bsvp_nkhzvr


מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus