אל תקרא לי שחור

בדרך כלל אני בן אדם שקשה להוציא אותו משלוותו. יש לי נטייה לקחת הכל בערבון מאד מוגבל, ולא להתרגש יתר על המידה מאירועים מקוממים. אבל מסתבר שגם לי יש סדין אדום, שמוציא אותי משלוותי וגורם לי לצאת מאיפוס. קוראים לו גזענות.

אני לא אדם הראשון בעולם שיוצא חוצץ נגד אפליה. מספיק, למשל, לצפות בסרט המדהים 'מיסיסיפי בוערת' כדי להבין עד כמה הפסוק "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" מקבל משנה תוקף כשיש לו הזדמנות להרגיש משודרג ביחס לאחרים.
 

ברק אובמה בביקור ביד ושם

הפעם מדובר בגזענות שמגלגלת עיניים לשמיים, ובמסווה של צדיקות וחסידות מבטלת במחי יד קבוצה שלימה. ומעשה שהיה כך היה: גיל עקיביוב הוא אמן ומוזיקאי מוכשר ביותר, שהוציא מספר דיסקים וכמה עיבודים יפים. לפני מספר שנים הוא חזר בתשובה והקים משפחה חב"דית. כמו כל חב"דניק טוב החליט גיל לרתום את כשרונותיו להפצת אור החסידות, והוא מופיע ברחבי הארץ בתוכנית המשלבת ניגוני חב"ד עתיקים עם סיפור אישי עכשווי. גם את תחום היצירה לא זנח גיל, ויחד עם חבר, שגם הוא אמן, הוא שותף לאחד הלהיטים הגדולים ביותר שהנפיק הפלייליסט של גלגל"צ בשנה החולפת: "אנא בכוח". העיבוד המרגש שנעשה לשיר לא נעלם גם מאזני מארגני העצרת השנתית לזכר ראש הממשלה המנוח בכיכר רבין, וגיל הוזמן להופיע בו יחד עם שותפו.

פה מגיע הטוויסט בעלילה. גיל, שהלך לישון בלילה שלאחר ההופעה עם הרגשה שהצליח להחדיר מילים של קדושה לאזניהם וליבותיהם של עשרות אלפי אנשים, קם בבוקר וגילה כי הוא "בושה לחסידות המפוארת". באתרי המגזר העבירו עליו ביקורות ללא רחמים, כשהסיבות מגוונות למדי: רבין היה שמאלן, ההופעה היתה במוצ"ש ולבטח היתה כרוכה בחילול שבת, בקהל היו נשים וגברים יחד, ועוד ועוד.


תגובה נוספת, ולצערי לא יחידה בסגנונה, אמרה "מה שבישלתם זה מה שאתם אוכלים...חשבתם תמיד שחב"ד קיבלה 'מציאות' עם החוזרים בתשובה? זה מה שקורה עם כל הגיל, יגאל, ינון, אורן וכו'. בחסידות אחרת זה לא היה קורה" אמר הגולש האנונימי שעבר על כמה וכמה איסורי לשון הרע, בעודו מתחבא מאחורי המקלדת.
 

צילומים: פלאש 90

אם נולדת להורים הנכונים וזכית לשם כמו זושא או מענדל אתה 'על הסוס', אבל אם אמא שלך החילונית אהבה שם כמו גיל, תעשה לנו טובה ותחשוב פעמיים לפני שאתה חוזר בתשובה. וזו רק דוגמה קטנה ליחס שמקבלים החוזרים בתשובה.


ואני הקטן, שמתהדר בשם רגיל ותנ"כי שמככב בפורים, נהייתי קצת אופטימי בזכות העובדה ששלושה ימים אחרי שגיל שר 'שוועתנו קבל ושמע צעקתנו, יודע תעלומות', וארבעים שנה אחרי המהומות הגזעניות במיסיסיפי, ארצות הברית של אמריקה בחרה לראשונה בנשיא שנראה קצת שונה מקודמיו. אפילו שיש לו שם מודרני כמו 'ברק'...

מוני אנדר
לתגובות: editor@bac.org.il