אדמה, אדמתי
אדמה, אדמתי
social
facebook whatsup email tweeter
1.6.11
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
היא מזינה ומשעבדת, נותנת חיים ומסיימת אותם. רוחמה וייס כותבת על הקשר בין האדם לאדמה, שהיא האשה של חייו: קשר של יצירה והרס, המכיל בתוכו את כוחות החיים ואת כוחות המוות

בראשית ברא אלוהים את האדם

שהוא אד ודם

והוא נודף ונוזל

והוא משתדל

להיות יותר

מאדם.

 

בראשית ברא אלוהים את האשה

שהיא אש ולחישה

והיא רוצה

למצוא אדם

שיעשה איתה יחד

משהו נודף ונוזל וחם.

כך, עד בוא יומם.

רוחמה וייס

המיתוסים והדימויים הקושרים בין האשה לאדמה הם עתיקי יומין וחוצי תרבויות. יחסו של הגבר - ועל כן של התרבות - לאדמה-אשה הוא אמביוולנטי. האדמה יצרה אותו, האדמה תשעבד אותו כל ימי חייו, ובסופו של דבר היא גם תקבור אותו. האדמה-אשה מסמלת את כל מה שגדול מהאדם, את כוחות החיים ואת כוחות המוות. הבחירה לקשור בין אשה-אדמה מפקיעה את האשה, לטוב ולמוטב, מהאפשרות להיות סתם אחת, נורמלית, בת תמותה. אם חס וחלילה אמא אדמה תמות, ימות העולם, ולכן חשוב להשאיר אותה גדולה מהחיים ומהמוות.

האדם והאדמה

לפי סיפור הבריאה השני, נברא אדם לפני חווה, והוא נוצר מן האדמה. תפקידו העיקרי בעולם היה לעבוד את זו שממנה נוצר:  
בראשית ב':
(ז) וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: (ח) וַיִּטַּע ה' אֱלֹהִים גַּן בְּעֵדֶן מִקֶּדֶם וַיָּשֶׂם שָׁם אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר יָצָר: ... (טו) וַיִּקַּח ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ:
גם את ניסיונות הזיווג הראשונים לאדם, יוצר האלהים מהאדמה. אבל זה לא עובד: 
 (יט) וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ.

אבל זה לא עובד, ובסופו של דבר נוצרת זוגתו של אדם מצלעו ולא מהאדמה. אמא אדמה יצרה את האדם, והוא - בעקבות החטא - משועבד לה לכל שארית ימיו: 
בראשית ג'
(יז) וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: (יח) וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה: (יט) בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב. חטא גן העדן מוביל לגזרה אלוהית שקובעת יחסי שעבוד הדדיים: הגבר ישועבד כל ימיו לאמא אדמה, שלא תוסיף "להניק" אותו אלא תצמיח לו קוץ ודרדר. במקביל תשועבד האשה לגבר: "וְאֶל אִישֵׁךְ תְּשׁוּקָתֵךְ וְהוּא יִמְשָׁל בָּךְ".

 nvsh_ydyym_lshmym_y01
שכינה ביניהם
אחת התוצאות של הגירוש מגן עדן היא מתח חריף בין אדם לחווה: השעבוד תמידי והסיפוק כל כך חלקי. ביחס לחיי הזוגיות קבע רבי עקיבא (סוטה יז ע"א):  "איש ואשה, זכו - שכינה ביניהם, לא זכו - אש אוכלתם". יש צורך באלוהים רחום וחנון שיעזור לאזן את המתח בין שניים שקוללו בקללה הנוראה - להימשך זה אל זה ולהיות עונש זה לזה. מושא האהבה הוא המשעבד, ורק חסד אלוהי ייתן לזוג הפרטי להתיר את הפלונטר הקוסמי הזה.

כפי שיש צורך בהתערבות של חסד אלוהי בזוגיות הארצית, כך צריך התערבות בזוגיות בין אדם לאמא אדמה. בכל פעם שאדם אוכל פת לחם הוא מצווה לברך עליה (ברכות פרק ו', משנה א'): "על הפת הוא אומר [ברוך אתה אדני אלהינו מלך העולם] המוציא לחם מן הארץ". אז מי מוציא מאמא אדמה את הלחם, כלומר את מנת החלב הנדרשת להמשך החיים ולנחמה? אלוהים או אדם?

לפעמים אני חושבת שברכת "המוציא" היא סוג של התמקחות, ואולי אפילו התרסה, כלפי שמיא: אתה קיללת אותנו, בני האדם, שנאכל את לחמנו בעצבון ובזיעה, ואנחנו אומרים לך שאתה תעשה עבורנו את המלאכה: "המוציא לחם מן הארץ". מי אחראי על המשא ומתן היום-יומי עם אמא אדמה?

מקורות מקראיים ומקורות תלמודיים רבים קושרים בין האשה לאדמה בדימויים ובדיונים, ומסקנותיהם מרתקות ופורשות צורות שונות של האמביוולנטיות היסודית שבין האדם לאדמה: משיכה מחד גיסא וסבל של שעבוד מאידך גיסא. מקוצר המקום לא אביא מקורות אלה כאן, אבל כדאי לחפש אותם (ואנו גם נלמד אותם בתיקון שבועות הקרוב בבית אבי חי).

אני מבקשת לסיים בשיר מוכר, ויסודו בזיהוי בין האדמה לדמות האם. שימו לב שמתחת למלודיה הרגועה ובין המלים המחבקות מסתתרת גם אימת מוות: "היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה". יש גם פציעות ושיבה הביתה אל אמא אדמה. בזיהוי של אמא עם האדמה נמצאת כל התשוקה והאימה שבעולם. 

כמו בסיפור הבריאה, גם משיר זה מובן כי ברגע שאמא מזוהה עם האדמה היא גדולה מהחיים, לטוב ולרע. ראו את תכונותיה של אמא אדמה של רוטבליט: טובה, חכמה, מחבקת, מרגיעה, חובשת פצעים, קולטת לתוכה את האדם, שקטה, תמיד סולחת. הכל חוץ מאנושית. 

אמא אדמה
מלים: יענקל'ה רוטבליט לחן: מיקי גבריאלוב

היא תביט אלי טובה וחכמה
כמו בבן השב הביתה מן הדרך
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.

היא תגיד - "אתה עייף מן המסע
אל תפחד, אני חובשת את פצעיך"
היא תיקח אותי אליה כשאקרא בשמה
אמא אדמה

היא תביט אלי טובה וחכמה
היא שקטה כל כך וכמו תמיד סולחת
תחבק אותי אליה בנשימה חמה
אמא אדמה.

אני ממליצה לפנות למאמרה המצוין של אלה ארזי, שעוסק בקשר אשה-אדמה באמנות. 

רוחמה וייס תשוחח על הנושא במסגרת
תיקון שבועות בבית אבי חי שייערך ביום שלישי ה- 7.6 בשעה 23:00 

לדיון ותגובות היכנסו לדף הפייסבוק של בית אבי חי     

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus