50. לא ימוש ספר התורה
social
facebook whatsup email tweeter
19.6.10
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

המחלקה שלנו נכנסה ראשונה לרחבה. עברנו בשביל האפל למחצה ומסומן בנרות גז דולקים, והסתדרנו בחצי חי"ת. החי"ת הושלמה לאחר כמה דקות על ידי המחלקה השניה. אחרי הכל אנחנו פלוגה אחת, למרות שכמעט לא היה&nbspבינינו שום מגע לאורך כל החודש. מוזיקה שקטה וקצבית נתנה את הרקע. הרס"פ ניהל את האירוע לפי הכללים.



כזכור, בעקבות הקריאה ששובשה בטקס פתיחת הטירונות, הבטיחו לי אז המפקדים שבטקס הסיום&nbspהמחלקה שלנו תקרא את קטע התנ"ך. משום מה זה לא התבצע כך ואת קטעי הקריאה קראו גם הפעם חיילים מהמחלקה השניה. קטע התנ"ך היה מתחילת ספר יהושע. המפקד התנצל שזה לא היה תלוי בו. כעת נמלכתי שבעצם עדיף כך. התנ"ך אינו רק שלנו וראוי שלא יזוהה עם הכיפה. בחור ישראלי מצוי שקורא פרק תנ"ך, זה מרומם יותר ומשמעותי יותר מאשר בן בית המדרש שעושה זאת. במיוחד כשהפרק עוסק בחיזוק דברי התורה:

"וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה עֶבֶד ה וַיֹּאמֶר ה אֶל יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מְשָׁרֵת מֹשֶׁה לֵאמֹר. מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. כָּל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם נְתַתִּיו כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל מֹשֶׁה. מֵהַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן הַזֶּה וְעַד הַנָּהָר הַגָּדוֹל נְהַר פְּרָת כֹּל אֶרֶץ הַחִתִּים וְעַד הַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ יִהְיֶה גְּבוּלְכֶם. לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ לְפָנֶיךָ כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עִם מֹשֶׁה אֶהְיֶה עִמָּךְ לֹא אַרְפְּךָ וְלֹא אֶעֶזְבֶךָּ. חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תַּנְחִיל אֶת הָעָם הַזֶּה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתָם לָתֵת לָהֶם. רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ. לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל. הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל תַּעֲרֹץ וְאַל תֵּחָת כִּי עִמְּךָ ה אֱלֹקֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ"



הרס"פ הכריז, שהוא יקרא את שמות החיילים המצטיינים והחיילים למופת, שיבואו ויקבלו תעודה. התקדמנו בריצה, ששה חיילים במספר, חייל מצטיין וחייל למופת משתי המחלקות, ועוד מצטיין ומופת פלוגתי.&nbspהמ"פ היה בלימודים כזכור ולא הופיע לטקס. הצדענו לסמ"פ הצדעה ארוכה מהרגיל, לפי לחישות הרס"פ, וקיבלנו תעודות. הייתי חייל למופת מחלקתי. אחר כך הוא הכתיר מפקד מצטיין. היינו מופתעים לשמוע שהוא לא קרא בשמו של מפקד כתתנו. אחד מאיתנו אף תמה בקול. המפקד ענה שהוא כבר קיבל בעבר. בהמשך הטקס הוא דווקא קיבל ציון לשבח, תוך הכרזה שהוא מסיים את תפקידו כמ"כ אחרי עשרה מחזורי טירונות - ב02 זה עובר תוך כשנה. כעת הוא יעבור לסמליה.&nbsp



הסמ"פ קרא את הנוסח, והפלוגה ענתה אחריו שורה בשורה. השורה הראשונה התפצלה ממש לשני חלקי הפלוגה, כשחציה מכריזים אני נשבע ומתחייב בהן צדקי והחצי האחר מחליף את השבועה בהצהרה. לאחר מכן, נקראנו אל המ"מ אחד אחד, ושוב התחלקה הפלוגה, בין קריאות כן המ"מ, אני מצהיר ובין הנשבעים. התרגשתי בעליל. המ"מ לחץ את ידי, קיבלתי את הנשק ואת התנ"ך, הצמדתי אותם. החזרתי את הנשק למפקד וחזרתי למקומי עם התנ"ך.

המפקדים הסתובבו בינינו, תופסים כמה מילים עם החיילים. הם היו נחמדים ממש. אחד מאתנו שאל את המפקד הקשוח ביותר: "איך זה לעבור בתוך דקות, מקשיחות לנחמדות?" הוא התבלבל.

זה המשיך כך עד שסיימו כולם, כשאנחנו עוקבים בדאגה אחרי המרוץ בין השעון לזמן התפילה. הסמ"פ קרא איזה שיר על ההווי במדינתנו הקטנה והיחודית, ושוחררנו עשר דקות לפני חצות הלילה. רצנו לבית הכנסת להתפלל. את שארית מיתרי קולי נתתי לפני התיבה. אחרי התפילה תקעתי בשופר שהיה בארון הקודש, לאות סיום. נשאר לנו עוד לילה אחד יחד.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus