אבותינו עת רקדו - וידאו ארט מאת לירז פאנק
28.10.12
אבותינו עת רקדו
יצחק למדן
עָצְמוּ הֵיטֵב, עָצְמוּ עֵינַיִם,
וּמַעְיְנוֹת־חֶדְוָה נִפְתָּחוּ,
קַלּוּ רַגְלֵיהֶם, מַה־קַּלּוּ
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת –
אֲבוֹתֵינוּ עֵת רָקָדוּ...
יָדְעוּ, יָדְעוּ אָז אֲבוֹתֵינוּ
כִּי עַל תְּהוֹמוֹת יִרְקֹדוּ
וְעֵינַיִם אִם יִפְקָחוּ –
יִסָּכְרוּ מַעְיְנוֹת־חֶדְוָה,
תִּתְפּוֹרֵר לִתְהוֹם שַׁלְשֶׁלֶת.
ָדְעוּ, יָדְעוּ אָז אֲבוֹתֵינוּ...
כָּךְ נִרְקֹדָה גַם אֲנַחְנוּ
וַעֲצוּמוֹת הֵן כָּךְ עֵינֵינוּ,
כֹּה נַמְשִׁיכָה הַשַׁלְשֶׁלֶת
בְּעֵינַיִם עֲצוּמוֹת –
פֶּן תְּנֻתַּק וְתִתְפּוֹרֵר.
כָּךְ נִרְקֹדָה גַם אֲנַחְנוּ...
כָּך נַמְשִׁיכָה הַשַׁלְשֶׁלֶת,
לֹא נֻתְּקָה עוֹד הַשַּׁלְשֶׁלֶת.
אָן תּוֹבִיל? לְאָן עוֹלָה הִיא?
הָלְאָה, הָלְאָה, הָלְאָה, הָלְאָה,
אַל נַחְקֹרָה, אַל נִשְׁאָלָה,
כָּךְ נַמְשִׁיכָה הַשַּׁלְשֶׁלֶת! – –
מתוך: מסדה, 1927
