פיטר ומוניקה לנצח
תחנות בזמן
social
facebook whatsup email tweeter
דודו כהן //
22.7.12
תחנות בזמן
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

פיטר ומוניקה לנצח

לפיטר רוט אין בעיה להתחבר להלך רוח נוסטלגי. הלהקה הראשונה עם טל שגב, אלבום הסולו הראשון, מוזיקה ישראלית של פעם וזאת שתמיד איתו - מוניקה סקס. רק לחיי ההוללות הוא ממש, אבל ממש לא מתגעגע

הגיטרה הראשונה: בלי ערב של שושנים

"קיבלתי את הגיטרה הראשונה שלי בגיל 11. זו היתה גיטרה קלאסית לקטנים, די מיניאטורית בגודלה. אבא שלי לימד אותי לנגן - עד היום הוא מורה לגיטרה - והחיבור לנגינה היה מיידי, ברמות קשות. זה אומר שהגיטרה הלכה איתי גם לשירותים, וכיוון שהיא היתה קטנה - גם היא נכנסה.

 

ניגנתי הרבה ביטלס ואלביס. היתה איזו הופעה של אלביס שהוקלטה ב-68', וכל הזמן ניגנתי אותה. אלה היו שירים די בייסיק, של שלושה אקורדים, אבל דרך זה גיליתי את הבלוז. אחת המטרות שלי היתה להצליח לנגן את 'Blackbird' של הביטלס. יש לו פריטה מורכבת. כשהצלחתי לעשות את זה, הסיפוק היה גדול מאוד.

 

אני גם זוכר שבהתחלה דובר על כך שאולי לא כדאי שאבא שלי ילמד אותי, אלא מורה חיצוני. הוא הלך איתי למורה שרצה ללמד אותי לנגן את השיר 'ערב של שושנים' - שיר טוב, אבל לא מספיק מגניב בשביל ילד בן 11 שרצה לנגן גיטרה. אז נשארתי עם אבא, ובבר מצווה קיבלתי את החשמלית הראשונה".

 

ועד הבית בתיכון: בין משינה למוזיקה קלאסית

"בנעוריי הגעתי למגמת מוזיקה בתיכון קרית שרת בחולון, ושם גיליתי שיש עוד אנשים שחולים בחיידק הזה שנקרא מוזיקה. למדו איתי בבית הספר טל שגב ואיציק סולם, גיטריסט היהודים, והרבה אושיות שעובדות היום בתעשייה. הרגשתי שאני מצוי בסביבה של יוצרים. צריך להבין, זו היתה תקופה בלי אינטרנט; לא היה איך להתחבר. הייתי לבד בעולם המוזיקה שלי, עד שהגעתי לבית הספר. שם הקמתי את הלהקה הראשונה שלי ועד הבית, ואז הבנתי שזה יותר מחיידק אלא מחלה של ממש. בלהקה היינו טל שגב, עדי מוסקוביץ ואנוכי. זו היתה להקה של בית ספר וטקסים. הוצאנו סינגל אחד, שהושמע פעמיים ברשת ג', וגם דידי הררי פירגן לנו. היינו להקה תיכונית טובה, אם כי קצת מוזרים מבחינה מוזיקלית, כי היה מדובר במעין שילוב בין משינה למוזיקה קלאסית. היום אני שומע את הקלטת הראשונה שלנו ומאוד מבסוט ממנה. יכול להיות שיום אחד עוד אעלה אותה לאינטרנט, בשביל הצחוקים".

 

בין מוניקה למאור: ההפקה המוזיקלית ממש סיקרנה אותי

"מוניקה התחילה, למען האמת, בצורה חובבנית מאוד. הכרתי את אח של שחר אבן צור המתופף כי ההורים של שנינו ניגנו ביחד בלהקת חתונות. הגעתי לחזרה של הלהקה באוטובוס מחולון לתל אביב. באותה תקופה שחר ויהלי סובול היו בצבא. באתי לחזרות וחשבתי 'טוב, ננגן עם החבר'ה התל אביבים האלה ונראה מה מתגלגל'. דברים התחילו להתקדם לאט אבל בטוח. עשינו המון חזרות, הופענו שנתיים עד שקיבלנו חוזה רשמי, כולם השתפרו, וזה נהיה בעצם מפעל חיי. עד היום הלהקה היא בסיס האם שלי, החברים שלי לדרך. דרך מוניקה הכרתי את מאור כהן. גיליתי אדם מקסים, שנהייה החבר הכי טוב שלי עד היום.

 

אחרי שהלהקה חזרה מניו יורק והתפרקנו, גם זקני צפת התפרקה, ומאור הציע לי להפיק את אלבום הסולו הראשון שלו 'טוב לנו יחד'. כאן עברתי פאזה, והפקה מוזיקלית נהייתה חלק מהקריירה שלי. בהמשך הפקתי את השיר 'עבדים' של ברי סחרוף, ואחר כך הפקתי גם שירים ואלבומים להראל סקעת, אריק איינשטיין, דניאל סלומון וקובי רכט.

 

בתוך כך ניגנתי עם כל העולם ואשתו, אבל תפקיד המפיק המוזיקלי סיקרן אותי ממש. אם זה אמן ידוע - האתגר הוא לשדרג ולהביא אותו להישגים, ואם זה אמן חדש - האתגר הוא להמציא אותו. אני מודה שממש קשה לעשות את זה.

 

חתונה וילדים: הפרידה מחיי ההוללות היתה כיף גדול

"התחתנתי ב-2007 עם השחקנית נטע גרטי. התחתנו מהר נורא; לא הרבה זמן אחרי ההיכרות. הפרידה מחיי ההוללות היתה כיף גדול. ההשתקעות בבית עשתה לי ממש טוב ובאה לי בגיל הנכון. מאז גיליתי מה זו משפחה. גיליתי את האבהות לבתי לני בת החמש. זה הדבר הכי מדהים שיכול לקרות לאדם בחיים שלו. הכל ממש מתגמד לעומת האושר הזה. אני קם בבוקר לגן, דואג, מאכיל ובעיקר אוהב. אוהב המון".

 

קריירת הסולו: לגלות מקצוע חדש

"אני חייב קרדיט עצום ליזהר אשדות, שלמעשה ההיכרות שלי איתו והעבודה באולפן שלו דחפה אותי להקליט את השירים שלי. הוא שמע שאני כותב שירים ואמר 'יש לי אולפן, מתי שאתה רוצה תיכנס ותקליט'. התחלתי להקליט שירים שצברתי לאורך השנים. יצאתי לדרך, הקלטתי את האלבום, וזה פשוט לגלות מקצוע חדש. פתאום הבנתי מה המשמעות של עמידה על במה כשאתה בפרונט, ואור הזרקורים עליך. זה אתגר חדש, וכשאתה מוזיקאי - חשוב שיהיו לך עוד אתגרים ועוד יעדים לכבוש; אחרת אתה יכול להירקב במציאות הישראלית.

  • " גיליתי את האבהות לבתי לני בת החמש. זה הדבר הכי מדהים שיכול לקרות לאדם בחיים שלו. הכל ממש מתגמד לעומת האושר הזה. אני קם בבוקר לגן, דואג, מאכיל ובעיקר אוהב. אוהב המון "

 

האלבום השני היה מבחינתי מסע רציני. עשיתי אותו באמת מתוך כבוד לאחד היוצרים הישראלים החשובים בעיניי - שמוליק צ'יזיק. התאהבתי בשירים שלו כי הוא ידע לשלב שפה גבוהה ושפת רחוב בצורה נונשלנטית. לכן, היה לי חשוב לחקור את הסיפור שלו, תחקיר שכלל היכרות עם המשפחה שלו. בדרך מצאתי עוד שירים, שהוא לא הוציא מעולם. האלבום הזה לא הצליח כמו הראשון. זה ביאס, אבל אין מה לעשות. בסופו של דבר, יצירות נמדדות לאורך זמן. דבר טוב יוצא החוצה בסופו של דבר. את המחויבות שלי כלפי עצמי כבר מילאתי.

 

לאחרונה הוצאתי את השיר 'בדרך אליך', פשוט כי בא לי להוציא. אולי יהיה דיסק שלם בהמשך, אבל כל השוק עובר טלטלה, ואני לא שש להוציא דווקא עכשיו אלבום. בער לי להוציא את השיר הזה. אני חושב שמרגישים בו את הערגה ואת האהבה שלי למוזיקה ישראלית". 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus