מטורקיה באהבה
תחנות בזמן
social
facebook whatsup email tweeter
דודו כהן //
24.2.14
תחנות בזמן
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

מטורקיה באהבה

ינון מועלם מתגורר ויוצר בטורקיה כבר יותר מעשור. זה לא מפריע לו להגיע להופיע בישראל ולקדם רעיון של סובלנות ופתיחות

בין הקלידים לתופי הקונגה: מסע מוזיקלי

כשהייתי בן עשר ניגנתי בקלידים, אבל בשלב מסוים לא כל כך הצלחתי, התאכזבתי ועזבתי את הכול.
 

חזרתי למוזיקה לפני יותר מ-20 שנה. בגיל 22 היו לי חברים מברזיל, ואיתם התחלתי בעצם לנגן בפעם הראשונה בכלי הקשה ובתופים. יום אחד התוודעתי לתופי הקונגה הדרום-אמריקאים. התחלתי ללמוד אצל מוזיקאי, מורה מדרום אמריקה, ושם החל המסע המוזיקלי בחיי הבוגרים. אהבתי מאוד את ההווי הברזילאי.

 

הסבת התמחות: מכלי הקשה לטיניים למזרחיים

אחרי כמה שנים של נגינה בכלי הקשה לטיניים, התוודעתי לכלי הקשה מזרחיים, ובכלל לעולם של המוזיקה המזרחית, שהוא העולם שבו נשארתי. באותה תקופה להקת בוסתן אברהם שימשה לי מקור השראה, וכך גם זוהר פרסקו.
 

בד בבד הכרתי כלים שונים: דרבוקה; ריק – תוף מרים ערבי; בנדיר – תופי מסגרת עגולים ועוד. מה שמשך אותי לשם היה המקום הטבעי שלי. במקור אני ממוצא עירקי, ואבא שלי - שופט בדימוס אבל גם מוזיקולוג שכתב ספר על המקאם המזרחי - שמע את המוזיקה הזאת בבית. עד היום הוא שומע אותה.
 

היה לי יותר טבעי להתחבר למוזיקה המזרחית, מה גם שטכניקת הנגינה המזרחית משכה אותי יותר מטכניקת כלי ההקשה הלטיניים. בשלב מסוים התחלתי לנגן גם בעוד והתמקצעתי בתחום.

 

רומן טורקי: הכול החל בעוּד
 

הפעם הראשונה שבה הכרתי את טורקיה היתה בדיוק על קו התפר של המילניום. הגעתי לאיסנטנבול, הסתובבתי בעיר ומאוד נמשכתי אליה. אז גם התחלתי לשמוע מוזיקה טורקית והחלטתי ללמוד את סגנון הנגינה הטורקי על עוּד. העוד הערבי, מה שנפוץ במצרים ובציבור הפלסטיני, גדול יותר מהעוד הטורקי. הכיוון של המיתרים שלו שונה, הצליל שמופק גבוה יותר וגם הצורה שבה מנגנים, כולל הטכניקה, שונה.
 

באתי ללמוד נגינת עוד טורקי מנגן עוד בכיר כאן. התחברתי אליו ואל הלהקה שלו, והם הזמינו אותי לבוא לטורקיה ולנגן איתם.

 

המעבר לטורקיה: קשה להסביר באופן רציונלי
 

ב-2002 עברתי להתגורר בטורקיה. עד אז באתי לכאן לביקורים, אבל בשלב מסוים הציעו לי לעבור. היתה לי התלבטות, כי זה היה לבוא לארץ אחרת בלי שפה, בלי עבודה. אבל משך אותי לחוות את החוויה הזו ולגור בארץ זרה. החלטתי לבוא לכמה חודשים, ולא הגבלתי את עצמי לתקופה. בדיעבד, אפשר לסכם שהביקור כאן נמשך שנים. לי ולמקום היתה משיכה חזקה זה לזה. הסיבה הפורמלית שנמשכתי לכאן היא המוזיקה. באופן לא פורמלי, היה לי קשר חזק למקור שקצת קשה להסביר באופן רציונלי. למדתי את השפה, הוצאתי שישה אלבומים במשך העשור האחרון ויצרתי קשרים עם לא מעט מוזיקאים טורקיים. כרגע אני רואה את עצמי נשאר פה. אני מתגעגע, ויש התלבטויות וקונפליקטים, אבל נראה לי שכרגע נישאר. " בדיעבד אפשר לסכם שהביקור כאן נמשך שנים. לי ולמקום היתה משיכה חזקה אחד לשני. הסיבה הפורמלית שנמשכתי לכאן, היא המוזיקה. באופן לא פורמלי, היה לי קשר חזק למקור, שקצת קשה להסביר באופן רציונלי. "

 

תחנות חדשות: פיוז'ן אתנו-ג'אזי ושילוב משוררים
 

האלבום האחרון שלי הוביל אותי למקום חדש בשבילי. יש בו יותר שיתופי פעולה בין המוזיקה האתנית וכלי הנגינה האתניים, כמו העוד, הקאנון וכו', ובין כלי נגינה מערביים יותר, כמו תופים, פסנתר, טרומבון וכו'. זה יצר מין פיוז'ן אתנו-ג'אזי ייחודי.
 

מעבר לזה, יש לי פרויקט חשוב, שיעלה כנראה בארץ בירושלים. הפרויקט מביא את הטקסטים של גדולי המשוררים הסופיים, כמו יונוס אמרה, ואת הטקסטים של גדולי המשוררים היהודים בספרד, כמו שלמה אבן גבירול, יהודה הלוי ועוד. אני משלב בתוך השירים גם שירה בעברית ובטורקית עם הרכב מעורב, ישראלי-יהודי-טורקי. בעזרת השם, זה יעלה בירושלים בקיץ הקרוב.

 

זה פרויקט ראשוני. אף אחד לא עשה דבר כזה בעבר – שילוב משוררים משני כיוונים וביצוע הטקסטים בשתי השפות. יש בפרויקט הזה גם אמירה בין תרבותית, אמירה של סובלנות בין תרבותית, טולרנטיות. אלה משוררים שדיברו במובן המטאפיזי על אלוהים, על היחסים שבין אדם לאלוהיו, ואת כל השילוב הזה אנחנו מתכננים להביא לבמה.

ינון מועלם יופיע בבית אבי חי ב-6.3 עם המופע "דרוויש בירושלים"

הצטרפו לדף הבית של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus