לב אמיץ
תחנות בזמן
social
facebook whatsup email tweeter
דודו כהן //
18.11.12
תחנות בזמן
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

לב אמיץ

הילדות בבית מוקף פסנתרים, ההצלחה שבאה בן לילה, ההתרחקות המודעת מאור הזרקורים, הבחירה באינטרנט כמדיום לשיווק מוזיקה, ההתקרבות ליהדות, הזוגיות, והאלבום החדש – דודו כהן צועד עם נמרוד לב דרך תחנות בזמן

בית עם ארבעה פסנתרים: סגירות מעגלים

גדלתי בירושלים, בבית עם ארבעה פסנתרים, ומאז ומתמיד יועדתי להיות מוסיקאי. אחד הזיכרונות הראשונים שלי הוא מגיל שלוש. אני יושב בשיעורי תיאוריה שמעבירה אמי, המורה למוסיקה, ובזמן שהיא בוחנת את תלמידיה אני קופץ לפניהם ועונה את כל התשובות. חוץ מפסנתר, ידעתי לנגן גם על כינור, צ'לו, סקסופון וגיטרה, וכל זה עד גיל 10. אמי ניגנה עם התזמורת הסימפונית ירושלים, כך שהיו לוקחים אותי לכל הקונצרטים. כל כך נהניתי בהם, עד כדי כך שהייתי שר בקול רם עם התזמורת, למורת רוחו של הקהל. כשלמדתי בתיכון לאמנויות תלמה ילין, במגמת מוסיקה, הייתי מנגן יצירות של באך על הגיטרה הקלאסית, ואז חוזר הביתה ומפעיל את הדיסטורשן על החשמלית. כיום, אחרי שנים, אני סוגר מעגל. כחבר הוועד המנהל של התזמורת הסימפונית ירושלים אני נפגש שוב באותו הווי שהכרתי בתור ילד - בצלילים, בריחות ובמקומות שליוו את ילדותי. לקונצרט פתיחת העונה לפני שבועיים הגיעה גם אמי, כשהפעם התהפכו היוצרות, ואני הוא זה שהזמין אותה, כאורחת הכבוד.

 

הצלחה בן לילה: השיר שוחרר בבוקר, נטחן בצהריים

מאז שסיימתי את השירות הצבאי כתבתי, הלחנתי והופעתי בכל מקום אפשרי, אבל רק בגיל 28 הגיעה ההצלחה. וכשזה קרה, זה קרה בין לילה. בשבוע שבו שחררתי את השיר הראשון שלי, "רץ אל תוך הים", בחר מיכה שטרית לארח אותי בהופעה שלו שצולמה לטלוויזיה, יחד עם שמוליק קראוס ויצחק קלפטר הענקיים. נסענו שלושתנו בוואן בדרך להופעה, מיכה כבר חיכה לנו שם, שוחחנו ולפתע שמעתי צלילים מוכרים בוקעים מהרדיו. זה היה השיר שלי. יותר ממה שהתרגשתי לשמוע את השיר בפעם הראשונה ברדיו, התרגשתי לשמוע אותו יחד איתם.

 

ארבעה חודשים לאחר מכן הוצאתי את "זה כל הקסם". הוא שוחרר בבוקר, והחל משעות הצהריים הושמע בכל תחנות הרדיו בלי הפסקה. אחד הערבים הזכורים לי ביותר מאותה התקופה, הוא כשהופעתי כמופע פותח להופעותיה של סוזן וגה בסינרמה המלאה עד אפס מקום, כשאני עומד שם לבד על הבמה עם גיטרה קלאסית. ירדתי מהבמה ומיד הסיעו אותי למצדה, למופע זריחה עם דיוויד ברוזה שהוקלט כאלבום הופעה חיה. " לדעתי אי אפשר לכפות על היצירה להגיע, יש לה את הקצב שלה, כמו מוסיקה. אני אדם שמונע על ידי אהבה, ולכן אין זה מקרי שהתמלאתי בהשראה ליצור בו בזמן שפגשתי את נועה ארוסתי. היא מלווה אותי לכל אורך התהליך – הן בפן היצירתי והן בפן הניהולי "

 

אמן עצמאי: לא באמת הייתי מוכן להצלחה

אחרי שיצא הסינגל "ימים טובים" מהאלבום השני שלי, החלטתי לעזוב את חברת התקליטים ולהפוך לאמן עצמאי. בחרתי באינטרנט כפלטפורמה מרכזית להפצת מוסיקה ולקשר ישיר ובלתי אמצעי עם הקהל, והוצאתי יחד עם ההרכב RBS אלבום לרשת בלבד. זה היה בשנת 2006, שנה וחצי לפני שרדיוהד הוציאו את אלבום הרשת החלוצי שלהם.

 

באותן שנים שמתי לי למטרה לקדם את היוצרים והיצירה העצמאית, ואת זכותם של הצרכנים לצרוך מוסיקה בצורה חופשית ונגישה דרך האינטרנט. זו היתה תקופה בה לקחתי צעד אחורה מקדמת הבמה, והעברתי את מרכז הכובד של הפעילות שלי אל פעילות חברתית ולפרויקטים מוזיקליים בחו"ל.

 

ההחלטה לקחת צעד אחורה נבעה מכך שלמרות שייחלתי להצלחה, כנראה שלא באמת הייתי מוכן לקראתה. היום יש לי את הכלים שלא היו לי בשנות ה-20 לחיי כדי להכיל אותה.  

 

החיבור ליהדות: נתקל בהרמת גבות

למרות, ואולי בגלל, שהגעתי מבית חילוני לחלוטין, הרגשתי צורך להתקרב לשורשים שלי כיהודי וכישראלי. את היהדות פגשתי לראשונה בגיל 25, כשהייתי בפאריז. חבר, שניהל שם בית ספר לג'אז, לקח אותי לבית הכנסת בשבת, ושם עליתי לתורה לראשונה. כמה שנים לאחר מכן התחלתי לחקור באופן עצמאי, באמצעות קריאה מהמקורות ומארון הספרים היהודי לדורותיו, והתחברתי למסורת.

 

החיבור לזהות היהודית עזר לי לבנות את זהותי האישית כאדם שלם יותר, מפויס יותר וטוב יותר. כפי שעץ אינו יכול להפריח עלים חדשים אם אין לו שורשים, כך רק מרגע שהרשיתי לעצמי להתחבר למסורת אליה אני שייך – יכולתי להמשיך לצמוח ולהתפתח כאדם. לא פעם אני נתקל בהרמת גבות מצד אנשים, המופתעים כשבניגוד לתדמית שהם יצרו לעצמם, הם מגלים שאני יהודי מאמין.

 

11 שנים אחרי האלבום הקודם: זה לא פשוט לחזור

לאחר 12 שנות מגורים בגליל חזרתי לתל אביב, והתחלתי לעבוד על אלבום חדש, שייצא בקרוב. זהו אלבום הסולו הראשון שלי מאז "מציאות הפוכה" משנת 2001. בחישוב מהיר עברו 11 שנה, שבהן אמנם המשכתי בעשייה המוסיקלית, אך לא הרגשתי צורך לעמוד בקדמת הבמה. היה עלי לעבור תהליך ארוך עם עצמי, וכיום אני מרגיש לא רק אדם טוב יותר, אלא גם מוסיקאי טוב יותר.

 

לדעתי אי אפשר לכפות על היצירה להגיע, יש לה את הקצב שלה, כמו מוסיקה. אני אדם שמונע על ידי אהבה, ולכן אין זה מקרי שהתמלאתי בהשראה ליצור בו בזמן שפגשתי את נועה ארוסתי. היא מלווה אותי לכל אורך התהליך – הן בפן היצירתי והן בפן הניהולי כאמן עצמאי.

 

מילותיו של הסינגל הראשון מתוך האלבום, "אוקינוס" שמו, נכתבו על ידי זוגתי. זהו שיר אהבה על קשר טוטאלי של "הכל או כלום", כאשר הטקסט משקף את האופן בו לתפישתה אני רואה אותה ואת תפקידה בקשר. למעשה, השיר משקף את הדרך בה בני זוג רואים דברים זה דרך העיניים של זו. הקליפ של השיר המשיך את הקו האינטימי והטוטאלי, כאשר במקום קליפ מבוים החלטנו לשתף את הקהל בחיינו, ולצלם בעצמנו את החתולים שלנו בבית. כמו בעבר, אני עדיין סבור שאינטרנט הוא הכלי החזק ביותר להפצה של מוסיקה. לכן, הפצת הקליפ נעשתה אך ורק דרך הרשת, תוך התאמה של תוכן הקליפ – חתולים – למדיום דרכו הוא מופץ – יוטיוב. גם בחירת עטיפת הסינגל נעשתה דרך הרשת, כאשר ביקשתי מגולשים ברשת החברתית "אינסטגרם" לצלם ולהעלות תמונות שמייצגות עבורם את השיר, ותמונה אחת מתוכן נבחרה כעטיפת הסינגל.

 

זה לא פשוט לחזור למקום שבו היית לפני עשור מבחינת תודעת הקהל. אף אחד לא מחכה לך ופורש לפניך שטיח אדום. וטוב שכך, כי ההצלחה אינה אלא הדרך עצמה.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus