ברוכים הבאים לבית הבובות

בשנה האחרונה נעלמו חברי בית הבובות מהרדאר. אחרי 350 הופעות שקיימו בשנים האחרונות, מכירות פנומנליות של יותר מ-80,000 עותקים מאלבום הבכורה שלהם "מדפים" והצלחה שטיפסה מהשטח ולא הונחתה מהמדיה - נראה כאילו הלהקה נקלעת למבוי סתום. הסיפור שלהם (על אלבום הבכורה שהוקלט באמצעים ביתיים והופץ בין רבבות מטיילים במזרח הרחוק) החל למצות את עצמו, והאלבום השני נמכר ב-20,000 עותקים - כמות מכובדת אבל פחות מדהימה - ויצר פחות באזז ועניין. היה נראה שהגרף משנה את כיוונו כלפי מטה.

עם זאת, בשנה האחרונה היה ההרכב עסוק בהקלטת האלבום השלישי עם המפיק אסי איילון (מוש בן ארי, עלמה זוהר ועוד). הסנונית הראשונה מתוכו, הסינגל "אתם תשבו ואני אספר", שאוחז באווירה מערבונית במקצת, שוחרר לאחרונה, ותוך שבוע בלבד מצאתו טיפה לראש המצעד הישראלי של רשת ג', מה שמעיד שהקהל אכן התגעגע.

"בוא נגיד שאם הקהל התגעגע אלינו חצי ממה שאנחנו התגעגענו אליו - זה מעולה", אומר בחיוך איתי שיף, אחד מסולני ההרכב. "הבסיס של הלהקה שלנו נמצא בהופעות. אנחנו רגילים להופיע מספר רב של פעמים, ובשנה האחרונה היינו בפגרה. עבדנו על האלבום יום וליל, והתגעגענו לכימיה עם הקהל ולאנרגיה שהוא נותן לנו בהופעות".

"אנחנו תמיד אוהבים להיות מופתעים לטובה", מוסיף עמוד התווך השני של הלהקה, אמיר אטיאס. "האמת היא שמהיום שכתבתי את השיר, הבנתי שזה שיר מנצח. גם המסר וגם הלחן מאוד ישראליים. כבר מההתחלה השיר הזה סומן, אבל בכל מקרה יש עוד הפתעות בהמשך. יהיו באלבום גם השפעות מישראל והעולם, שלאו דווקא קשורות לחומרים הקודמים שלנו".

סאונד הוא אמנות

שיף ואטיאס מספרים שהתהליך על האלבום החדש, שייצא בחודשים הקרובים, היה שונה, מכיוון שהפעם עבדו עם מפיק חיצוני - אסי איילון. "עד עכשיו הפקנו בעצמנו, ובשלב הזה החלטנו לגוון קצת ולהעשיר את החוויה", מספר אטיאס. "בפועל נוצר לנו חיבור עם אסי ממש ברמה הרגשית. הוא לא איזה מפיק מהחלונות הגבוהים שפשוט מנחית הוראות. מצאנו חבר, מעבר למפיק".

אם אתם סקרניים בנוגע לתוצאה הסופית של האלבום המלא, בוודאי תסתקרנו עוד יותר לשמוע ששיף ואטיאס מגדירים את הסאונד של האלבום כחדשני. לא פחות. "סאונד הוא יצירה של ממש, ואסי הצליח להביא משהו מאוד ייחודי ומקורי", מספר שיף. "אמנם הוצאנו רק סינגל אחד, אבל אני בטוח שכששאר הסינגלים והאלבום ייצאו - המונח 'סאונד חדשני' יסביר את עצמו לבד. בכלל, סאונד הוא אמנות בעיניי. הגוונים שיוצאים מהגיטרות, מהתופים ומשאר הכלים יכולים לקבל צבעים אחרים".

אלבום הבכורה שלכם "מדפים" נמכר ב-80,000 עותקים. הדיסק השני "שוב החיוך" הגיע למספרים יפים מאוד - 20,000 עותקים - אבל לא התקרב יותר מדי אל ההצלחה הראשונית. התאכזבתם?
שיף: "בדיסק השני נכלל השיר 'עד שבאת' שהיה במקום ראשון במצעד של גלגלצ במשך ששה שבועות, ובאותה תקופה היו לנו המון הופעות. למעשה, הפרמטר היחיד שהשתנה היה מספר מכירות הדיסקים. אבל כמו שאנחנו יודעים, כשהדיסק הראשון יצא, עניין הצריבות היה פחות דומיננטי. כשהוצאנו את האלבום השני זה כבר היה בתקופת הניו-מדיה. הסטטיסטיקה העולמית של מכירות הדיסקים ירדה בצורה מאוד משמעותית. אני רואה את האלבום השני מצליח לפחות כמו הראשון, במיוחד בגלל שהוא הוכיח את עצמו על הבמות וברדיו. לצערי הפרמטר של מכירת הדיסקים הוא כבר לא אומדן היום, כי אם היו משקללים את ההורדות והצריבות, אני מאמין שהמספרים היו הרבה יותר גבוהים".

הצלחה מחוץ לגבולות ישראל מושכת אתכם?
"רק לפני כחודש חזרנו מניו יורק. היו לנו שם שלוש הופעות. לפני שנה היינו גם בהופעות בניו יורק ובדטרויט. הופענו בעבר גם בהונגריה, בבלגיה וכו'. כלומר, פעלנו מעט בנישה הבינלאומית. בימים אלה יש תוכניות לפתח קצת יותר דברים בחו"ל, אבל אנחנו חלילה לא מתיימרים לפנות לקהל אמריקאי דובר אנגלית אלא בעיקר לקהילות היהודיות".

שירה באנגלית לא מושכת אתכם?
"לי ולאמיר יצא לכתוב שירים באנגלית, ואנחנו מאוד אוהבים אותם. אבל כרגע זה לא משהו שאנחנו מכוונים אליו או מתכננים עליו. אנחנו מתמקדים בקריירה בישראל, לקהל שלנו".

אטיאס: "בעתיד הקרוב אנחנו רואים את עצמנו שרים בעברית לעבריים. למה? לא יודע, זה די טבעי עבורנו. השירים פשוט יוצאים בשפת האם שלנו. לעשות משהו מאולץ כדי להתחנף לשוק שהוא לאו דווקא המיליה שלנו - זה נראה לנו כרגע מיותר. אנחנו נשארים לוקאליים".