בגיל שמונה גיליתי את הטניס. ראיתי בטלוויזיה משחק שנערך בווימבלדון, הוקסמתי ואמרתי לאבא שלי: "ככה אני רוצה להיות". זה היה המודל לחיקוי שלי.
אבל זה היה במישור הגשמי. היתה גם מקבילה רוחנית: שבתות אצל סבא וסבתא בשכונת ג' בבאר שבע, רחוב חביבה רייק, קומה ראשונה, ריח של עץ ישן על הקירות. סבא מקדש ומלמד אותי את תכלית החיים. אני זוכר את המשפט שלו - "עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבים". את זה הוא לימד אותי כבר בגיל שמונה. מאותו היום שבו שמעתי את המשפט, ידעתי שזו האמת. מה שסבא שלי עשה איתי באותו יום השפיע עליי אחר כך, לעתיד לבוא. האסימון נפל אמנם רק בהמשך, אבל האמירה הזאת ליוותה אותי מדי יום.
ההופעה עם סטיבי וונדר: שם קיבלתי החלטה
התחנה השנייה, בגיל 15, היא מופע בחומוס-בר תל אביב, בבר של גיורא שפיגלר ויוסי עזר מפורטרט. היינו מופיעים שם מדי שבוע כלהקת סייד אפקט. בקהל ישבו אביב גפן, רוני פיטרסון, יוסי פיין, תומר יוסף וכל חברי פלטפוס, שהשתתפו איתנו בג'מים. הקהל הורכב ברובו מאמנים, למעשה.
במהלך אחת ההופעות ג'יממנו עם הלהקה של סטיבי וונדר, יום לפני הופעה גדולה שלו באצטדיון רמת גן. למחרת בהופעה הוא הזמין אותי לעלות לבמה, בהמלצת חברי הלהקה. אלה היו חמש דקות משמעותיות מאוד מבחינתי, מבחינה מוזיקלית."הייתי צעיר, והיי, שרתי עם סטיבי וונדר על הבמה! זו היתה יותר סכנה של אגו מאשר משהו נורמלי, כי מאותו יום הסטנדרטים שלי השתנו. הרגשתי שאני לא רוצה לרדת לפחות מזה"
שם קיבלתי החלטה, ביני לבין עצמי, שהמוזיקה היא הכיוון שלי בחיים. הבנתי שכנראה זה מה שהשם רוצה. זה הרים אותי לממדים אחרים. הייתי צעיר, והיי, שרתי עם סטיבי וונדר על הבמה! זו היתה יותר סכנה של אגו מאשר משהו נורמלי, כי מאותו יום הסטנדרטים שלי השתנו. הרגשתי שאני לא רוצה לרדת לפחות מזה. זה יצר אצלי תובנה, שכל דבר אצלי מהיום יהיה ברמות האלה.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, זה כמו אדם שזוכה ב"כוכב נולד" ומופיע מול 80 אלף איש. למחרת הוא צריך להתחיל את הקריירה שלו מההתחלה, ולהופעה הבאה שלו מגיעים 20 איש. הוא נופל חזק מאוד ברוח ובדעת, במיוחד אם הוא צעיר.עם זה הייתי צריך להתמודד בגיל 15.
תאונת דרכים בניו יורק: שמע ישראל
בגיל 22 גרתי בניו יורק. דצמבר, קור, רחוק מהבית. באחת השבתות נסעתי לאימון טניס בעבור תשלום מאוד יפה של 100 דולר לשעה. באותו יום הייתי אמור לערוך ארבעה אימונים. הרגשתי שאני עושה משהו לא כל כך טוב ולא הקשבתי לקול הפנימי שלי שאמר לי שעדיף לנוח בשבת. נסעתי 80 קמ"ש, ובשלב מסוים הסתכלתי שמאלה באימה וראיתי משאית שעומדת להתנגש בי. הבנתי שיש לי שנייה לפני שאני נפרד מהעולם. מה שיצא לי הוא צעקת "שמע ישראל!". כעבור כמה רגעים הבנתי שיצאתי מהתאונה בלי שריטה. זו היתה נקודה שבה הבנתי שיש לי השגחה פרטית מאוד גבוהה.
זה רגע ששינה לי את החיים, כי מאותו יום כלום לא היה אותו דבר. אמנם עוד לא התחזקתי פיזית, וגם בדיוק סיימתי את האלבום הראשון שלי, אבל זו היתה תקופה של התחדשות, מכל הבחינות. להקת סייד אפקט בדיוק התפרקה, כל אחד הלך לכיוון שלו, ובתור סולן הלהקה, היו לי גם שירים אישיים שלי שבתוך הלהקה לא היה להם כל כך מקום. הבנתי שזה הזמן להתחיל סולו.
רועי אדרי, "כבד לי"
היה לי גם מין פחד. בכלל, לאמנים יש תמיד פחד – מה יש לי להציע לעולם? מה אני ומה הסרט שלי? למה אני עושה את זה בכלל? בגלל הפרסום? אם אדם מקבל הארה יותר עמוקה מאשר "בוא נשיר שירים יפים", אלא מראים לו מלמעלה שזה הייעוד שלו, הוא מקבל משמעות ליצירה. זה לא מקצוע או הובי, אלא פשוט שליחות. וזה היה הכיוון.
סאבלימינל מתקשר: לחזור לישראל?
לונדון 2004. סאבלימינל מתקשר אליי ואומר לי שהלהיט שהקלטנו ביחד, "ילד רחוב", הגיע למקום הראשון בגלגלצ. הוא מזמין אותי ליצפאן, ל"לילה גוב" וליהורם גאון וגם להופעה ענקית בחיפה מול 10,000 איש. באותו יום סיימתי בדיוק את התואר שלי במנהל עסקים למוזיקה. העבודה שלי כמנהל שיווק בחברת התקליטים יוניברסל, שכללה עבודה עם איימי ווינהאוס, דה רוטס, אריקה באדו ואפילו סטיבי וונדר די התנדנדה. לא קיבלתי משכורת שלושה חודשים. מצאתי את עצמי חסר בית, חסר כל שקל בכיס, באמצע לונדון, עם המזוודות בידיים. שם תפס אותי הטלפון.
צפו בי רגשות מעורבים: האם להישאר בלונדון ולנסות להרים את עצמי ולהתערבב עוד במקום הזה או לחזור לארץ ולנסות להתחיל קריירה בארץ ישראל?
אחרי יותר משמונה שנים בחו"ל לבד, התגעגעתי הביתה. רציתי להתחתן, רציתי לעלות שלב ברוחניות שלי וחשתי שכבר מיציתי את העולם הגדול. החלטתי לטוס לארץ. לא נשאר לי כסף לכרטיס, ולכן אמא שלי העבירה אליי כסף לטיסה, כמה שעות לפני שעליתי למטוס.
חתונה והקמת משפחה: המוזיקה היא השתקפות
אני מרגיש שלהיות עם אשתי זה לחזור לשורש. היא החברה הכי טובה שלי, האישה שהוכיחה לי שאפשר לחזור ולבנות בית יהודי שמח. אשתי שלחה אותי ל-The Voice בערוץ 2 וגרמה לי להבין שיש דרך לעשות את הדברים נכון ושהמוזיקה היא דבר שני בחיים; לא דבר ראשון. קודם כול, צריך להיות בן אדם טוב, לעבוד על המידות, ואז גם המוזיקה מקבלת את הצבע שתמיד רצית. המוזיקה היא בעצם השתקפות של מי שאתה במקום שבו אתה נמצא.
הבנתי דרכה שככל שהכלי הרוחני שלך יותר נקי, כך גם הניגונים יותר נקיים ויגיעו ממקורות יותר גבוהים. היום אנחנו גם משפחה עם שני ילדים, ואני ממשיך להופיע כל הזמן. האלבום השני שלי, "'שורשים", נמצא כבר בחנויות ובאתר שלי. האלבום השלישי בעבודה.
הגעתי בחיים לכל מיני מקומות לא קלים ולנקודות לא פשוטות – אבנים או סלעים. אבל צריך לעלות עליהם, לעקוף אותם, להמשיך ולהמשיך.
