סנדוויץ', נעים להכיר

עד כתה א' לא הייתי מודע לקיומו של הסנדוויץ'. בגן חנה קיבלנו פרוסת לחם מרוחה בשכבה דקה של מרגרינה ועליה פיסות של זיתים ירוקים. רק בבית הספר נפגשתי לראשונה עם הסנדוויץ': שלי היה מורכב תמיד מאותה לחמנייה ארוכה, שבה היתה פרוסה דקה של גבינה צהובה - בלי ממרח או ירק. לצדי ישב יהושע, שהיה בא לכיתה ובאמתחתו קונסטרוקציה הבנויה מיסודות של רבע לחם לבן אחיד, מרוקן מתוכנו הרך וממולא בכל טוב הארץ: חביתה ועגבניות, טונה וחריף ומה לא.

הפער בין הסנדוויץ' היבש ונטול ההשראה שלי לזה הדחוס עד להתפקע של יהושע היה מכמיר לב. הוא קיפל בתוכו את הסוד: סנדוויץ' יכול להיות סתמי ומשעמם, אך גם ליצור פסגות קולינריות שלא שיערום אבותינו.

  " הפער בין הסנדוויץ' היבש ונטול ההשראה שלי לזה הדחוס עד להתפקע של יהושע היה מכמיר לב. הוא קיפל בתוכו את הסוד: סנדוויץ' יכול להיות סתמי ומשעמם, אך גם ליצור פסגות קולינריות שלא שיערום אבותינו "

לפי מילון אוקספורד, המילה "סנדוויץ'" הופיעה לראשונה ב-1762, בכתב העת של ההיסטוריון האנגלי הנודע הלורד אדוארד גיבון, שבו הוא תיאר את הסנדוויץ' כפרוסות של בשר קר. המונח התפשט בזכות ז'אן פייר גרוסליי הצרפתי. גרוסליי, תייר צרפתי ששהה בלונדון ב-1765, כתב ביומן המסע שלו אנקדוטה על הרוזן ג'ון מונטגיו הרביעי מהעיירה סנדוויץ' שבדרום-מזרח אנגליה, ששימש שר בממשלה הבריטית ונודע כמהמר כפייתי. וכך כתב גרוסליי ביומנו: "שר המדינה, שישב סביב שולחן ההימורים, היה כה שקוע במשחק, שבמשך כל הזמן הזה הוא לא אכל דבר למעט בשר בין שתי פרוסות לחם, ואותן אכל בלי להפסיק במשחק. כך גם שאר המהמרים ביקשו ממשרתיהם: אני רוצה כמו סנדוויץ'. המאכל החדש נהפך לאופנתי במהלך ביקורי בלונדון, והוא נקרא על שם השר אשר המציא אותו".

אולם, זכות הראשונים לקונספט שמורה דווקא לאחד משלנו - הלל הזקן. בברייתא במסכת פסחים קטו עא' כתוב כך: "דתניא אמרו עליו על הלל שהיה כורכם בבת אחת ואוכלם שנאמר על מצות ומרורים יאכלו". דייק הלל בכתוב והסביר שיש לאכול את קורבן הפסח על מצות ומרורים, ולכך מכוון הכתוב כשהוא אומר שכורכם ואוכלם יחד: את קורבן הפסח, המצה והמרור.

מכאן גזר אליעזר בן יהודה את המלה העברית לסנדוויץ', "כריך" - ולא סתם כריך, אלא כזה שיש בו בשר, עלים מרירים כמנהג הספרדים או מעט חזרת כמנהג האשכנזים.

במשך אלפי שנים נהגו תרבויות שונות לכרוך מליות שונות בסוגים שונים של לחמים, אך האם כל הצירופים האלה ראויים להיקרא סנדוויץ'? הסוגיה עלתה בנובמבר 2006 בבוסטון, שם קיבלה רשת לחמים בלעדיות על מכירת סנדוויצ'ים באחד הקניונים בעיר. רשת אוכל מקסיקנית, שפתחה אף היא סניף בקניון, החלה למכור כריכי בוריטו ונתבעה על הפרת הבלעדיות של רשת הלחמים. בית הדין פסק כי סנדוויץ' חייב לכלול לפחות שתי פרוסות לחם, ולכן, אין לכלול תחת המונח "סנדוויץ'" מאכלים כמו טאקוס, בוריטוס ודומיהם, המורכבים מטורטייה מגולגלת. הוא שאמרנו: שתי פרוסות, לא פחות!

הנה כמה טיפים להכנת הסנדוויץ' האולטימטיבי:

1. קודם כול, אל תזלזלו בלחם. השתמשו בלחם שאור משובח, בג'בטה, בבגט איכותי או בפרינה מרוקאית - משהו שיהיה ראוי לשמש בסיס לסנדוויץ' שלנו.

2. כדאי להרטיב ולהעשיר את הלחם בממרח טעים ואיכותי, המשתדך יפה למילוי. זה יכול להיות חרדל, חזרת, חמאה, פסטו, טחינה או כל ממרח אחר.

3. רצוי ללוות את הסנדוויץ' בירק מתאים, חי או מבושל.

4.  ליבת הסנדוויץ' היא המילוי: בשר או דגים, גבינות או ביצים.