בוז לחופש הגדול: אדם צריך מסגרת
שלום כיתה א'
social
facebook whatsup email tweeter
ידידיה מאיר //
8.8.12
שלום כיתה א'
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

בוז לחופש הגדול: אדם צריך מסגרת

ידידיה מאיר יזיל דמעה כשילווה את בנו הבכור לכיתה א', אבל לא מהסיבות הנכונות. פותחים את השנה עם הפרויקט "אותיות של דבש"

"שלום כיתה א'". שלוש מלים שמסמלות הרבה דברים עבור הרבה ישראלים. התחלה חדשה, התרגשות, רעננות, פעימות לב מוגברות ואפילו דמעה סוררת. בשבילי, החל מהקיץ, הן מסמלות משהו אחד יותר מכל: מסגרת.  " המסקנה שלי על טבע האדם ברורה: אדם צריך מסגרת. אדם חייב מסגרת "

 

אני בן 35. בני הבכור בן 6 וקצת. הקיץ התהפכו בביתנו היוצרות באופן סופי בכל הנוגע לכיתה א'. עד לא מזמן הייתי בצד הנכון, זה של הילדים. לו הייתם צועקים עלי במשחק אסוציאציות מהיר "חופש גדול", הייתי עונה בשאגה: "טוב!". ולו הייתם ממשיכים וצועקים: "לימודים" - אוטומטית הייתי עונה: "רע!". אז זהו, שלא. כללי המשחק השתנו, ואני עברתי צד באופן רשמי.

  rby_yrvkhm_mmyr העיקר שיש סדר. ר' ירוחם ממיר

 

בשנה שעברה עוד התביישתי במה שקרה לי, אז חרקתי שיניים ועברנו איכשהו את יולי-אוגוסט, אבל השנה אני כבר אומר זאת בגלוי: בוז לחופש הגדול. שלום כיתה א'. ושלום גם לגן של הקטנה, ולמעון של הפצפון. ושלום לכן, גננות ומורות יקרות. שלום רב שובכן מארצות החום אל חלוני.

 

אחרי חודשיים מיותרים של קייטנות, הפעלות ביתיות והרבה שעמום, "שלום כיתה א'" מבשר לי דבר עוצמתי יותר אפילו מכל ההתרגשות ההורית: חזרה לשגרה. השגרה של החיים שלי, זו שהיתה כאן לפני שהופרעה על ידי החופשה המאורגנת של המורים. ושגרת החיים של הילדים, זו שכללה ריכוז ותפילה, וארוחת בוקר ושעת סיפור, ושעת חצר וחוג ריתמיקה.

 

חז"ל הציגו ניתוח פסיכולוגי מעניין שנוגע לבני ישראל במצרים. התורה אומרת על בני ישראל "וירעו אותנו המצרים", כלומר המצרים התנהגו עלינו באופן רע, היו רעים כלפינו. אבל חז"ל מעמיקים להתבונן בפסוק ואומרים: "וירעו אותנו המצרים - כלומר, המצרים עשו אותנו רעים. הם הפכו אותנו לרעים יותר" (זה קצת מזכיר את מה שגולדה מאיר אמרה על הפלסטינאים: "לעולם לא נסלח להם שאילצו אותנו להיות אכזריים כלפיהם").

 

תרשו לי להשתמש בדרשה הזו גם כלפי החופש הגדול: "וירע אותנו החופש הגדול". הילדים שלנו טובים, מקסימים ומתוקים. החופש הגדול עושה אותם משועממים וחסרי מעש, ולכן, מה לעשות, פחות חביבים וחיוביים.

בתום חודשיים של שינה מאוחרת ויקיצה מאוחרת, חיפושים אחר דודות במושב או בקיבוץ שרוצות לארח קצת ילדים, נופש בגולן ובירושלים וקייטנות מכל הסוגים, המסקנה שלי על טבע האדם ברורה: אדם צריך מסגרת. אדם חייב מסגרת. 

 

יש סיפור ידוע על האדמו"ר מגור, שפגש בפונדק אחד את הרב ירוחם ליבוביץ ממיר. מדובר בשתי דמויות מופת מהדורות האחרונים: האדמו"ר ייצג את העולם החסידי והרב ירוחם את העולם הליטאי. תלמידיו השכלתנים של הרב ירוחם שאלו אותו אחר כך אם הוא ראה שלאדמו"ר החסידי יש "רוח הקודש". כלומר, אם הוא ראה אצלו את הנסים והנפלאות שהחסידים שלו מספרים עליו. ענה הרב ירוחם: "אני לא יודע אם יש לו 'רוח הקודש'. אני רק יודע שיש לו הכנה טובה לרוח הקודש, בגלל הסדר שבו הוא חי. יש לו 32 סדרי לימוד שונים בכל יום". כלומר, האדמו"ר הקפיד ללמוד בכל יום לפי מערכת מסודרת ומדוקדקת. 32 שיעורים שונים בכל יום, עם זמנים קבועים וברורים. זה לא רק חיובי, אמר הרב ירוחם. החיים במסגרת, עם סדר מסוים, הם ממש הכנה לרוח הקודש.


ydydyh_myr

 

יולי-אוגוסט הם ההפך הגמור. הם מערבלים ומשקשקים את חיינו. אני אוהב את ילדיי ורוצה בטובתם, וגם אוהב להיות עמם, אבל אני לא בטוח שהשהות שלהם אתי אצל הספר, ובמכבסה, ובדואר, ובתור בסופר היא הדבר הטוב ביותר עבורם ועבורי.

 

בימים האחרונים הכנו בהתרגשות תיקים ומחברות, תלבושת אחידה ועטיפות, ואני כבר מוכן לשיגור אל עבר השגרה, שלהם ושלי. שלום כיתה א', אני הולך לנוח.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus