תשוקה, זהירות
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר רגע של הולדת האומץ לקבל הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
7.4.10
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

תשוקה, זהירות

אבל איך אפשר עם תשוקה? ומה יהא על כל הדברים האלה שנבנים לאט, ביסודיות ובעדינות? מבני גפרורים זהירים שאנחנו מניחים לאורך הדרכים. מה יהיה עליהם כשתסער התשוקה ותטרוף הכל? אלי ויסברט- עליות-פרשת שמיני

ראשון
וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן, נָדָב וַאֲבִיהוּא, אִישׁ מַחְתָּתו;ֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ; וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה אֵשׁ זָרָה, אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם, וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי יְהוָה.
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן "הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה לֵאמֹר: בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ, וְעַל פְּנֵי כָל הָעָם אֶכָּבֵד"
וַיִּדֹּם אַהֲרֹן.


שני
ארבעת אלפים שנה הוא מהדהד, היום השמיני הזה. הלהבות, התדהמה, הזעקות. מות הבנים, שתיקת האבא.
ופחד מאש.

שלישי
כי סערת עלי לנצח אנגנך
שווא חומה אצור לך, שווא אציב דלתיים
תשוקתי אלייך ואלי גנך
ואלי גופי סחרחר אובד ידיים

(נתן אלתרמן)
עליותשמיני
אש זרה. נדב ואביהוא

רביעי
"איבדנו את הלהט" את אומרת "אתה זוכר את הלהט? איך האמנו שאנחנו יכולים לעשות הכל? לאיפה זה נעלם?"

חמישי
אבל איך אפשר עם תשוקה? ומה יהא על המשפחה? על העבודה? על כל הדברים האלה שנבנים לאט, ביסודיות ובעדינות? מבני גפרורים זהירים שאנחנו מניחים לאורך הדרכים. מה יהיה עליהם כשתסער התשוקה ותטרוף הכל?

שישי
ואולי זה בכלל מיותר, הזהירות מן התשוקה. החשש מן האש שלא נצטווינו עליה. אולי האש האלוהית מתפרצת לבדה מבעד לחרכי הנשמה, אוכלת קרבנות ואנשים. אולי נגזר עלינו שהאש השמימית תשרוף תמיד את הטובים בינינו - בן זומא ישתגע בפרדס, איקרוס יאבד את כנפיו, אלישע בן אבויה יאבד את אמונתו, נדב ואביהו ימותו מול קודש הקדשים.

שביעי
בלי תשוקה גדולה זה לא קורה, אתה אומר לי. ואני יודע שאתה צודק ויודע גם שהתשוקה, כמו כישרון או תופעת טבע נדירה, תפרוץ מאליה. בלתי ניתנת לזיוף. בלתי ניתנת לעצירה. בלתי ניתנת להצלה. האדם אינו בוחר בתשוקה. היא בוחרת בו.

מפטיר
אולי לכן אהרן שותק.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus