רק בן אדם
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר רגע של הולדת האומץ לקבל הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
9.12.10
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

רק בן אדם

וסביב ההר – אלפי אנשים גמדיים, נבוכים מול כוחות טבע שהתנערו מרבצם להרוס הכל. אלה בצינור, אלה במטף, מטוסים זערוריים חוצים את השמיים מעל ראשך כשסילון של מים ניתז מאחוריהם. אלי ויסברט – עליות – ויגש

ראשון

כל היום וכל הלילה בערה האש. להבות ענק אוכלות כל. מופע אימים של הטבע במלוא עוצמתו. אֵשׁ לְפָנָיו תֵּלֵךְ, הָרִים כַּדּוֹנַג נָמַסּוּ .
 

שני
וסביב ההר - אלפי אנשים גמדיים, נבוכים מול כוחות טבע שהתנערו מרבצם להרוס הכל. אלה בצינור, אלה במטף, מטוסים זערוריים חוצים את השמיים מעל ראשך כשסילון של מים ניתז מאחוריהם. אתה מסתכל על עצמך מנקודת מבטם ומבין עד כמה אתה קטן.
 

שלישי
"לטבע אין כל זיקה ועניין בהיגיון האנושי, יש לו היגיון משלו אשר איננו מכירים ואיננו מודים בו עד שאנו נמחצים מתחת לגלגליו"
 

(איוון סרגייביץ טורגנייב)
עליות קטנים ר

רביעי
רגע אחד את בגינה עם הילדים, רגע אחר כך את אורזת במהירות, משתאה איך אינסטינקטים שלא הכרת שולחים אותך להוריד את התמונה של סבא מהקיר, לקחת את המצלמה הדיגיטלית עם כל התמונות של הילדים שלא הספקתם לגבות. חמש דקות ואת איתם בחוץ, דוהרת עם המכונית המשפחתית החוצה, נזכרת ששכחת להביא להם סוודרים.

מה את יודעת. מה אפשר בכלל לדעת.
 

חמישי
מאות הגיעו אל הכרמל. אלפים נרשמו במוקדי החירום. ההרס גדול. הסולידריות גדולה ממנו.
 

שישי
"וַיֹּאמֶר: אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה. וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ, וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה - כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם"
 

שביעי
מי היה מאמין שהמזימה המרושעת נגד יוסף תציל את הזוממים מרעב? מי היה מאמין שבתים ייחרבו וכבישים ייחסמו בלהבות? מי יכול היה לדעת? טוב שמדי פעם מזכירים לנו הטבע וההיסטוריה כמה קטנים אנחנו.
 

מפטיר
"דער מאנטש טראכט אונד דער גוט לאכט" (מאידיש: האדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק)

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus