מרכז הכובד
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר רגע של הולדת האומץ לקבל הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
12.5.10
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

מרכז הכובד

מחנה של שנים עשר שבטים נע אל ארץ כנען ובליבו – משכן. אוהל מועד. נקודת המפגש בין אדם לאלוהים. זוהי נקודת הכובד סביבה חגים החיים כולם. אלי ויסברט – עליות – פרשת במדבר

ראשון
אין לי זמן לזה עכשיו. סלחי לי. אני יודע שזה חשוב לך, וזה לבד עושה את זה חשוב גם לי, אבל פשוט אין לי זמן. מה אני יכול לעשות?

שני
תִּעְדּוּף (שֵם ז')    
קביעת סדרי עדיפויות, דירוג לפי סדר העדיפות.

(מילון רב מילים)

עליות - גרעין
 מהו המשכן שלנו, שהכל סובב סביבו? גרעין התא

שלישי
יום אחד הוזמן מרצה זקן בבית הספר לשאת הרצאה על הנושא: "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים. המרצה הזקן נכנס לכיתה ואמר: "אנו עומדים לערוך ניסוי".
מתחת לשולחן הוא הוציא מכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. לאחר מכן הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן בעדינות, אחת אחת, בתוך המכל.
כאשר התמלא המכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, שאל המרצה: "האם המכל מלא?", כולם השיבו "אכן". המרצה שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ, שפך בקפדנות את החצץ מעל האבנים וניער מעט את המכל כדי שאבני החצץ יסתננו בין האבנים הגדולות עד לתחתית המכל. שוב  שאל את הקהל: "האם המכל מלא?",  אחד המאזינים השיב "כנראה שלא."
"נכון", השיב המרצה. חזר והוציא מתחת לשולחן סיר מלא בחול. אותו שפך בתשומת לב  עד שמילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. הפעם ענו כל התלמידים כי המכל אינו מלא. "נכון", השיב להם המרצה. נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המכל עד לשפתו.
"איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?", שאל המרצה. ואחד המאזינים ענה: "אנו למדים שגם כשנראה לנו שהיומן שלנו גדוש ומלא התחייבויות, אם באמת מתאמצים תמיד ניתן להוסיף עוד משימות ומטלות".
"לא", השיב לו הזקן. "האמת הגדולה שמוכיח הניסוי היא שאם לא תכניס למכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס אותן אחר כך."

רביעי
וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: אִישׁ עַל-דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ... וְנָסַע אֹהֶל-מוֹעֵד מַחֲנֵה הַלְוִיִּם בְּתוֹךְ הַמַּחֲנֹת, כַּאֲשֶׁר יַחֲנוּ כֵּן יִסָּעוּ - אִישׁ עַל יָדוֹ לְדִגְלֵיהֶם. 

חמישי
סדר התנועה של מחנה ישראל הנודד מגדיר אותו ומעצב את זהותו. מחנה של שנים עשר שבטים נע אל ארץ כנען ובליבו – משכן. אוהל מועד. נקודת המפגש בין אדם לאלוהים. זוהי נקודת הכובד סביבה חגים החיים כולם. כל סיפורי ספר במדבר יתרחשו סביב, בפתח או בתוך המשכן.

מהו עם אם אין לו משכן שסביבו הוא חונה?

שישי
עליות - שבטים
בִּלְבַבִי מִשְכָּן אֶבְנֶה  לְהַדָר כְבוֹדוֹ

וּבְמִשְׁכָּן מִזְבֵּחַ אַשִׂים לְקַרְנֵי הוֹדוֹ

וּלְנֵר תָּמִיד אֶקַח לִי אֶת אֵשׁ הָעֲקֵידָה

וּלְקָרְבָּן אַקְרִיב לוֹ אֶת נַפְשִׁי

אֶת נַפְשִׁי הַיְחִידָה.

(הרב יצחק הוטנר)

שביעי
ירושלים נבנתה, וחרבה ושוב נבנתה, משנה את פניה וטעמה; אמונות השתנו; תקוות נכזבו והוחלפו באחרות. מהו, אם כן, מרכז הכובד?  מהו המשכן שלנו, שהכל סובב סביבו? מהי נקודת המפגש, מרכז הכוח הצנטריפוגלי, הערך הבסיסי אותו אנו מניחים ראשון, לפני שיבוא החצץ ויכסה את הכל?

מפטיר
"שים לב למחשבותיך; הן הופכות למילותיך. שים לב למילותיך; הן הופכות למעשיך. שים לב ושפוט את מעשיך; מעשים הופכים להרגלים. הֶיֵה מודע להרגליך; הם הופכים לערכים שלך. הָבֵן וקבל את הערכים שלך; הם הופכים לגורלך."

מהאטמה גנדי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus