ממלכת כוהנים
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר רגע של הולדת האומץ לקבל הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
15.7.10
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

ממלכת כוהנים

החוקים, המשפטים והמצוות לא נועדו לגאולת האדם הבודד, אלא ליצירת חברת מופת. כי בורא העולם אינו מבקש לעצמו קבוצה נבחרת של ל"ו צדיקים, אלא עם שלם. עם לדוגמה. אלי ויסברט עליות - פרשת דברים

ראשון
"יְהוָה אֱלהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמר: רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם... רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ, בּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ".
 

שני
לא נכון.
בהר חורב, הלוא הוא הר סיני, נאמרו דברים רבים. עשרת הדיברות ניתנו שם. תורה שבכתב ותורה שבעל פה. עגל זהב נוצר והושמד שם. כל מצוות המשכן ניתנו שם. אבל "רב לכם שבת בהר הזה"? "בואו ורשו את הארץ"? זה לא. עדיין לא.

 

שלישי
אז למה הוא מתכוון, משה, כשהוא מספר לבני ישראל שבהר סיני הם נצטוו לעזוב הכל ולעלות לארץ? למה הוא מתכוון כשהוא מצטט את המילים שלא נאמרו, "רב לכם שבת בהר הזה"? למה רב לכם? מה רע בהר הזה?
 

 

רביעי
הגענו לכאן אחרי אלפיים שנות גלות בממלכות בלי פרלמנטים, בלי זכויות אזרח, בלי הפרדת רשויות. בלי שום דבר שמתחיל להזכיר מדינה במובן האזרחי-דמוקרטי המודרני. אלפיים שנה לא ראינו מסביבנו אזרחים, רק נתינים, מרוסיה עד מרוקו, ואנחנו אפילו נתינים לא היינו.
 

לא היו לנו זכויות ולא היו לנו חובות, היינו אורחים, ומאורחים אין דרישות, בארצות ערב היינו אורחים נסבלים, בארצות אירופה היינו שנואים ונרדפים, אבל כך או אחרת היינו רק אורחים. ובלאו הכי פיתחנו תודעה של אורחים, כלומר, תודעה של התנכרות לשלטון, אדישות רבתי לעניינים ממלכתיים. הממלכה היא של הגויים, לא שלנו, ולחוקי הממלכה, "דינא דמלכותא", צריך לציית לא משום שהם צודקים, אלא משום שיהרגו בנו אם לא נציית...
 

התרגלנו, בקיצור, לנוחות הגלותית של החיים בלי מדינה, בלי אחריות ממלכתית, ובמאה העשרים השלינו את עצמנו שנגמלנו מזה. לא נגמלנו מזה.

(אסף ענברי, "העיירה היהודית מדינת ישראל") 

לתפארת מדינת ישראל

חמישי

ואולי זה כן נאמר. "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" מסמן האלוהים למשה את המטרה, 38 שנים אחורה, למרגלות הר סיני. ממלכה שכולה כוהנים. גוי שכולו קדוש. בורא העולם, גואל ישראל ממצרים, אינו מבקש לעצמו קבוצה נבחרת של ל"ו צדיקים. הוא אינו מתברך בחסידים נבחרים, צדיקים יסוד עולם. עם שלם הוא רוצה. עם לדוגמה.   
 

שישי
כל החוקים והמשפטים, כל הפרטים וכל פרטי הפרטים שעוד ייערמו עליהם. הכל נועד לא לגאולת האדם הבודד, אלא ליצירת סיפורה של חברת מופת. אין צורך לומר "רב לכם שבת בהר הזה" כשזה זועק מבעד לכל פסוק ולכל מצווה. אין משמעות לכל הצדק הזה בלי ריבונות, בלי ממלכה, בלי ממשל וכלכלה ורווחה ומינהל מקרקעין וביטוח לאומי.
 

שביעי
במגילת העצמאות כתבנו "זו זכותו הטבעית של העם היהודי, להיות ככל עם ועם, עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית". בהר סיני נאמר לנו: הריבונות היא שליחות. חובה קדושה. רב לכם שבת בהר הזה, לכו תבנו מדינה.  
 

מפטיר
אז מה? מדינת הלכה?
בדיוק להפך

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus