לראות את הברכה
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר רגע של הולדת האומץ לקבל הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
11.11.10
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

לראות את הברכה

אחרי שנים של ישיבה באוהל, אחרי קבלת בכורה בדרכים עקלקלות, אחרי מנוסה מפני זעם אחיו, יעקב רואה רחל וצאן. הוא משקה ואז נושק, בוכה מאושר. למה, בעצם? אלי ויסברט – עליות – פרשת ויצא

ראשון
 

ברכה

שמש גדולה שכזאת לא זרחה עוד מעל לראשינו

שבעה ימים בהירים, שבעה ימים

שמש טובה ושלוה מעל לראשינו

הלכנו דמומים

 
לילה גדול כי יבוא ודפק על הדלת

נשתחוה ונקוד ונשתחוה

שבעה ימים חיכה דומם מול הדלת

שבעה ימות היקוד

 

ברוך בורא הברכה, ברוך בורא האושר

ברוך נותן המכאוב

ידענו כי טוב הכאב, ידענו כי טוב האושר

ידענו כי טוב     
 

(לאה גולדברג)
 

שני
וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת רָחֵל בַּת לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וְאֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ, וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. וַיִּשַּׁק יַעֲקֹב לְרָחֵל, וַיִּשָּׂא אֶת קֹלוֹ וַיֵּבְךְּ.
 

שלישי
רָחֵל  

1.   שם פרטי

2.  כבשה בוגרת, רחלה

(מילון "רב מילים")


aliotrun
ידענו כי טוב (פלאש90)

רביעי

יעקב רואה רחל וצאן, משקה ואז נושק, ובוכה מאושר. למה, בעצם?
 

חמישי
אולי כי סוף סוף הוא רואה את הברכה מתממשת. אולי כי לראשונה, אחרי שנים של ישיבה באוהל, אחרי קבלת בכורה וברכה בדרכים עקלקלות, אחרי מנוסה מפני זעם אחיו - יעקב, האוחז בעקב, התאום השני, יושב האוהלים, החלש - רואה פתאום את הברכה. רחלים וכבשים עולים לקראתו - וכולם שלו.

מכאן והלאה יראה יעקב את הכל דרך מִנְסֶרֶת הברכה - רחל והצאן, וַיַּשְׁקְ-וַיִּשַּׁק, נישואין תמורת השתלבות בעסקי הצאן, הקמת העדר הנפרד; הכל מוביל אל דבר אחד – מימוש הברכה.
אלא שזו אינה התנהגות של מי שמבורך, אלא של מי שאוחז בעקב של ברכתו.
 

שישי
ממה אתה מפחד, בנאדם? כל הברכה הזאת שמקיפה אותך – ואתה עדיין רץ, מחפש עוד סימן שהיא אוהבת אותך, מוודא שעדיין מעריכים אותך בעבודה, במילואים, בחבר'ה. מתערער מול כל סימן של אי שביעות רצון. מרוב רצון להיות מבורך אתה לא נותן לברכה להיכנס. היא שם, חביבי,  הכל בסדר. תנשום.
 

שביעי
יעקב יישאר יעקב. ימשיך לבקש אישור על האהבה, על ההבטחה, על השפע. בעקבותיו יילחמו נשותיו ושניים עשר ילדיו על הברכה והשפע. קשה להאשים אותו כשהוא אומר לפרעה, שנים אחר כך "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי".
 

מפטיר
"החיים הם שולחן מלכים, ורוב האנשים מתים ברעב".
 

(ליאו בוסקליה)

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus