למקומות, היכון
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר רגע של הולדת האומץ לקבל הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
18.6.09
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

למקומות, היכון

"כל העדה כולם קדושים" טוען קורח "ומדוע תתנשאו על קהל אדני?". אל תאמינו לו. מבעד לטענה ההיפית-אנרכיסטית הזאת גלוי להכמיר הרצון לשלוט במקום משה. אלי ויסברט - עליות פרשת קורח
ראשון
כאשר שני אנשים רוכבים על סוס, אחד מהם מוכרח לרכוב מאחור
(ויליאם שייקספיר)

שני
"וייקח קורח בן-יצהר בן-קהת בן-לוי, ודתן ואבירם בני אליאב, ואון בן-פלת בני ראובן, ויקומו לפני משה, ואנשים מבני-ישראל חמישים ומאתיים... וייקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו אליהם רב לכם, כי כל העדה כולם קדושים, ובתוכם יהוה, ומדוע תתנשאו על קהל אדני?!"
 

שלישי
מה יש לך, אתה? ישר משווה, ישר בודק אם אתה טוב יותר, מהיר יותר, זוכה ליותר מחמאות, חיוכים, הישגים. תמיד מעל או מתחת, לעולם לא ליד. תמיד דרוך.
mrytsy_bytr_yrvshlym

רביעי
הנפש האנושית מגיבה אל מה שמתרחש סביבה באחת משתי דרכים, תחרותיות והערצה. האם אנחנו מוצאים בתוכנו את העוז לחלום, לרצות יותר, לזנק אל מעבר למה שמונח לפנינו? או שאנחנו מתבוננים בהתרחשות באפס מעשה וממתינים לראות מה יקרה אחרי הפרסומות?

 

חמישי
תחרות משורש ח.ר.י
הערצה משורש ע.ר.צ
זו יוצרת חרון
זו יוצרת עריצות
זו מגדילה
וזו מקטינה

שישי
"כל העדה כולם קדושים" טוען קורח "ומדוע תתנשאו על קהל אדני?".
אל תאמינו לו. מבעד לטענה ההיפית-אנרכיסטית הזאת גלוי להכמיר הרצון לשלוט במקום משה. תמיד יהיה תירוץ שיחפה על השאפתנות חסרת המעצורים, אבל בשורש הכל עומד האינסטינקט האנושי, שיודע שהוא יכול לעשות את זה יותר טוב. וטוב שכך.

mrvts1

שביעי

טוב שכך.
טוב שאנחנו מתבוננים במחלות ובאסונות טבע כמתחרים - ולא כמעריצים. טוב שאנו מתייחסים אל חידושים מדעיים כמתחרים. טוב שאנחנו בוחנים את המנהיגים שלנו כמתחרים, חס ושלום לא כמעריצים.
 
קורח הוא הביטוי הראשון לנורמאליות, הסימן הראשון לתיקון אחרי חטא המרגלים. הוא בז למעריציו המבוהלים של משה, ששברי חלומם, על כניסה נטולת קשיים לארץ המובטחת, הותירו אותם אבודים במדבר. במקום זאת הוא בוחר להתמודד על ההנהגה, לערער על המוסכמות, להעז להתחרות במשה - ולשלם את המחיר.

קורח הוא הרעל המחייה שזורם בעורקי ההנהגה בכל הזמנים. הוא המבטיח כי העם לא ימות עם מנהיגו. הוא יצר התחרותיות שמניע את האדם ואת החברה. האדמה תבלע את קורח - אבל הקול שלו ימשיך להישמע.
 

מפטיר
"ובני קורח לא מתו"
(במדבר רבא)

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus