להיות כאן
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר האומץ לקבל רגע של הולדת הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
6.11.08
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

להיות כאן

אברהם נדרש להפוך את המסע למסע שלו. ללכת בדרך שהיתוה לו אביו ולהיות בה בן חורין. זו הדרך שלו, רק שלו, והוא נדרש להיות בה. האם בין כל הטלפונים, האימיילים, הנסיעות והסידורים אנחנו גם מצליחים להרגיש? להיות? לחוות? אלי ויסברט. עליות פרשת לך לך

ראשון
נשיקה לילדים, המנומנמים עדיין, מעל צלחות הקורנפלקס. נשיקה ליד הדלת ביציאה לעבודה. נסיעה מול הנוף. כניסה למשרד.
-"מה שלומך?"
-"מצוין, ואתה?"
-"בסדר גמור".
ובכל הזמן הזה לא היית שם. אפילו לרגע אחד

שני
"אני אתן לך דוגמאות מהמנזר: כשאוכלים מרק, אסור להכות עם הכף בצלחת. אסור לחלום כשאוכלים. מי שלא מרוכז כי המחשבות שלו נודדות – הכף שלו נוקשת בקערה. כולם מפסיקים לרגע לאכול והמורה גוער בו שלא לחלום." (ניסים אמון, כשמשה פגש את בודהא)

שלישי
האדם המודרני, הרב-ערוצי, אוכל וקורא עיתון ביחד, עונה לטלפון תוך כדי שטיפת הבית, רואה טלויזיה בחדר הכושר וגם עוקב אחרי עיקרי החדשות שבתחתית המסך.
- על מה חשבת?
- לא יודע. כל מיני.
tlpvn_slvlry_bkvtl1

רביעי
אתה אוכל? תאכל. אתה קורא? קרא. אתה מתבונן בפרח? תתבונן.


חמישי
זה לא היה אברהם שהתחיל את המסע הגדול. זה היה אבא שלו, תרח. הוא זה שלקח את בנו אברם ואת כלתו שרי ויצא איתם למסע מאור כשדים אל ארץ כנען. הוא מת בדרך, בחרן, משאיר למשפחתו בירושה מסע שלא הסתיים.

yvgh5

שישי
זוכר חלום. כולם רצים. אני רץ איתם אבל באיזה אופן פלאי אני מרגיש כל שריר. כאילו אני רץ בתוך מים, כאילו אני יושב בתוך איזו קופסת שליטה ומפעיל ממנה את כל המנופים, המשאבות והצינורות שהם הגוף שלי. כולם רצים. הם קוראים לי להגביר את הקצב ולהצטרף אליהם, אבל אני לא מוכן.

שביעי
חז"ל מאזינים בקשב דק למילים. "לך לך", הם מבחינים, עבורך ובשבילך. אברהם נדרש להפוך את המסע למסע שלו. ללכת בדרך שהיתוה לו אביו ולהיות בה בן חורין. זו הדרך שלו, רק שלו, והוא נדרש להיות בה.

מפטיר
עזוב את הטלפון. תהיה איתי
.


מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus