האומץ להחליט
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר רגע של הולדת האומץ לקבל הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
4.8.10
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

האומץ להחליט

החיים רצופים בבחירות בין טוב לרע, בין חיים ומות. אלי ויסברט חושב שהתעייפנו מזה - עליות - פרשת ראה

ראשון
אביו של סא"ל דב הררי, יעקב, ניצול שואה בן 78, התייפח הערב בבית המשפחה לאחר שקיבל את בשורת האיוב. "לא פעם אמרתי לו: מספיק, די עם המילואים. כבר שיחררו אותך. הוא היה משיב: 'לא נורא, עוד קצת'. הוא אהב את המדינה ואת החיים, אבל את הצבא הוא הכי אהב".

אבל אותה אהבה, לדברי האב, היתה תמיד מקור לדאגה רבה עבורו. "לפני מספר שנים ערכו לכבודו מסיבת סיום לרגל שחרורו מהצבא וממילואים בכלל. הייתי בטוח שזהו, אין יותר מה לחשוש - אבל הוא המשיך להתנדב. אף אחד לא חשב שיקרה לנו דבר כזה. בשבת הוא היה בחופשה ובא לבקר אותי. עבדנו יחד, הוא אדם מוכשר. לאורך כל השנים חששתי כשהוא היה הולך למילואים. אבל זה החינוך שהוא קיבל מהבית, לאהוב את המדינה".

(ynet 3.8.10)

 

שני
"רְאֵה אָנכִי נתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה. אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְהוָה אֱלהֵיכֶם... וְהַקְּלָלָה אִם לא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְהוָה אֱלהֵיכֶם"

 

שלישי
"האם החיים כה יקרים, או השלום כה מתוק, שנקנה אותם במחיר של שלשלאות ועבדות? אֱסר זאת, אל כל יכול! איני יודע באיזה כיוון אחרים ילכו, אבל אשר לי, תנו לי חירות - או תנו לי מוות!"

(פטריק הנרי, מאבותיה המייסדים של ארה"ב, מתוך נאום בכנסיית סנט ג'ון בריצ'מונד, וירג'יניה 23 במרץ, 1775)

 

רביעי
מה קורה לך ברגע הזה, שבו ניתנת לך האפשרות לבחור? האם זה מחזק אותך? מחליש? מה מתרחש בנפש נוכח עצם קיומה של האפשרות? והיכולת הזאת, לבנות ולהרוס, שתוססת בלשד רעיון הבחירה - האם היא מבהילה אותך, או נותנת כוח?

 

חמישי
הגנוסטיקאים מאמינים באל טוב ואל רע, המקיימים ביניהם מאבק נצחי על השליטה בעולם ובאדם. התורה, לעומת זאת, מאמינה בנו. הטוב והרע נמצאים ויהיו כאן תמיד. אבל הכוח האמיתי, האומץ לבחור בין השניים, מצוי בידינו.  

 

שישי
"רְאֵה אָנכִי נתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה" - בין רצון לתשוקה, בין תקווה לייאוש, בין חושך לאור. ראה אנכי נותן לפניך את רצוני - ואת היכולת להמרות את פי. אנכי נותן לפניך את הבחירה.

שביעי
אין מסתורין. הכל שם. הטוב והרע. הברכה והקללה  כל דרך משורטטת וברורה בנתיבה. ברור מאוד לאן מוליכה כל דרך. זה רק אנחנו, שמפחדים לבחור.  

 

מפטיר
מצטער, חמודה. אבא לא יחליט במקומך. 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus