אחים בדם
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר רגע של הולדת האומץ לקבל הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
27.10.10
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

אחים בדם

אתה קונה כוס מיץ רימונים בשוק העיר העתיקה בירושלים, ומפתחי הבתים לוחשות לך ארבעת אלפים שנות יצחק וישמעאל. הקורבן והכובש, המתגונן והמתגרען. שני אחים, שני סיפורים. אלי ויסברט - עליות - חיי שרה

ראשון
"וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ, וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו. וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו"
 

שני
מכאן - שני יובלי סיפור: "וְאֵלֶּה תּלְדת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם", "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם".
 

שלישי
אתה קונה כוס מיץ רימונים בשוק העיר העתיקה בירושלים, ומפתחי הבתים לוחשות לך ארבעת אלפים שנות יצחק וישמעאל. הקורבן והכובש, המתגונן והמתגרען. מי מאיים על מי? מי המיעוט ומי הרוב? מי החלש ומי החזק?

שני אחים. שתי שפות. שני סיפורים.
עליות
"צאו מפצעינו" (פלאש90)


רביעי

לכו לאן שתרצו, אבל לא בינינו
בשום אופן! הגיע הזמן שתסתלקו
שתמותו היכן שתרצו
אבל לא בינינו
צאו מכל דבר
צאו מפצעינו, מאדמתנו
צאו מהיבשה, מהים, מהכל
(מחמוד דרוויש)
 

חמישי
במענה לשאלת רבים
הננו משיבים
שאסור
מהתורה
למכור בית או שדה בארץ ישראל
לנכרי.
שנאמר:
"ולא תחנם"
והשומע לנו ישכון בטח
אמן כן יהי רצון

(כרוז מטעם רבני צפת)
 

שישי
נְעָרִים עַרְבִיִּים עוֹשִׂים לִי אֶת זֶה
זוֹרְקִים אוֹתִי שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים שְׁבַע מֵאוֹת שָׁנָה אָחוֹרָה
רָצִים עֵירֻמִּים, הַגְּבָעוֹת מְקַשְּׁתוֹת
גֵּוָן הַיָּרֹק לְגוּפֵנוּ
אִמּוֹתֵינוּ דָּשׁוֹת מִנְחַת קְנָאוֹת, כְּמוֹ לֹא רוֹאוֹת
כְּשֶׁיִּשְׁמָעֵאל וַאֲנִי זוֹרְעִים בְּרוּחוֹת הַשָּׁמַיִם

("שמע אדני", אליעז כהן)
 

שביעי
מה יהיה, אתה שואל אותי. מה אני יודע מה יהיה. כל כך מסובכים אנחנו אלה באלה. כל כך הרבה שונות. כל כך הרבה דמיון. אנחנו חשבנו שישמעאל הלך אל המדבר. הם חשבו שיצחק הלך לבלי שוב. והנה אנחנו עוד פעם, בבית של ההורים, מסובכים. שרירים מאומצים, כפות ידיים לפותות. גם אם יכניע האחד - תמיד תתרומם מחדש היד לסיבוב נוסף.

ידענו לקבור יחד את אבא, האם נדע לגדל יחד ילדים?
 

מפטיר
"לשאלה אם אני אדם פסימי או אופטימי אני עונה שהידע שלי פסימי, אבל כוח הרצון והתקווה שלי הם אופטימיים."

ד"ר אלברט שוויצר, זוכה פרס נובל לשלום 1952

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus