אבל וריק
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר רגע של הולדת האומץ לקבל הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
2.6.10
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

אבל וריק

"אֲבָל" היא כמו איזו אבן ענקית שאוספת תאוצה במרחקים נסתרים ומצמצמת עליך ממילה למילה. עד שהיא נוחתת לך על הראש. מעמידה בשורה אחת הישגים וכישלונות. מסרסת אותך. אלי ויסברט – עליות – פרשת שלח לך

ראשון
המנגינה של ה"אֲבָל" מתחילה כבר מהמילה הראשונה. הם יכבירו עליך תשבחות, ידברו על האופי הנוח והשירות המסור, על המקצועיות ועל היושרה, ואתה כל הזמן שומע "אבל", כמו איזו אבן ענקית שאוספת תאוצה במרחקים נסתרים ומצמצמת עליך ממילה למילה. עד שהיא נוחתת לך על הראש. מעמידה בשורה אחת הישגים וכישלונות. מסרסת אותך. "אֲבָל". וזהו. הלך עליך.
 

שני
מקורה של הקצאת סימן מיוחד לאפס בהודו של המאה ה-6. במקורו נקרא האפס "סוּניה" - מילה הינדית שפירושה "ריק". כ-200 שנים אחר כך, סימנו הערבים את ספרה זו באמצעות עיגול ריק וקראו לו "סיפְר" (שוב, מילה שפירושה "ריק"). עם הזמן הפך ה"סיפר" הערבי ל-"zero" המערבי, וכך הוא נקרא עד היום.
 

(ויקיפדיה)
 

שלישי
כולם מחכים - מאחרון הילדים ועד משה. אף אחד עוד לא ראה את הארץ המובטחת. איזו מין ארץ זו? מה מחכה בקצה השני של המסע הבלתי נתפס, מערער סדרי בראשית הזה? כל המתח של התנועה הגדולה מעבדות לחירות מתרכז אל שאלה אחת, קיומית, שתצבע אחורה את הכל – את הסבל, את המוות, את הסכנה.
"וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ – מַה הִיא?"
עליות - שלח - מדבר
כדי לצאת מהמדבר את צריכה לרצות (פלאש 90)

רביעי
"וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה; וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה, וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ. וַיְסַפְּרוּ-לוֹ וַיֹּאמְרוּ: בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ; וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא, וְזֶה פִּרְיָהּ. אֶפֶס, כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ..."
 

חמישי
אֶפֶס. אֲבָל. רֵיק.
אותו דבר.
 

שישי
עשרה מנהיגי שבטים עומדים מול עם נבוך ומספרים לו את האמת. לא את האפשרות. לא את הסיכוי. את האמת. בהיעדר הרוח הגדולה של משה הם ניצבים מול עובדות יבשות. יש טוב – אבל יש גם רע. מתוך הריק של היעדר הרצון והאמונה מטפס ועולה "אבל" מסרס. "וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא, וְזֶה פִּרְיָהּ. אֶפֶס, כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ"
 

שביעי
אבל מה את רוצה? מה את באמת רוצה? מה ישמח אותך? מה המשאלה הסמויה שמניעה אותך קדימה? כי בלעדיה את אפס. ריקה. מתבוננת בחיים בלי עניין, בלי לתפוס צד. לכל בעד יהיה נגד. לכל אולי יהיה אבל.
כדי לצאת מהמדבר הזה את צריכה לרצות.
 

מפטיר
כשיש רצון, יש דרך.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus