עיין ערך: אהבה
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר האומץ לקבל רגע של הולדת הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
2.12.08
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

עיין ערך: אהבה

התמכרנו להתאהבות. תרבות שלימה מקיפה אותנו בהיסחפויות סוערות ומלאות תשוקה. מותשים אנחנו בוהים בסיפורי רומנטיקה גדולים מהחיים שמרצדים על המסך. ולאן נעלמה האהבה? אלי ויסברט: עליות - פרשת ויצא

ראשון
"מה אנשים צריכים?" את אומרת לי, "רק חום ואהבה. חום ואהבה. לא משנה מה הם מבקשים, לא משנה על מה הם מתלוננים. בסופו של דבר זה מה שבאמת חסר להם, מה שבאמת מבעבע מתחת לכל אי השקט ואי הנחת והתסכול והפחד. רק חיפוש אחרי חום ואהבה".

שני
"כמעט ולא קיימים פעילות או פרויקט, שמתחילים בתקוות וציפיות כה גדולות ולמרות זאת נכשלים לעתים כה קרובות, כמו האהבה".  
(אריך פרום, "אמנות האהבה")

שלישי
התמכרנו להתאהבות. תרבות שלימה מתקיפה אותנו בהיסחפויות סוערות ומלאות תשוקה. מותשים אנחנו בוהים בסיפורי אהבה גדולים מהחיים שמרצדים על המסך; בספרים שאנו קוראים מסתחררים גברים ונשים במערבולות יחסים סוערות. זמרים וזמרות, משוררים ומשוררות, מצעד מטמטם של דמיונות על אהבה. איפה זה ואיפה להכין סנדוויצ'ים בבוקר, לקפל את הכביסה שנערמת, לטפל בחשבונות הבנק, לגנוב רבע שעה על כוס קפה בערב, איך היה לך היום, התגעגעתי.

zvg_mbvgr

רביעי

'לאן נעלמה האהבה?' אתה שואל, אבל מתכוון להתאהבות, לחוויה הפסיבית והמתוקה של ציפה בתוך זרם מהיר ומסעיר של רגשות. קונה לה פרחים. סופשבוע בצימר. חמש עשרה שנה, היית מאמינה? ואז פתאום זה קורה שוב - מישהי מציתה את הדמיון, מישהו מסעיר את הדופק. הקלפים נטרפים. רוח פרצים פוערת את חלונות הבית. ואולי בחרתם לא נכון? ואולי האושר נמצא בהישג יד מחוץ לבית שהקמתם יחד, ופתאום הוא סוגר עליכם כל כך?

אהבה? לא. התאהבות.

חמישי
והאהבה שלי אלייך היא אהבה שקטה. מתעצמת מתוכה כמו בצק שתופח לאט. יונקת כוח מהחום שלך ומתסיסת הזמנים שלנו יחד. משמחות, מתקוות, מפחדים. מדמעות שלך ושלי. אוהב אותך כפעולה, לא כתיאור מצב. הולך ומגלה אותך. הולך ונקשר אלייך. הולך ואוהב.

hbh

שישי

"וללבן שתי בנות. שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל. ועיני לאה רכות, ורחל הייתה יפת תאר ויפת מראה. ויאהב יעקב את רחל". יעקב מתאהב, אבן נגולה מעל פי הבאר שלו. ארבע עשרה שנים הוא יעבוד עבור בת הדוד יפת-התואר.
אבל שיחתם היחידה שתמסור לנו התורה תהיה מריבה.
אבל רחל תמות בייסורים ותקבר על אם הדרך, לבדה, מרחק יום רכיבה בלבד מאחוזת הקבר המשפחתית. 
אבל את השם שהיא תיתן לבנה על ערש לידתו ומותה, בן אוני, נר זיכרון לכוחותיה האחרונים, יעקב ישנה לבנימין.

אהבה? לא. התאהבות.

שביעי
ההתאהבות מפרקת, מטלטלת, מאפשרת את הרגע הלא מוגן הזה שבו יכול אדם אחר להיכנס אל תוך המתחם המבוצר של נשמתך. היא שבע דקות בגן עדן. היא הגפרור שיצית את האש המבויתת של האהבה - ואז יתאכל אל תוך האש. אבל גפרורים לא מחממים, חביבי. רק עושים נעים לעין.

מפטיר
ומוטב, ומוטב לאהוב
.


מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus