עם עין הרע
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר רגע של הולדת האומץ לקבל הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
23.6.10
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

עם עין הרע

שדים ומפלצות כבר לא גורמים לנו לרעוד, חתולים שחורים יכולים לעבור ברחוב בכיף, ובכל זאת האינטואיציה ממשיכה להזהיר מעין הרע, יודעת שיש כאן משהו אמיתי שעלול גם לפגוע. אלי ויסברט – עליות – פרשת בלק

ראשון
אל תצלמי אותנו יחד, אל תתגאי מדי, אל תתני לילדה לשיר בחתונה של הדודים, אל תדברי על האהבה, אל תדברי על המשפחה, אל תספרי שטוב. שלא יפתחו עיניים.
 

שני
וַיַרְא בלָק בֶן צִפּוֹר אֵת כָל אֲשֶר עָשָה יִשְרָאֵל לָאֱמרִי... וַיִשְלַח מַלְאָכִים אֶל בִלְעָם בֶן-בְער פְתוֹרָה אֲשֶׁר עַל הַנָהָר אֶרֶץ בְנֵי עַמּוֹ לִקְרא לוֹ  לֵאמר: הִנֵה עַם יָצָא מִמִצְרַיִם הִנֵה כִסָה אֶת עֵין הָאָרֶץ וְהוּא ישֵב מִמֻלִי וְעַתָה, לְכָה נָא אָרָה לִי אֶת הָעָם הַזֶה, כִי עָצוּם הוּא מִמֶנִי. אוּלַי אוּכַל נַכֶה בּוֹ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ מִן הָאָרֶץ,  כִי יָדַעְתִי אֵת אֲשׁר תְבָרֵךְ - מְברָךְ, וַאֲשֶר תָאר - יוּאָר
 

שלישי
כמו טיפה של דיו בכוס חלב, הרוע מתערבל, מכתים ומתפשט. לך תעצור את זה.
 

רביעי
שדים בעלי רגלי תיש, מפלצות קמאיות, רוחות מרושעות - מכל אלה חדלנו מלפחד. עם זאת, משהו באינטואיציה שלנו ממשיך להזהיר מעין הרע. יודע שזה אמיתי, קיים בתוכנו, סביבנו. למבט הרע הזה יש יכולת לפגוע. 
 

חמישי
תפתח את העיניים. אתה לא קולט איך זה עובד? הכל קומבינות. כל המדינה המסריחה הזאת. הכל חנטריש, בנאדם. דופקים אותך. אתה ילד, עוד לא יודע לראות מאיפה תבוא המכה. אבל אל תדאג, גבר. אני אלמד אותך. אתה עם התמימות שלך גמרת. אנחנו נעשה ממך בנאדם. אתה תראה.
 

שישי
קצת רוע. לא צריך הרבה יותר מזה. את השאר כבר יהדהדו בני-האדם, מגלגלים הלאה שנאה, רתיעה ועוינות. סופגים את המבט הרע ומאמצים אותו כמבטם שלהם. שום מיסטיקה אין כאן. רק הבנה של נפש האדם, ושל הנכונות האומללה שלנו להתמסר למבט המנוכר, המתגונן והעוין על הסובב אותנו. עין הרע.
 

שביעי
בדרך פלאית נכפית על בלעם הנביא התבוננות שכולה חיוב. תנועת הרוע נבלמה. הקללה התהפכה לברכה. אבל אנחנו מה? מי יציל אותנו מהעין הרעה, ויכפה עלינו את העין הטובה?
 

מפטיר
ותמיד אפשר לשים שום.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus