על חוף הסליחה
עוד בפרויקט
עליות
המתים שלנו חג הקרבן: מתי נפסיק להתקרבן? יפה לכם? יאללה, תנוחו תפסיקו לחכות למשיח מי החליט מה זה בכלל מושלם? הנפילה זה מה שנשאר רגע של הולדת האומץ לקבל הולכים אל הלא נודע איתך הסליחה משא האדם המוכשר האח הגדול מקוצר רוח ועבודה קשה אש תמיד אלי, אלי היו פה לפנינו דרוש וקבל שכר שלום לתמימות מדורת השבט על קיר הנצח המדבר הנורא הזה מילים ומעשים בכוונה תחילה רצון האל המטה בידם פעם שלא היה אף פעם מי אני ומה שמי בין האצבעות מה שאי אפשר למחוק שיעור היסטוריה דרושים כהנים על הליכה ועמידה שכינה ביניהם הגוף יודע סודות האל כל הזכויות שמורות? קהילות מדומיינות של מי האור הזה? ערב רב לקחת חלק רק בן אדם שקט. בבקשה על חוף הסליחה אחים בדם על צחוק וביטחון על קו הגבול מתיבה סתומה בחזרה אל טוב הגנה עצמית מתקשים אמרתי לכם ממלכת כוהנים עם עין הרע ראש ולענה אבל וריק הלמות הלב מרכז הכובד אדם ואדמה ברינה יקצור מלאכת החיים תשוקה, זהירות אתגר החירות הכנה לתיקון בין הקירות שריפה, אחים ברית עולם השם המפורש סיפורי עמים אי שקט כפרה למקומות, היכון דור המדבר לא טוהר ולא הדר אלוהי מסכה ושכנתי בתוכם המכהנים עבד כי ימלוך האותיות הקטנות החיים הרגע שבו מישהו ניגש שפת הסימנים לכל איש יש עיין ערך: אהבה שקרנים כל אחד והעקידה שלו להיות כאן צא מן התיבה הפעם הראשונה Get a life!
אלי ויסברט
עם זה ננצח לראות את הברכה להיכנס בשערי הטומאה
פרשת שבוע
מרחב מוגן כולם מדברים עליך אחריו?
עליות
social
facebook whatsup email tweeter
אלי ויסברט //
18.11.10
עליות
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

על חוף הסליחה

יעקב ועשו. שני אחים. עשרים שנה. מניחים בצד את השנאה הישנה. מתחבקים. מתנשקים. בוכים. מה היה כל כך רע שהיית חייב להפוך את הנשיקה לנשיכה? עשו היה זה שסלח. למה לא קיבלנו את סליחתו? אלי ויסברט – עליות – וישלח

ראשון
עליות -וישלח בתוך1
ונשקו בכל לבו (פלאש90)
וַיִּשָּׂא יַעֲקֹב עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה עֵשָׂו בָּא וְעִמּוֹ אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ. וַיַּחַץ אֶת הַיְלָדִים עַל לֵאָה וְעַל רָחֵל וְעַל שְׁתֵּי הַשְּׁפָחוֹת... וְהוּא עָבַר לִפְנֵיהֶם, וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו. וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ.


שני
"וישקהו" אמר רבי שמעון בן אלעזר: מלמד שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו. אמר לו רבי ינאי מלמד שלא בא לנשקו אלא לנושכו ונעשה צווארו של יעקב אבינו של שיש, וקהו שיניו של אותו רשע.
(מדרש בראשית רבה)

ביקש עשו לנושכו ונעשה צווארו של שיש
(תנחומא וישלח ד)
 

שלישי
מה יש לך אתה, רבי ינאי? מה היה לך רע בתמונה היפה הזאת? שני אחים. עשרים שנה. מניחים בצד את השנאה הישנה. מתחבקים. מתנשקים. בוכים. מה היה כל כך רע שהיית חייב להפוך את הנשיקה לנשיכה, ואת הרוך לשיש משבר שיניים?
 

רביעי
"חלשים לעולם לא יכולים למחול. המחילה היא תכונת החזקים."

(מהאטמה גנדי)
 

חמישי
את קוראת לי לבוא אלייך לחדר. מכורבלת בשמיכת הפוך. שתי עיניים כחולות קורעות את החושך. "אבא, סליחה". ואני סולח ומרגיש איך מיידית רווח לך. איך הגוף הקטן נרפה מתחת לשמיכה. איך את מרשה לעצמך חיוך קטן מבעד לדמעות. איך את מרשה לשינה לבוא.
 

שישי
עשו אולי סלח ליעקב, אבל יעקב לא קיבל את הסליחה. "לעולם עשו שונא ליעקב" חרצו בני ישראל את דינם שלהם, ומצאו בכל דור את העשו התורן. שרשרת של שונאים - מאדריאנוס ועד היטלר, וכולם – עשו הרשע. לעולם שונא.
אבל עשו היה זה שסלח. למה לא קיבלנו את סליחתו?

עליות וישלח בתוך
סליחה זה להכיר בעליונות של האחר (פלאש90)

שביעי

קשה לסלוח. קשה הרבה יותר לקבל סליחה. כי לקבל סליחה זה להכיר בעליונותו של האחר. להרכין ראש בפניו. להבין שבפגיעתך בו כרית בור לעצמך ושרק הוא, בסליחתו, יכול להוציא אותך ממנו. כי לקבל סליחה זה להודות ביכולת האנושית לסלוח. גם שלך.
 

מפטיר
עימכם הסליחה

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus