ויסעו ויחנו
ויסעו ויחנו
social
facebook whatsup email tweeter
כרמית ספיר-ויץ //
29.9.09
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
שלומית בונה סוכה, וכך גם כל עדות ישראל במהלך ההיסטוריה. האוצרת רחל צרפתי מספרת את סיפורן של הסוכות ממזרח וממערב
 
 

הסתיו מבשר על כך שסוכות הולך ומתקרב. לכל אחד סוכה אחרת: סוכות פטריוטיות עטויות דגלי ישראל, סוכות מגונדרות שכמו נפלטו מ"פרויקט מסלול", וכמעט כולן מתוצרת הארץ המובטחת, הלוא היא סין.

 

אלפי שנים של מסורת יהודית מקופלות בסוכות נדירות מאיטליה, הולנד, טורקיה, הונגריה, פולין, תימן, כורדיסטן ועוד, שאצרה רחל צרפתי ממוזיאון ישראל. מה ההבדלים העיקריים בין הסוכות של העדות השונות? "אני רואה שתי אבחנות קריטיות בין מזרח ומערב", אומרת צרפתי. "האחת - האקלים, והשנייה - החברה הסובבת". באותה הזדמנות מפריכה צרפתי את האגדה ולפיה ביהדות לא מציירים דמויות. "באסלאם לא מציירים דמויות, לכן התפתחו הערבסקה והקליגרפיה. אצל יהודים שחיו בארצות האסלאם אין ציורים של סצנות, אלא פרחים ובדים מהודרים".

 

על פי צרפתי, היהודים בעיראק, כורדיסטאן ולוב השתמשו באריגים הדורים ביותר. "לכל עדה ועדה האריג המהודר שלה, המשמש לנדוניה ולכיסוי הרהיטים בבית, ובסוכות משמש להדר את הסוכה. כאן נכנס האלמנט של האקלים - הארצות האלה עדיין חמות באוקטובר, ואין להן צורך בסוכות מסיביות".

 

ומה עם ארצות אירופה?
שם יש שני סוגים עיקריים של סוכות: האחד הוא בקתת עץ שתגן מפני הקור, השלג והגשם באוקטובר; והשני הוא חדר בתוך מבנה הבית - עליית גג שבה יש מתקן של הזזת גגות הרעפים".

בבקתות העץ, מספרת צרפתי, שרדו ציורי שמן שהיו חלק ממבנה הסוכה. במקרים אחרים הכינו יהודי אירופה יריעות לקישוט קירות הסוכה לצד קישוטי הנייר המוכרים גם היום, או פאנלים ענקיים מצוירים מבד, קרטון או עץ לכיסוי דפנות הסוכה מבפנים. צרפתי: "כיום, ברחבי אירופה, כאשר הרשויות רוצות לשפץ בניין ישן, הן מוצאות פתאום בעליית הגג עיטורי סוכה".

איזה סוג של עיטורים?
המסורת האמנותית הנוצרית באירופה היתה ועודנה לצייר את חיי ישו ואירועים מהברית החדשה. היהודים אימצו את אותו נוהג. יהודי שנכנס לסוכה שלו רצה לראות את סיפור חג הסוכות על דפנות הסוכה".

מה נהגו לצייר?
באירופה היהודים לא חיו כחקלאים, וכל העניין של סוכות כחג האסיף היה מאוד זר להם. סוכות כחג משלושת הרגלים היה הרבה יותר מוכר, וכך גם יציאת מצרים, שמשה רבנו הוא הגיבור הגדול שלה. גם ירושלים וציורים המתייחסים אליה מופיעים לצד ציורים של הווי החג".

הממצאים שעליהם מדברת צרפתי מתייחסים למאה ה-18. ראשיתה של ירידה כללית בהשקעה במבנה הסוכה הסתמנה בגרמניה באמצע המאה ה-19, עם האמנסיפציה והמעבר לערים הגדולות. בערים הצפופות, ובעקבות תהליך החילון, הסוכות הלכו ונעלמו. 

 

 

 באדיבות מוזיאון ישראל
סוכה הונגרית - ציורים בשמן על בד המתארים את שבעת האושפיזין
היו נפוצים בקרב קהילות החסידים במזרח אירופה

 

 

 באדיבות מוזיאון ישראל
סוכה הולנדית - דגם של סוכה מהמאה ה-19

ריח אתרוגים
"בבית הכנסת החורבה היו פרוכות רבות שהתקבלו כתרומה מיהודים שעלו מכל ארצות תבל. לבניית הסוכה שאלו אנשים את הפרוכות מבית הכנסת, וכך סוכתם היתה היפה ביותר. באותם ימים, לא כל אחד יכול היה להרשות לעצמו את ארבעת המינים. שכננו שניידר היה צבע מומחה והיה עשיר דיו כדי לקנות אתרוג משובח. שניידר התגאה באתרוגו והתרברב בו מרגע הקנייה ועד ערב החג. אחד מדודי חמד לו לצון והחליט ללמד את הרברבן לקח. הוא חמק לחדרו של שניידר, ובשעה שהלה לא שם לב החליף את האתרוג המהולל בתפוח אדמה...אין מילים לתאר את מפח נפשו של שניידר ואת השמחה לאיד של שכניו" (שמעון ברמץ ז"ל חולק מחוויות החג בפני אנשי מוזיאון חצר היישוב הישן שברובע היהודי, שם התגורר בילדותו).

עם העלייה ארצה, חל שינוי מקצה לקצה. תלמידי הישיבות עסקו במגזרות הנייר בזמנם הפנוי והוסיפו להן מוטיבים יהודיים מסורתיים. מגזרות הנייר שימשו בעיקר לקישוט ה"מזרח" בבתי הכנסת וקישוטים לסוכות ושבועות. כיום, תלמידי הישיבות כמעט לא עוסקים באמנות זו.
 

 kurdistan_g
סוכה בכורדיסטאן
פעמים רבות היו מקימים יהודי כורדיסטאן את סוכותיהם על הגג

 

 באדיבות מוזיאון ישראל
סוכה עיראקית יהודי עיראק היו משתמשים בענפי התמר כדי לבנות את הדפנות.
אריגים לבנים עיטרו את פנים הסוכה

 


על אווירת החג ברחוב היהודי בארץ מספר ד"ר אברהם שושן בספרו "ירושלים עירי": "בימים ההם קשה היה לעבור ב'רחוב היהודים' הצר. הנהירה לרחוב זה גברה... אני זוכר את הדוחק הרב, ממש קשה היה לעבור ולזוז, והצעידה היתה במגע גוף לגוף. נערים מכרו את תוצרתם, 'שושנים' גזורות מנייר צבעוני מבריק, מהן מרובעות ומהן עגולות, ציפורים מביצה ונייר, פנסים מנייר צבעוני וגלי תוצרת המזרח הרחוק. הרעש וההמולה היו מחרישים אוזניים, ובכל זאת היתה שורה אווירה טובה והיה משהו נעים באי הנוחיות הפיזית. ריח האתרוגים בישם את כל הרחוב, וזה מה שהוסיף לטעם הטוב. חנויות המזון הציגו שקים עם שקדים, אגוזים גדולים וצנובר-פיניונס".

 

והיום? קישוטים תוצרת סין ובניית סוכות טרומית צ'יק צ'ק. צרפתי: "עד לא מזמן היתה סוכה המורכבת מארבעה מוטות עץ וסדינים, היום יש סוכת נצח. כיום חוזרת במאה שערים בנייה של בקתות עץ, המזמינה ציור הרבה יותר מושקע, אבל לא משקיעים".

כתבה: כרמית ספיר-ויץ 
הצביעו בתחרות דגמי הסוכות של ynet ובית אבי חי - וזכו בפרסים 
 *
ערך מוסף, אתר התוכן של בית אבי חי, גאה לסכם שנה ראשונה ברשת. במהלך השנה האחרונה העלינו מאות מאמרים, כתבות ועבודות וידאו. לעיתים היינו ביקורתיים, לפעמים משועשעים, פה ושם מעמיקים ולפרקים הגותיים. השתדלנו לחבר ולהיות מחוברים - לחיים, לרעיונות, לאנשים.
במהלך השנה האחרונה הצטרפו גולשים רבים למעגל הקוראים הקבועים. שמחנו לקבל תגובות רבות ומגוונות. נשמח להמשיך ולקבל מכם
תגובות נוספות.  הצלחנו לעניין גם אתכם? ספרו עלינו לחבריכם. שנה טובה

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus