בן אפלק בסרט "דוגמה"
כרוב אמריקאי: מלאכים מככבים בקולנוע
social
facebook whatsup email tweeter
אורון שמיר //
26.10.15
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
הופעתם של המלאכים בפרשת "וירא" היא הזדמנות לסקור את ייצוגיהם דווקא בתרבות הנוצרית: מסך הקולנוע האמריקאי. אורון שמיר מייחל לנציגות ישראלית ראויה

פרשת "וירא" טומנת בחובה כמה מהסיפורים הנודעים בתנ״ך. המקשרות בין שלל סיפורים אלה הן דמויות המלאכים, שליחי האל שמגלמים לאורך הפרשה את כלל הייצוגים שלהם בתרבות הפופולרית: בוחנים, מבשרים, מצילים ומשמידים. הם בוחנים את אברהם ואת לוט כאורחיהם; מבשרים על נס בדמות הולדת בן לזוג קשישים; ומזהירים את הצדיק האחד מפני חורבן סדום. הם ממטירים אש וגופרית על העיר מלאת החוטאים; מושיעים את הגר וישמעאל במדבר לאחר גירושם; ומונעים מידו של אברהם להקריב את בנו בסיפור עקדת יצחק. ייצוגים אלה של המלאכים -  כמבשרי טוב או רע וכבעלי יכולת להציל חיים או להביא אותם לסיומם -  מעצימים ומרחיבים את ההגדרה שלהם כשליחי האל בלבד. הרחבת מנעד הייצוג הופכת את המלאכים לגיבורים אפשריים של יצירות אמנותיות, ובהן גם סרטי קולנוע.

 

לקריאה נוספת: כיצד מיוצגת דמותו של רבין בקולנוע

 

חשוב לזכור שמרב המלאכים הקולנועיים המוכרים לנו מקורם בעיקר בתרבות האמריקאית והאירופית, כלומר הנוצרית. אלו מלאכים דמויי אדם במובהק, בעלי כנפיים גדולות וצחורות (שלעתים עליהם ״לזכות״ בהן במשימות שונות), ולראשם הילה זרחנית. מלאכים מסוג זה החלו את דרכם יחד עם הקולנוע והגיעו לשיאם בהוליווד הקלאסית של שנות ה-30 וה-40. הדימוי המוכר והאהוב ביותר מתקופה זו לקוח מסרטו של פרנק קפרה ״אלו חיים נפלאים״. בסרט זה נשלח ארצה מלאך שומר, בגילומו של הנרי טראברס, במטרה להניא את גיבור הסרט (ג׳ימי סטיוארט) מלשים קץ לחייו. המלאך חושף בפניו עד כמה סובביו זקוקים לו ואף מראה לו כיצד היה נראה עולם בלעדיו, מה שגורם לגיבור לאמץ חזרה את חדוות החיים. הסרט מוקרן בארצות הברית בכל חג מולד, לפחות באותה האדיקות שבה משודר בישראל ״גבעת חלפון אינה עונה״ ביום העצמאות.

 

 

מלאכים קומיים

 

דמויות חתרניות יותר של מלאכים ניתן למצוא פחות או יותר מאז סיום התקופה ההוליוודית. באק הנרי וג'יימס מייסון גילמו צמד מלאכים הלבושים ומתנהגים כבירוקרטים לכל דבר בקומדיה ״השמים יכולים לחכות״ משנת 1978. ג׳ון טרבולטה גילם גרסה שיכורה ובטלנית של המלאך העליון מיכאל בקומדיה ״מייקל״, ושנה קודם לכן הציג כריסטופר ווקן ב״הנבואה״ (1995) ורסיה אפלה במיוחד של המלאך גבריאל, כיד שמאלו של אלוהים הנדרש לאסוף נשמה ארצית שתשכין שלום במלחמת המרומים. עשר שנים לאחר מכן השחקנית טילדה סווינטון העניקה פרשנות נוספת לדמות של גבריאל, כנציגת הצד הפחות נעים של גן עדן, באפוס הפנטזיה ״קונסטנטין״ (2005). אל רשימת השמות המכובדת שלעיל ניתן להוסיף את דנזל וושינגטון ב״אשת הכומר״ (1996) ואת בראד פיט ב״לפגוש את ג׳ו בלאק״ (1998).

 

את ההופעות האנושיות ביותר של ישויות עליונות בקולנוע ניתן לייחס לשני צמדי מלאכים שונים מאוד זה מזה. הראשון והמפורסם ביותר הוא של דמיאל וקסיאל, הלוא הם ברונו גנץ ואוטו זנדר בסרטו של וים ונדרס ״מלאכים בשמי ברלין״ (1987). השניים אמנם רק משקיפים ומתבוננים באנושות, אבל לפחות אחד מהם מצוי במשבר קיומי שלא היה מבייש איש ומבקש לחיות חיים של בן תמותה, עם כל הטוב והרע הכרוכים בכך. מן העבר השני של המתרס מצויה הסאטירה הפרועה של הבמאי קווין סמית ״דוֹגמה״ (1999). הצמד בן אפלק ומאט דיימון הם לוקי וברטלבי, שני מלאכים שגורשו מגן עדן ומחפשים דרך לשוב לשם, אף על פי שהם מתנהגים כמו ההפך המושלם מישויות מוארות. התוצאה היא פרודיה מבריקה למדי על ההתמקדות של הדת הנוצרית במסחור יתר, גם על חשבון ערכיה.

 

 

האיקוניזציה של דמות המלאך בדת הנוצרית היא זו שמאפשרת הופעות רבות כל כך של דמויות מלאכיות שונות ומגוונות בסרטים שהוזכרו לעיל ורבים אחרים. לעומת זאת, בקולנוע הישראלי ישנה התייחסות מועטה למלאכים, ואין בכך משום ההפתעה כי גם האל נעדר ממרבית הסרטים המקומיים. יש לכך הרבה סיבות, אך קצרה היריעה מלפרטן, ומה שכן חשוב להדגיש הוא שמלאכים מופיעים בקולנוע הישראלי בעיקר באופן קומי. אסי דיין, מגדולי הסאטיריקנים של הקולנוע המקומי, התבסס אף הוא על אלמנטים נוצריים בבואו לכתוב ולביים את סרטו ״הבשורה על פי אלוהים״ (2004), שאת עלילתה מתניע מלאך המזכיר לאלוהים (דיין) ובנו (גיל קופטש) כי הגיע העת לגאולה.

 

לבסוף שווה להזכיר סרט המתאר את רוב מאורעות פרשת "וירא" בהיבט היתולי: ״זוהי סדום״ של אדם סנדרסון ומולי שגב, בהשתתפות כל כוכבי ״ארץ נהדרת״ של שנת 2010. בסרט זה מגלמים מאור כהן ויובל סמו את המלאכים מיכאל ורפאל, שתפקידם כפול, ממש כמו בסיפור המקראי – השמדת סדום והצלת הצדיק היחיד בה. השניים מגלמים אופנוענים בעלי גינונים ארציים, שאחד מהם אפילו חמוש במצלמת וידאו ומבקש לתעד את סבלו של האחר, משל היה אחרון היוצרים הדוקומנטריים. כן ירבו יצוגיים שמימיים גם בקולנוע הישראלי, מסוגים מגוונים ככל הניתן.

 

 

 

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי  

                  

אולי יעניין אותך גם בקרוב בבית אבי חי פרשה ארצישראלית || וירא: מלאכים שלישי,
20:00 / 27.10.15
וירא

 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus