שמיטה ומגדר

פרשת בהר פותחת במצוות שמיטה: "...שש שנים תזרע שדך... ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ, שבת לה'...". נשאלת השאלה: מה בין שמיטה ומגדר?
 

כדי לענות על שאלה זו, נצטרך לבדוק מהי שנת השמיטה. אם שנת השמיטה מתמצית בפסיקה בתחום העבודה החקלאית (וטיפול בתוצרת) בשנה זו, הרי שהתשובה היא כמובן שאין קשר למגדר. גם נשים וגם גברים עוסקים בחקלאות, וההלכות בשנת השמיטה זהות. גם בנושא של שמיטת כספים אין הבדל בין נשים וגברים.
 

אבל, אם נתייחס לשנת השמיטה כשנת שבתון הסוגרת מחזור של שש שנות עמל ופעילות חברתית, הרי ששנת השמיטה מזמינה אתנחתא, שבתון - בדיקה לעומק של המצב הקיים בכדי לשפר את התכנון של העשייה בתחום המגדר בשש השנים הבאות.
 

למעשה, מעטות הן ההזדמנויות לבחינה של הנחות היסוד המדריכות את חיי היום-יום שלנו ואת העשייה החברתית, במיוחד בתחום המגדר. האתגרים גדולים, המלאכה מרובה והזמן מוגבל עד מאוד. לרוב, עוסקים בכיבוי שריפות; בהתמודדות עם אתגרי הקיום: מסורבות גט; אפליית

נשים; "תקרת הזכוכית" ועוד. דומני שבשנת השמיטה הקרובה, ניתן ליזום שינוי בחשיבה בקרב נשים שומרות מצוות בישראל. הגיע הרגע המאתגר לבחון בשנת השמיטה הקרובה כיצד ניתן לקיים שיתוף פעולה, לא עם הדומה לנו, אלא דווקא עם השונה, עם נשים ממגזרים שונים והשקפות שלעיתים הן מנוגדות, כפי שנדגים בהמשך מאמר זה!

• " התכנית להלן מזמינה את כלל הנשים בישראל להשתתף בפרויקט בהיקף ארצי שיתן לנשים בעלות השקפות עולם שונות מאוד הזדמנות להכיר ולשמוע אחת את רעותה, ובהמשך אף לפעול יחד אל מול אתגרים העומדים בפני נשים בישראל. "

הרעיון המוצע כאן מבוסס על ידע מתחום התכנון לקיימות. ראשית כל, עלינו לבחון את הקיים ואחר כך להחליט מה הצעד הבא. כמו כן נלקחת בחשבון החשיבות והתרומה הרבה של שיתופי פעולה. התכנית להלן מזמינה את כלל הנשים בישראל, מכל המגזרים, ובעיקר שומרות תורה ומצוות, להשתתף בפרויקט בהיקף ארצי שיתן לנשים בעלות השקפות עולם שונות מאוד הזדמנות להכיר ולשמוע אחת את רעותה, ובהמשך אף לפעול יחד אל מול אתגרים העומדים בפני נשים בישראל.
 

התכנית מבוססת על כלים מעולם של תכנון בר קיימא, הם: א. התבוננות; ב. ראיון;  ג. ותרגיל 4 השאלות.
 

תכנית ארצית לשיתופי פעולה של נשים:
 

א. התבוננות - תצפית על הקיים. ללא שיפוט. ההתבוננות היא השלב שבו לומדים אחת על השניה. בשלב הזה ניתן ליצור פגישות לנשים במכונים, בבתי מדרשות, ואף בבתים פרטיים ברחבי הארץ, פגישות אשר בהן תשתתפנה נשים שומרות תורה ומצוות מכל ההשקפות הקיימות בחברה הישראלית. הנשים תצגנה את עצמן, את מעשיהן, חייהן, השקפותיהן. השיח יהיה שיח של היכרות, ללא הפעלת שיפוט. שיח שיאפשר להבין את המשותף ואת השונה בין נשים שומרות תורה ומצוות בישראל.
 

ב. ראיון - בתכנון בר קיימא, זהו השלב שבו מראיינים את הלקוחה ומבררים מה בקשותיה, צרכיה, רצונותיה, חלומותיה. הראיון איננו מוגבל על ידי מקום, מרחב, כסף, או כל דבר אחר.

שנת השמיטה היא הזדמנות בה הנשים שהכירו אחת את השניה בשלב ההתבוננות, תוכלנה להביע את דעתן במגוון נושאים: האם הן היו רוצות לשנות את סדרי העדיפויות שבחייהן? האם יש התנגשות בין תפקידן כאם ובין תפקידים אחרים שלהן? האם לאמהות צריך להיות מקום מיוחד בחברה שומרת תורה ומצוות במאה ה-21? ומה בדבר שירות צבאי? קריירה? השאלות רבות כפי מספר השואלות. זוהי הזדמנות לחשוב מחוץ לקופסא; להעלות ולהציף אתגרים, שאלות, מאוויים שעל פי רוב מושתקים בטענות ש"לא נוח"; "אין כסף"; "החברה אינה מעוניינת" ועוד.
 

ג. ארבע השאלות - השאלה הראשונה היא "מה הצליח"? מדינת ישראל מתקיימת כבר 66 שנים. במהלך שנים אלה השתנו מודלים חשיבתיים ציבוריים בנושאי מגדר; הייתה חקיקה בתחום; יש כעת מקום לבחון מה באמת הצליח, באילו תחומים של עשייה, ומהם הגורמים שהובילו להצלחות אלה.

לאור זאת, נשאל "מה מאתגר?" מתוך בחינת הדברים שהצליחו, מתוך המידע שגילינו בזמן ההתבוננות ובזמן הראיון, אלו נושאים נשארו לנו לטיפול? מהם האתגרים לשש השנים הבאות?

השאלה השלישית נועדה לתמוך בעשייה בעתיד: הגדרת חזון משותף. למרות המבדיל בין ציבורי הנשים בישראל, יש עדיין נושאים רבים משותפים. הפעילות המוצעת נועדה לחזק את שיתופי הפעולה היכן שניתן. יצירת חזון משותף שיאפשר לכמה שיותר קבוצות של נשים להיות שותפות-אחיות יחזק את סיכויי ההצלחה בעשייה העומדת בפנינו.
 

ולסיום שנת השמיטה, ניתן בסוכות תשע"ו להכריז על "הצעד הבא בר השגה". מתוך רשימת האתגרים שיעלו, ייבחר אתגר אחד או יותר שהינו בר השגה. הנושאים יהיו תלויים בתהליך שציבור הנשים יעבור בשנת השמיטה. ההתקדמות תהיה תלויה במידת שיתוף הפעולה, ובזמן שנשים וארגונים ישקיעו, ובכלים שיפותחו לתמיכה בתהליכים שתיארנו כאן.

התהליך המתואר כאן כהצעה לפעולה בתחום של שמיטה ומגדר הוא הזמנה להתמודדות. כל צעד בתהליך שיתבצע, יקדם את ציבור הנשים בישראל. היציאה מהשאננות מחד גיסא, והשינויים בחיי היום-יום מאידך גיסא, ייצרו עולם טוב יותר, לנו לחברותנו, לאמותינו ולבנותינו, ולכלל ציבור עם ישראל.

 
הטקסט פורסם לראשונה במסגרת פרוייקט שמיטה ישראלית
לעמוד שמיטה ישראלית בפייסבוק? facebook.com/goshmita
 

הרבנית שושנה בובליל- ראש המדרשה לקיימות ויהדות, כימאית בעלת תואר שני, מהנדסת תוכנה, בוגרת קורס תכנון קהילות, מרצה ביהדות וקיימות. מתכננת פרמקלצ'ר Permaculture (אקולוגיה מעשית) ומורה לפרמקלצ'ר.