מים שקטים

יום הזיכרון - פרויקט פנים יום זיכרון

social
facebook whatsup email tweeter
יאיר הראל //
30.4.17
יום הזיכרון - פרויקט פנים יום זיכרון
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
מים שקטים
קרן היתה מכונאית מוטסת מסורה לתפקידה. בין הטיסות הצטרפה קרן לנבחרת השחייה ברחובות, שם פגשה לראשונה את נעמה, תלמידת תיכון צעירה שלימים כונתה בפיה נום-נום. למרות פער הגילים, השתיים נהיו לחברות.

 

קרן טנדלר

 

קרן טנדלר נולדה בה' בתשרי תש"ם (26 בספטמבר 1979) ברחובות לריואנה ולדן, והיתה אחות בכורה לנדב.

 

קרן היתה ילדה חייכנית ושאפתנית בעלת תחומי עניין רבים. היא חיבבה ציור, בעיקר ציורי אופנה, וצילום אמנותי והיתה שחיינית מקצועית במסגרת מכבי בווייסגל רחובות ובקבוצת מאסטרס יפאורה שבעיר. היא השתתפה בתחרויות וזכתה במדליות רבות. על שנות ילדותה והתבגרותה מספרת אמה: "היא תמיד היתה מלאת מרץ, עסוקה. בגיל חמש וחצי התחילה לשחות ולמדה מאביה להחליק על הקרח. היא היתה ילדה פעילה מאוד שבקושי ישנה. היא רצתה לבלוע את החיים: לשחות, לרוץ, לבלות עם חברים. היא רצתה לעשות דברים. היתה לה יכולת, והיא הרגישה שהיא יכולה לממש אותה".

 

אבל כישרונה הבולט היה החוש הטכני המפותח שלה, והתלהבותה מעולם הטיס גברה על כל היתר. כשעלתה לכיתה י', התקבלה למגמת תיב"מ (תכנון וייצור באמצעות מחשב). קרן וחברותיה למגמה היו שלוש בנות בכיתה של 40 בנים, אך הדבר לא הפריע להן כלל; מהרגע הראשון התלהבה קרן מהמקצוע, וכבר בשלב זה של חייה ראתה את עתידה בחיל האוויר. היא סיימה את בחינות הבגרות כשהיתה בת שבע-עשרה וחצי. בראשית יולי 1997 יצאה לטירונות מוקדמת, ולאחר מכן המשיכה לכיתות י"ג-י"ד במכללת אורט. בשנת 1999 סיימה את לימודיה וקיבלה תואר הנדסאית מכונות. מיד בתום הלימודים התגייסה לחיל האוויר ונשלחה לקורס ממס"ניקים בבית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה. הקורס ארך ארבעה חודשים, ובסיומו הוצבה קרן בטייסת מסוקי היסעור שבבסיס חיל האוויר תל נוף, שם שימשה מכונאית קרקע.

 

התפקיד שמילאה קרן מילא את עולמה, והיא נהנתה מכל רגע. בשנת 2000, במסגרת תפקידה, נבחרה בידי מפקדיה למשימת כיבוי שריפות ביוון, ולא היתה מאושרת ממנה.

 

במהלך שירותה עברה קרן בהצלחה כמה מבחנים קשים, והצלחה זו דרבנה אותה להתקבל לקורס מכונאים מוטסים - המקצוע שעליו חלמה. מפקדיה עודדו אותה והמליצו על שליחתה למבדקי התאמה לתפקיד. קרן השאפתנית יצאה לטירונות בנים "רובאי 7" ולאחר מכן לגיבוש, מסוג הגיבושים שנעשים לצורך מיון לקורס טיס. את כולם עברה בהצלחה, ומיד עם כניסתה לשירות הקבע, בינואר 2001, הוחלט לשלוח אותה לקורס הנכסף. בקורס מכונאים מוטסים היתה קרן הבת היחידה, אך עובדה זו לא מנעה ממנה להשיג ציונים גבוהים מאלו של הבנים. הקורס נמשך כשמונה חודשים, ובסופו קיבלה כנפי מכונאי מוטס וכן "צ'ופרה" בקורס צניחה. בסיום הקורס נשלחה להסמכה בטייסת, וגם כאן השיגה את הציונים הגבוהים ביותר מבין המשתתפים. 

 

קרן טנדלר
תיאור התמונה

קרן היתה המכונאית המוטסת היחידה בטייסת ה"יסעורים" מאז ומעולם. לאחר ההסמכה חזרה לטייסת "מובילי הלילה" - וזו נהפכה לאהבת חייה. היא הצטיינה בתפקידה והשתתפה במבצעים רבים, בארץ ובחו"ל, שעל רובם לא ניתן לספר; הדחף ההתנדבותי והרצון לתרום הניעו אותה שוב ושוב.

 

בראשית שנת 2005, לאחר ארבע שנות קבע בטייסת ה"יסעורים", החליטה קרן לפרוש מהשירות הצבאי לטובת לימודי משפטים עם התמחות בדיני תעופה. את שנה א' סיימה בהצטיינות. אך למרות הלימודים הקשים והתובעניים, קרן לא התנתקה לרגע מהטייסת ומתפקידה כמכונאית מוטסת, וכך, בתקופה שבין ינואר 2006 ליולי 2006, עשתה 50 ימי מילואים. לרוב ימי המילואים התנדבה, ומפקדיה ידעו שבכל עת שתיקרא, תתנדב לשירות. הודות למסירותה וליעילותה, התקבלה בחופשת הקיץ שבסוף שנת הלימודים הראשונה למילואים בתנאי קבע והיתה אמורה להמשיך בכך עד לתחילת שנת הלימודים הבאה, בסתיו 2006.

 

במהלך שירות המילואים פרצה מלחמת לבנון השנייה. במהלך הלחימה נדרשה הטייסת של קרן לבצע טיסות מבצעיות בתחומי לבנון, וקרן דרשה להשתתף בטיסות אלה; תחילה התנגדו מפקדיה לכך ואפשרו לה להשתתף אך ורק בטיסות מבצעיות שבוצעו בתחומי ישראל, אך קרן עמדה בתוקף על רצונה ללחום כמו כולם, ובדרישה זו הלכה עד למפקד הטייסת. לבסוף, ניאות זה לצרפה אליו לטיסה מבצעית בלבנון שיצאה לדרכה ב-11 באוגוסט 2006.

 

למחרת, ביום י"ט באב תשס"ו (12 באוגוסט 2006) נפלה קרן בקרב בדרום לבנון. קרן השתתפה במבצע ההנחתה הגדול של לוחמים בעומק דרום לבנון, עודדה את הלוחמים וסייעה להם בשעת הטיסה וזכתה מהם לשבחים רבים. לאחר הנחתת הכוח, כ-30 שניות לאחר שהמריא מחדש, נפגע מסוק ה"יסעור" מטיל שירה החיזבאללה. באירוע זה מצאה קרן את מותה, והיא בת 27. עמה נפלו חבריה לצוות רב-סרן סמי בן נעים, רב-סרן ניסן שלו, סרן דניאל גומז ורב-סמל מתקדם רון משיח.

גופתה של קרן חולצה תחת אש במבצע הירואי של לוחמי "שלדג" ו-"669". היא הובא למנוחות ב-16 באוגוסט 2006 בבית העלמין הצבאי ברחובות. היא הניחה אחריה הורים ואח. לאחר נפילתה, הועלתה לדרגת רב-סמל ראשון. על קברה נחקקו המילים "קרן שלנו, החייכנית, השאפתנית, אוהבת האדם, הלוחמת. בלבנו לעד".

 

הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, כתב למשפחה: "מפקדיה של קרן מספרים כי היתה לוחמת ללא חת, אשר נאבקה על הזכות לצאת למשימות קרביות. קרן היתה חרוצה והתמידה בעבודה הקשה, ודחתה כל הקלה שניתנה לה. בהיותה לוחמת מכונאית מוטסת ראשונה, היתה לסמל ומופת לכל אנשי הטייסת, ובמיוחד לחיילות בה. קרן הייתה חברותית ומקובלת מאוד בקרב הסובבים אותה. בטוחני, כי דמותה תאיר את דרכם של מפקדיה וחבריה".

 

 

קרן טנדלר ונעמה
תיאור התמונה

 

 

גיורא, מפקדה הישיר של קרן, כתב: "... היית חיילת נהדרת, נגדת משקיעה ומוערכת, מכונאית מוטסת לתפארת ולדוגמה. ... אני לא יכול לשכוח את החיוך המאפיין אותך כל כך, את הרצון העז שלך להיות שווה בין שווים ואת היכולת המדהימה שלך להסתגל לכל מצב. ... תודה שהיית איתנו בשנותייך היפות, חבל שאת לא איתנו בהמשך הדרך. יכולנו לעשות דברים נפלאים, כולנו".

 

קטע משיר שכתב לזכרה אייל שמריהו: "את זהוב שערך, את תכול עינייך, / את טוב לבך ושחוק פיך, / את האור הניבט ממך אל הסובבים אותך, / כאור החמה הנפוץ כדי עולמה וחלדה, / כניחוח הפרח סביבות שדהו, / וכאהבת האם את ילדה / עינינו את יופייך לא תראינה, / וצליל קולך לא יישמע, / אולם במקום הטוב, בנווה המדבר, / מקום אשר בו משכנו של האל, / בו המנוחה, בו השלווה השלמה, / במקום זה תזרח קרנך - קרן האור החמה".

 

בני המשפחה כותבים: "קרן הייתה קרן אור במשפחת טנדלר. הייתה אחות לנדב, בת שתומכת תמיד בהוריה והיא להם מקור של גאווה. עם מותה נותר חלל עמוק בלב משפחתה. חלל זה יהיה קשה למלא, אבל המורשת שהשאירה אחריה קרן מנחמת. מורשת זו היא מורשת של התעקשות לעשות את הדבר שאתה אוהב, בלי לתת לאנשים לגזול ממך את האפשרות לעשות זאת, למרות המגבלות שבדרך ותוך כדי ניפוץ סטיגמות וסטריאוטיפים. משפחתה תוקיר את זכרה לדורות שיבואו".

 

(דף זה הוא חלק ממפעל ההנצחה הממלכתי "יזכור", שנערך בידי משרד הביטחון)

 

יאיר הראל, יוצר הסרט, מספר:

 

 

סיפור החברות שנרקמה בין קרן ונעמה, ונקטעה במותה הטרגי של קרן במלחמה, מקפל בתוכו גם את סיפור החברות של קרן עם המסוק שאהבה כל כך. כדי לתאר את שתי החברויות האלה, בחרתי בשני האלמנטים המרכזיים בסיפור - השחייה והתעופה - והחלפתי ביניהם. עם נעמה בבריכה קרן עפה, ואילו בשמים עם המסוק, היא שוחה. הערבוב הזה, להרגשתי, תורם לתיאור ההשפעה ההדדית של שני הקשרים. את כישוריה מעולם התעופה ואת "רוח הקרב" הצבאית מביאה קרן אל הבריכה, דוחפת את נעמה קדימה וממריאה איתה, ואילו האכפתיות והדאגה לנעמה מתקיימות גם בטיפול של קרן במסוק, כשהיא חותרת אליו ומתניעה אותו מאחור, כפי שעזרה לנעמה.

 

שם הסרט מזכיר את הפתגם הידוע "מים שקטים חודרים עמוק". קרן אמנם לא היתה אדם שקט במיוחד, אך הפתגם בהחלט מתקשר לבחירות שעשתה בחייה. כמו המים, שאם יינתן להם די זמן יצליחו לחדור ולהגיע ליעדם, כך השיגה קרן בנחישות ובהתמדה כל מטרה שהציבה לעצמה, עברה מסלולים קשים ואיישה תפקידים שנחשבו מתאימים רק לגברים.

 

פעולותיה של קרן בסרט מרמזות על אישיות פורצת גבולות ושוברת מוסכמות. היא משנה כיוון באמצע השחייה, עוברת את הגבול אל המסלול של נעמה והופכת את השחייה השבלונית והמונוטונית לריקוד משוחרר ומלהיב. המעבר מהקיבעון אל החופש מתבטא גם במבנה הכללי של הסרט כולו, שמתחיל בסביבה סגורה ומרובעת מאוד במלתחות ומסתיים במרחבים פתוחים של שמים ונוף.

 

אני חש חיבור אישי לסיפור של קרן, מפני שגם אני השתתפתי כחייל במלחמת לבנון השנייה, ונוסף על כך, קרן ואני, שנינו בני העיר רחובות, ובקצה הרחוב שבו גדלתי קיים כעת גן על שמה. מעבר לכך, הפקת הסרט על קרן היתה מבחינתי משימה חשובה במיוחד, על רקע הוויכוח הציבורי שהתעורר באחרונה בנוגע לשירות נשים בצה"ל. בעיניי, הנצחת דמותה ומורשתה של קרן יכולה לתרום להכרה בשילוב נשים בתפקידי לחימה, ובמובן זה, לא היה עיתוי טוב יותר לפרסום יצירה העוסקת באישה יוצאת דופן כמו קרן.

 

 

 

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus