לכל זמן - עת לטעת ועת לעקור נטוע

לכל זמן

עינט קרמר //
1.6.14
לכל זמן
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
לכל זמן - עת לטעת ועת לעקור נטוע
תרבות הצריכה המאפיינת את העולם המערבי משפיעה באופן הרסני על האופי האנושי. עינט קרמר מזכירה לנו מה כדאי לשמר ומה עדיף לעקור מן השורש

למדתי שבפלנטה של הנסיך הקטן, כמו בכל הפלנטות, יש צמחים טובים וצמחים רעים. למדתי שבפלנטה של הנסיך הקטן, כמו בכל הפלנטות, יש צמחים טובים וצמחים רעים. עקב כך, יש זרעים טובים שמקורם בצמחים טובים, וזרעים רעים, אשר מקורם בצמחים רעים. אבל הזרעים הם בלתי נראים לעין. הם ישֵנים עמוק בתוך האדמה, עד אשר אוחז באחד מהם רצון להתעורר. אז הזרע הקטן מתמתח ומתחיל בהססנות לשלוח זלזל קטן לעבר החמה. אם זה נֶבֶט של צנונית או שיח ורד, יש להניח לו לגדול כאוות נפשו. אבל אם זהו צמח רע, יש לעקור אותו מוקדם ככל האפשר, מיד ברגע שמזהים אותו. 

 

(מתוך: "הנסיך הקטן", אנטואן דה סנט-אכזופרי)

 

בפלנטה (כוכב הלכת) שלנו, ארץ, יש צמחים טובים וצמחים ורעים. שניהם זורים לרוח זרעים הנובטים בקרקע פורייה, אך בעודם שתילים רכים, נוטים הצמחים הטובים והרעים להידמות אלה לאלה. דוגמה לכך היא 'תוכנית ספדיה' (שבוטלה) לבניית עשרים אלף יחידות דיור בשטחים הירוקים שממערב לירושלים: בעודה נטע רך במפות התכנון ניתן היה לראות בתוכנית אפשרות לצמיחה ולפיתוח הארץ. באופן דומה, גם מרכזי הקניות הנבנים בכל חלקה טובה (לנטיעה) נדמים לעתים כשפע אינסופי, והפרסומות ומנגנוני אשראי, המעודדים אדם לקנות דברים שהוא לא צריך בכסף שאין לו, עשויים להיתפס, בעודם בעריסת הטלוויזיה, כמתן אפשרויות בלתי מוגבלות.

 

תוכניות בנייה, מרכזי קניות ופרסומות; צמיחה, שפע, אפשרויות. כוחם של הזרעים הרעים טמון בכך שהם מתחזים למי שיגשימו את חלומותינו הכמוסים ביותר.

 tsym_tmvnh
צילום:פלאש 90


זהירות, שפע מדומה

 

היו כמה זרעים נוראיים בפלנטה שהיא ביתו של הנסיך הקטן - היו אלה זרעי באובב. קרקע הפלנטה היתה מלאה בהם. אם מאחרים לטפל בעצי הבאובב, לנצח אי אפשר עוד להיפטר מהם. הם מתפשטים בכל רחבי הכוכב, שורשיהם חודרים את מעבה האדמה, ואם הפלנטה קטנה מדי ועצי הבאובב רבים מדי, הפלנטה מתבקעת לבסוף לרסיסים.

 

השפע המדומה, המתפשט ברחבי העולם המערבי, משפיע באופן הרסני על האדם ועל התנהלותו בעולם, ומעמיד בסכנה את קיומם של השניים. על הסכנה האורבת לעולם מתריעים רבים וטובים, המניפים מעל ראשנו את גרזן הקטסטרופה. הם אומרים כי משאבי העולם סופיים, וניצולם בקצב מהיר מקצב התחדשותם הטבעית הוא מסוכן ביותר. ייצור אינטנסיבי של מוצרים ההופכים לפסולת כמעט עם קנייתם, גידול שיטתי של חיות למאכל, ריבוי כלי רכב פרטיים - כל אלה גורמים לזיהום האדמה, האוויר והמים ולהגברת אפקט החממה, המאיים לשנות את האקלים בעולם כולו. אכן, הפלנטה שלנו גדולה משל הנסיך הקטן, אבל לא גדולה מספיק לכל מה שאנחנו מעמיסים עליה.

 

על נפש האדם כמעט לא מדברים. מה קורה לנפש האדם כשמשדרים לו שהכל אפשרי, אבל החוויה העמוקה שלו היא אחרת? מה קורה לנפש כשממעיטים באופן שיטתי את דמותו של האדם מ"צלם אלוהים" לצרכן, כאשר מכל עבר קוראים לו "תחמוד"?   

 

 

כוחם של הזרעים הרעים טמון, כאמור, בהידמותם לחלומות האמיתיים של האדם - חלומות של מלאוּת, שפע, צמיחה והתחדשות. דימיון זה מעודד את האדם להעניק להם מכוחו ולגדל אותם, בלי לשים לב שככל שהם גדלים, דמותו מתמעטת. סופם שהם מבקעים את הפלנטה; סופו שהוא הופך למשרתם ומשקה אותם בלשד חייו.   
 

עניין של משמעת    

'זה עניין של משמעת', הסביר לי הנסיך הקטן אחר כך. 'לאחר שמסיימים את רחצת הבוקר, יש לדאוג בקפדנות לניקיון הפלנטה. יש לעקור באדיקות את כל שתילי הבאובב ברגע שאפשר להבדיל בינם לבין שיחי ורד, שנראים דומים להם כשהם צעירים. זו מלאכה משעממת', אמר הנסיך הקטן, 'אבל גם מאוד קלה'.

 

הדרך לזיהוי ועקירת השתילים המדומים עוברת דרך ההבנה כי השפע, המלאות וההתחדשות הם חלק מצלם אלוהים שבאדם, ומי שרוצה בהם צריך להגדיל את הצלם ולא למעט את הדמות.  

 

 

בנפש האדם שוכנים כוחות "כובשים", הקוראים להתפשטות, ניצול ורדייה, והם מבוטאים בבראשית א,כח בברכת ה' לאדם: "פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשוה". אך לצד כוחות אלה ישנם גם כוחות "מצמצמים", הקוראים לענווה, לריסון ולהתאפקות, המבוטאים בבראשית ב,טו, שם מביא ה' את האדם לגן העדן "לעובדה ולשומרה". כוחות אלה מזמינים את האדם לקחת אחריות על העולם אל מול בוראו.   

 

בדורנו יש חשיבות עליונה למימוש כוחות האיפוק, הריסון והאחריות, ולהחזרת האדם והעולם לאיזון. כשמממשים כוחות אלה אזי מלאכת זיהוי השתילים המדומים ועקירתם הופכת אולי למשעממת, אבל גם לקלה מאוד.

  

וכל זה, כדברי הנסיך הקטן, הוא עניין של משמעת.   

עינט קרמר היא עמיתה בבית המדרש 'תהודה' לפיתוח מנהיגות יהודית, ממייסדות 'דעת המקום' - הפורום ליהדות וסביבה, ומקימת 'טבע עברי - יהדות, סביבה, חברה'. 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו