 |
| מפצח האגוזים, מתוך הסדרה חפצא, 2008 הדפס על נייר. דוב אברמסון |
הרעיון שהכלי שבונה הוא גם הכלי שיכול להרוס איננו חדש או מפתיע במיוחד. כל בר דעת מבין שפטיש שיכול לבנות בית יכול גם לפרוץ אותו, ופעמים רבות כלי שמנתץ מכיל בתוכו גם את הפוטנציאל לשפץ. מפתיעה יותר העובדה שההלכה היהודית מבחינה, הלכה למעשה, בשימושים שונים של אותו הכלי. בהלכות שבת ניתן לראות ש"כלי שמלאכתו לאיסור - מותר לטלטלו לצורך גופו, כגון קורנס של זהבים או נפחים לפצוע בו אגוזים" (שולחן ערוך), כלומר ההלכה מתירה לטלטל בשבת פטיש, שהוא לכל הדעות 'מוקצה'- אסור, במקרה שכוונתנו להשתמש בו לדבר המותר בשבת - כגון פיצוח אגוזים, או 'פציעה', בלשון המופלאה שמגלמת כאן את הדואליות עליה אנחנו מתעכבים.
על אף שבמציאות ההלכתית המעשית נתקשה למצוא שולחן שבת שעליו מפוזרים פטישים לפיצוח האגוזים (ה'משנה ברורה' כבר מסתייג ואומר שההיתר תופס רק במקרה שאין לפנינו מפצח רגיל), הרי שההלכה המזוקקת רגישה לפוטנציאל הגלום באותו הכלי לפצע ולפצח, לפרוץ ולבנות.
לקריאת "עת לדבר" עם הבלשן גלעד צוקרמן
