עת לדבר

לכל זמן

social
facebook whatsup email tweeter
גתית גינת //
25.5.14
לכל זמן
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
עת לדבר
לפי הבלשן פרופ' גלעד צוקרמן, "עת לדבר" הוא הרגע שבו תינוקות מקומיים רוכשים את השפה הישראלית. את השפה הזניחה המכונה "עברית" יפגשו בשלב מאוחר הרבה יותר

"אין שום טעם לכפות דקדוק על מי שדובר את הישראלית כשפת אם, מהסיבה הפשוטה שהוא כבר מדבר אותה באופן מושלם, לפי חוקי דקדוק המצויים במוחו", כתב לפני כמה שנים הבלשן גלעד צוקרמן ב"הארץ", בתגובה לתגובות הרבות, האמוציונליות והשונאות-אוהבות לספרו "ישראלית שפה יפה", שראה אור ב-2008. לדבריו, "בניגוד לשפת הכתיבה והספרות, שהיא 'ביטוס' – מוסכמה חברתית, לפי הסוציולוג פייר בורדייה – שפת האם המדוברת אינה נלמדת, אלא נרכשת באופן אוטומטי, בלי מאמץ. זאת בניגוד גמור לטענתו הנערצת, והשגויה לטעמי, של הבלשן הידוע זאב בן חיים: 'את לשונו, לשון דיבורו, קונה אדם בעמל וביגעה של שנים, ביגעה מתמדת כל ימי חייו'".

vza
"אותות" של דוד רקיע. הישראלית היא היבריד 
 

צוקרמן, פרופסור מן המניין בקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד באוסטרליה, מבחין בין השפה הישראלית לעברית. "השפה שאנו מדברים היום איננה העברית השמית הישנה, אלא שפת-כִּלְאיים שמית-אירופית חדשה וקסומה בת כ-120 שנה", כתב במאמר אחר שכותרתו "אף אחד לא מדבר עברית". "לא ניתן להחיות שפה מתה קלינית ללא הפריה הדדית עם שפות-האם של מחיי השפה. כך נוהג עולם ואל לנו להתבכיין אלא דווקא לאהוב את אוֹן-הכִּלְאיים המרתק של הישראלית".

 

צוקרמן מגדיר את תרומתו הבלשנית כמהלך של סינתזה מתונה ומפייסת בין שתי תיאוריות מרכזיות ונוקשות על השפה המדוברת בישראל: הראשונה היא מודל "ההחייאה", שלפיו  העברית היא שפה שמית עתיקה שהוחייתה. השנייה היא מודל הרה-לקסיפיקציה, הגורס שהעברית היא יידיש שאוצר המילים שלה הוחלף באוצר מילים עברי. לעומת שני המודלים האלה, מבקש צוקרמן להטמיע את המודל ההיברדי, שלפיו הישראלית היא בן כלאיים של כמה שפות שהתמזגו זאת בזאת ויש לה הורים שמיים ואירופיים.

 

אם חושבים על "עת לדבר" כעל הרגע שבו תינוק מתחיל לרכוש שפה, אז לתפיסתו של צוקרמן, זו העת שבה תינוקות יהודים-ישראלים רוכשים עם היוולדם את השפה הישראלית. את העברית, שאיש אינו מדבר כאן, יפגשו רק מאוחר יותר.  

 

ויטגנשטיין צדק

 

לפני הכול: מהי בשביל התינוק העת להתחיל לדבר? ובשונה מהתינוק, איך אדם מבוגר רוכש שפה חדשה?

"קצב רכישת השפה, ובמיוחד המניפסטציה שלה, תלוי בכמה גורמים. אחד מהם, למשל, הוא מספר שפות האם הנרכשות על ידי התינוק. ככל שמספר שפות האם גדול יותר, כך מתאחרת עת תחילת הדיבור. למרות זאת, אני ממליץ בחום לכל משפחה שילדיה יהיו דוברים ילידיים של כמה שפות בו-זמנית.

 

"כל אדם, למעט מקרים קיצוניים בלבד, רוכש שפת אם או שפות אם באופן אוטומטי. האינטליגנציה איננה משחקת כאן תפקיד מרכזי, וגם אין טעם לתקן טעויות כי הן תתוקנה באופן אוטומטי בהמשך תהליך רכישת השפה. אגב, 'עשר שקל' הוא כמובן אינו טעות בכל מקרה. דובר ילידי אחרי גיל ההתבגרות לא שוגה בלשונו.

 

"רכישת שפת אם, כאמור, מתרחשת באופן טבעי ואוטומטי. כל טמבל בן 12 דובר את שפתו בצורה מושלמת, כי את הדיבור הילידי אין צורך ללמוד בבית הספר. לעומת זאת, בניגוד לרכישת שפת אם או שפות אם, שבע תכונות מסייעות מאוד ללמוד שפה זרה אחרי גיל ההתבגרות: מוזיקליות, מתמטיות, זיכרון פנומנלי, אינטליגנציה גבוהה, חברותיות, חוסר בושה ומוטיבציה".

 

מתפיסתך הבלשנית משתמע כי בשלב רכישת השפה התינוק הוא "מנשא" של "הישראלית". אילו תהליכים של ציות, פשרות והתנכרות הוא יידרש לעשות כדי לפגוש מאוחר יותר את "העברית"?

"העברית היא השפה הזרה הראשונה או השנייה (אחרי אנגלית) שדובר ישראלית ילידי יפגוש בבית הספר. לילד דובר ישראלית אין מושג מה זה 'בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ והארץ היתה תהו ובהו'. גם לרוב המורים שלו אין מושג ש'תהו ובהו' הוא ההפך מבלגן. פעמים רבות דוברי ישראלית קוראים את התנ״ך כאילו היה כתוב ישראלית, חושבים שהם מבינים אותו, אבל למעשה מבינים אותו שלא כהלכה.

 

"עם זאת, אין לי ספק שילדים דוברי ישראלית רבים שמים לב באופן אינטואיטיבי לכך שהעברית, שפת התנ״ך, היא שפה זרה מבחינת הישראלית. לצערי, בינת הלב שלהם נהרסת על ידי שטיפות מוח ואינדוקטרינציות מפס הייצור של התרביץ ללשון הישראלית, הידוע בכינויו 'האקדמיה ללשון העברית'".

 

מדוע הישראלית משתנה מאדם לאדם? ואם היא משתנה, מדוע אפשר לקרוא לה שפה אחת (הישראלית)? " כל טמבל בן 12 דובר את שפתו בצורה מושלמת, כי את הדיבור הילידי אין צורך ללמוד בבית הספר. לעומת זאת, בניגוד לרכישת שפת אם או שפות אם, שבע תכונות מסייעות מאוד ללמוד שפה זרה אחרי גיל ההתבגרות: מוזיקליות, מתמטיות, זיכרון פנומנלי, אינטליגנציה גבוהה, חברותיות, חוסר בושה ומוטיבציה "

"זאת שאלה נהדרת, משום שהיא עומדת בבסיס הבלשנות כולה. אני טוען ששפה היא לקט לקטים. לשון היא אנסמבל ערטילאי של אידיולקטים (שפות של יחידים), דיאלקטים (של אזור מסוים), סוציולקטים (של שכבה חברתית מסוימת), אטולקטים (של בני גיל מסוים), פמיליולקטים (של משפחה מסוימת). שפה היא הכללה. לשון היא כמו מין (species), ולא כמו אורגניזם. אם בלשן אומר שהוא לא עושה הכללות, אז או שהוא סוכן שתול או שהוא בלשן גרוע. 

 

"אף אחד לא מדבר באותה שפה בדיוק. אנחנו מתקשרים דרך אקומודציה, הסגלה, משא ומתן לשוני. תהליך האקומודציה הוא אחת הסיבות המרכזיות לשינוי לשוני. שפה מתפתחת גם ללא מגע עם שפות אחרות, כי בכל שפה יש מגע בין אידיולקטים שונים.

 

"השפה הישראלית היא הכללה של סך האידיולקטים הילידיים. ברור שיש כאלה שאומרים 'פטיש חמישה קילוגרמים', אולם מבחינה סטטיסטית 'פטיש חמש קילו' הוא הדקדוקי. כלומר, רוב דוברי האידיולקטים הישראליים אומרים 'פטיש חמש קילו' ולא 'פטיש חמישה קילוגרמים'".

 

 איך היית מפרש את המשפט 'עת לדבר ועת לחשות'?

"אני מבין אותו דרך משפט של לודוויג ויטגנשטיין: 'מה שאי אפשר לדבר עליו, על אודותיו יש לשתוק', או יותר בהרחבה: 'כשאין מה לומר, עדיף לשתוק'".

לקריאת "עת לחשות"

כל הפרטים על "זמן - אירוע ליל שבועות בבית אבי חי"

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus