דורש חשבון נפש

נולדתי בחודש תמוז, ותמיד חשתי גאווה גדולה על כך. יש משהו עז ונועז בשם הזה, תמוז. כשאומרים אותו הרבה פעמים, מרגישים כאילו אוכלים פרי בשל שמתפקע בתוך הפה. יש לו חיות ועוצמה, ולא בכדי: הוא נקרא על שמו של אל הפריון במיתולוגיה המסופוטמית. לעתים הוא נשמע באוזניי כמו קללה - תמוז תמוז תמוז, וכשמאריכים את סופו, הוא רוחש ומאיים - תמוזזזזזזזזזזזזזזזזזזז.

צילום: מיכל פתאל

נולדתי בכ"ד בתמוז, בימי בין המצרים - שלושת השבועות בין י"ז בתמוז לתשעה באב, המציינים את הצרה והמצוקה הקשורות לחורבן. בשלוש השבתות של ימי בין המצרים מפטירים בנביא לאחר קריאת התורה שלוש הפטרות העוסקות בפורענות ובעונשים שיקבל העם על חטאיו. מבחינה זו, תמוז הוא חודש לחשבון נפש ישיר וקופח, כמו השמש בתקופה הזאת. השמש בתמוז חושפת את פני השטח, מפשיטה אותם, מגלה את פגמיהם ולא נותנת אפשרות להתחבא ולהסתתר. בתמוז בולטים הניגודים, אך הם גם משלימים זה את זה: בשלות וריקבון, חורבן וגאולה, חיים ומוות.

רגע לפני החורבן הבלתי נמנע, שממתין ומבשיל בחומו של החודש הזה, מזכירים לנו את הסיבות שהובילו אליו ושמים בידנו את האפשרות לתקן את הקלקול, אם נרצה. הנביאים הדגישו תמיד את חוק הכלים השלובים בין מוסריות החברה לחוסנה המדיני.

"אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה, קִרְיָה נֶאֱמָנָה; מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ--וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כב כַּסְפֵּךְ, הָיָה לְסִיגִים; סָבְאֵךְ, מָהוּל בַּמָּיִם. כג שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים, וְחַבְרֵי גַּנָּבִים--כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד, וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים; יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ, וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו פרק א').

הם מזכירים לנו שאנו נמדדים ביחסנו לחלש, באהבת האחר ובקבלת השונה ומתריעים מפני פולחן דתי המתקיים ללא צדק חברתי. אין זה מקרה שמחאת האוהלים התחילה ימים ספורים לפני תקופת בין המצרים. רוחות התמוז הביאו עמן את הדרישה לצדק חברתי.

"לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי. יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. יג לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא— קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא. טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ:  יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ. טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי: חִדְלוּ, הָרֵעַ. יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה" (ישעיהו פרק א').

צילום: מיכל פתאל

בעיניי, תמוז מסמל את האפשרות לשינוי. גם אם ידוע שיבוא חורבן, התיקון נותן לו משמעות ומסמן כבר את ההתחלה החדשה. תמוז הוא חודש אמיץ הקורא לנו לבדוק אם אנחנו מחזקים את כוחו של הטוב בעולם, אם אנחנו מקיימים משפט צדק ורואים את האחר, החלש והשונה. גאולתנו כמדינה תלויה ביכולתנו לעשות כן.