חנה ואחיותיה לא לבד
עוד בפרויקט
יאיר כספי
הניסיון שלא נפתר
חמשת ערוצי הדעת
social
facebook whatsup email tweeter
גתית גנית //
17.11.13
חמשת ערוצי הדעת
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

חנה ואחיותיה לא לבד

גיבורים יהודים המצויים במשבר הקשור לזהות או להיסטוריה היהודית הם מחזה שכיח בסרטים אמריקאים. בסיועו של ד"ר יאיר כספי, מנחה סדרת "חמשת ערוצי הדעת" בבית אבי חי, עשינו לשלושה מהם פסיכואנליזה

גיבורים יהודים הם מחזה שכיח בקולנוע האמריקאי. לעתים הם מצויים במשבר שהסימפטומים שלו קשורים לזהות או להיסטוריה היהודית. בסיועו של יאיר כספי, מנהל מכון פסיכולוגיה יהודית ומנחה סדרת "חמשת ערוצי הדעת" בבית אבי חי, בדקנו את ההבדלים בין פרשנות פסיכולוגית המציבה את האדם במרכז ובין פרשנות שמבררת את משבריו הנוגעים יחסיו עם אלוהים.

  a-serious-man
מתוך הסרט "יהודי טוב". הולך על חבל דק בין המטאפיזי לארצי
 

"מחלק רצח", סרטו של דיויד מאמט מ-1991, מספר את סיפורו של בובי גולד, בלש משטרה מוערך. בתחילת הסרט נאלץ גולד היהודי להיפרד מתיק רצח חשוב שעליו עבד במשך תקופה ארוכה. זאת, רק משום שנקלע בטעות לזירת רצח אחרת של בעלת מכולת יהודייה קשישה בשכונה אפרו-אמריקאית. גולד המתוסכל, שנתקע עם תיק חסר חשיבות בעיניו, מוצף ברגשות אוטו-אנטישמיים של בוז, סלידה ולעג ומתקשה להאמין למשפחת הזקנה, שטוענת כי רודפים אחריה.

 

המפנה חל כשגולד מוצא תמונה של הנרצחת בצעירותה, אוחזת בידה רובה. הוא לומד שבעלת המכולת הקשישה לחמה במלחמת העצמאות וכנראה הבריחה נשק לישראל. מאותו הרגע מפרש גולד כל רמז שהוא נתקל בו כסימן לרדיפה נגדו, נגד הקשישה ונגד היהודים בכלל, אף על פי שעמיתיו טוענים שהסיבה לרצח היא ניסיון שוד פשוט. המסע אחרי עברה של הנרצחת נהיה למסע בעקבות זהותו היהודית האבודה של הבלש, שלה ניסה להתכחש.

 

"מחלק רצח" אינו סרט נוסטלגי להשבת זהויות אבודות. מאמט הוא יוצר מתוחכם שמעדיף לחקור לעומק שקרים עצמיים ואמביוולנטיות. בעיני הצופה החילוני, ספק אם היהודיות ב"מחלק רצח" היא ליבת הסרט, ונראה שהיא רק סימפטום שמאחוריו עומד פרנואיד בעל משאלת מוות המשתוקק נואשות להכרה.

 

כספי רואה מחשבות גדולּה כ"יסוד ההפרעה האנושית". "לעתים, מחשבות גדולה הן פיצוי על תחושה אישית הפוכה של חווית חוסר ערך קשה. בפרנויה יש יסוד מנחם לחוסר הערך. הפרנואיד יגיד לעצמו: כנראה אני חשוב מאוד אם שלושה ארגוני ביון עוקבים אחרי". ברוח הפסיכולוגיה היהודית, "האדם שקיבל משהו מדעת יוצרו מקנא ביוצר על גדולתו וכוחו ומייחס חלקים מהם לעצמו. הריפוי בפסיכולוגיה יהודית, כמו תמיד, הוא שיבת האדם לגודלו האמיתי ונכונותו לעמוד כעניו מול בעל הבית".

 
מתוך "מחלק רצח", 1991

האיש שלא היה שם

 

לארי גופניק, גיבור "יהודי טוב" של האחים כהן מ-2009, הוא אחד הגיבורים היהודים המפורסמים בקולנוע האמריקאי.  אף על פי שהסרט מתחיל בציטוט המיוחס לרש"י, "קבל בפשטות את כל מה שקורה לך", גופניק לא חדל להשתומם ולהתווכח עם המבחנים האיוביים שנקרים בדרכו. גופניק, שיותר מכל רצה להיות אדם רציני (כשמו המקורי של הסרט) ולנהל לתפארת קריירה, חיי משפחה וחיי קהילה, רואה איך מזלו מתהפך ומסתחרר. אשתו מורדת, ילדיו פורקים כל עול, הבוס שלו מלא חשדות והרופא שלו מהמהם בחוסר שביעות רצון.

 

כמו "מחלק רצח", גם "יהודי טוב" מציב את האמביוולנטיות והחמקמקות במרכזו. בניגוד ל"מחלק רצח" החילוני, "יהודי טוב" הרלגיוזי הולך על חבל דק שבין מטפיזי לארצי. מצד אחד, גופניק נאבק כאיוב ממש עם האלוהות ונחשף כמותו לליבתה החמקמקה. בין היתר, הוא פוגש בחמקמקות הזאת בפגישות עם הרבנים שאליהם הוא פונה כדי להתייעץ. הם משיבים לו תשובות שהן תמוהות וצלולות במידה כזאת, עד שהן מצליחות לגלם את הפרדוכסליות של האלוהי.

 

מצד שני, וזאת גדולתם של האחים כהן, ניתן גם לפרש את התפרקות חייו של גופניק כמרידה שלו עצמו ב"אדם הרציני" וב"יהודי הטוב" שחונך להיות. הוא אינו אוהב את אשתו והוא מנוכר לילדיו ולקהילתו. עיסוקו בפיזיקה נובע לכאורה מניסיון להשיג שליטה בעולם, אך נראה שתשוקתו האמיתית היא להבין כיצד הפיזיקה מבטאת את הבלתי ודאי. המשאלות הלא מודעות של גופניק, יגיד מטפל חכם, מזמינות בעצמן את אסונותיו. זאת דרכו להיחלץ מהכלא.  

 

שלא כמו איוב, גופניק אינו מבין למה ניחת עליו מה שניחת, והתדהמה מלווה אותו עד סוף הסרט. "בניגוד למה שנהוג לחשוב, ספר איוב אינו טרגדיה", אומר כספי, "בשונה מהטרגדיה היוונית, שבה גורלו של אדם נקבע, איוב מסכים להשתקם ולשנות את גורלו על ידי קבלתו, כפי שהמליץ רש"י. זה אקט של ענווה, וענווה היא המפתח לקבל סבל אנושי כאתגר אישי שנשלח לבעליו".

 

צא דיבוק

 

"הילד שלא נולד", סרט אימה הוליוודי מ-2009, מספר את סיפורה של קייסי, יהודייה אמריקאית צעירה שמתחילה לשמוע קולות ולראות חזיונות שבהם היא נרדפת על ידי ילד חיוור, פעור עיניים ולבוש בבגדים מיושנים. בעזרת ניצולת שואה קשישה, לומדת קייסי שהילד מת בניסוים שערך מנגלה באושוויץ ושכעת הוא מנסה לחזור לעולם דרך גופה. כדי להיפטר מהדיבוק, פונה הצעירה לעזרתו של רב ומבקשת שיערוך לה טקס גירוש שדים. 

 

את מצבה של קייסי יכול מטפל לפרש בהתאם להקשרו: היא לומדת באוניברסיטה ונהנית מעצמאותה, יש לה חברות טובות ובן זוג נפלא. פתאום, מתוך גן העדן של ה"בסדר", מנסה ילד זוועתי להיוולד מגופה ולהכחידה. האם קייסי מתנגדת בתוך תוכה לאופן שבו הכול מתנהל כמו שצריך? האם היא פוחדת מלידה ומאימהות, מאובדן עצמאות ושפיות?  

 

פסיכיאטרים ופסיכואנליטיקנים מזהים לא פעם דיבוק כהפרעת זהות דיסוציאטיבית (הפרעת ריבוי אישיות): מצב שבו אישיות אחרת, שונה ונפרדת מהראשונה, פועלת ומתפקדת באדם אחד שפיצל את עצמו כדי להתגונן מאירועים טראומטיים שעברו עליו. האם הילד פעור העיניים שנרצח באושוויץ הוא חלק מפוצל באישיותה של קייסי, המגונן עליה מפני עתיד שאינה שלמה עמו?

 

"הדיבוק בסרט מכיל בתוכו יסודות לא פתורים של אישיותה הפרטית של האישה", מסכים כספי, "אבל גם יסודות לא פתורים של משפחתה. זאת חוויה מזעזעת של חוסר אונים, השפלה, התעללות, בושה, שאנו נושאים מאבותינו ואמותינו שעמדו קטנים, חיוורים, פעורי עיניים, לבושי בלוים, מול נוגש אכזר. מצאתי את הילד הזה אצל מפקדים בסיירות וטייסי קרב ישראלים. הם היו עסוקים באופן אובססיבי בצורך להיות חזקים כל הזמן, כדי להשתיק את קולו של הילד הזה, המדבר בתוכם. במקום לפגוש אותו, להקשיב לו ולהכיר בו כחלק מהם, חלק שהוטל עלינו לשאת עמנו מבלי שנדע מדוע".

כל הפרטים על הסדרה "חמשת ערוצי דעת"

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus