המגילה הששית

היום שאחרי

מתי שמואלוף //
20.4.17
היום שאחרי
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
המגילה הששית
שואת יהודי אירופה היא חורבן שמסרב לכל פירוש או הסבר תאולוגיים, אולם למרות זאת, נתחברה לפני כשבע שנים "מגילת השואה" – טקסט שלראשונה מנסה לעגן את זיכרון השואה בהקשר דתי-ליטורגי. ראיון עם פרופ' אביגדור שנאן, מחבר "מגילת השואה" - טקסט ראשון מסוגו

לאורך ההיסטוריה, עם ישראל הכיר דרך אחת עיקרית לזכור ולהעביר לדורות הבאים את האירועים המכוננים בעברו: טקסטים וטקסים הקשורים בהם. כך נשמר זיכרון יציאת מצרים בספר שמות ובהגדה של פסח, זיכרון נס פורים נשמר במגילת אסתר, ואילו זכר חורבן בית המקדש נשמר במגילת איכה ובקריאתה בבית הכנסת בט' באב. המאה ה-20 ידעה את אחד האירועים הנוראים בהיסטוריה היהודית, אם לא הנורא מכולם – השמדת שישה מיליון מעם ישראל וחורבן רוב מניינה ובניינה של יהדות אירופה. אולם אירוע זה נותר עד כה נוכח בתחום ההיסטוריה החילונית בלבד, ואפילו יום זיכרון ואבל דתי מיוחד לא נקבע לציונו. 


ייתכן שכך התגבשה ההתייחסות לנושא משום שהעובדה שהשואה התרחשה כוללת בתוכה מניה וביה שאלות קשות באשר להשגחה האלוהית. אולם לפני כשבע שנים עלתה יוזמה לכתוב טקסט-זיכרון ליטורגי גם ליום הזיכרון הישראלי לשואה, ובכך להציב את החורבן האחרון על הרצף המסורתי של הזיכרון הקולקטיבי היהודי. מי שחיבר את הטקסט, שזכה לשם "מגילת השואה", הוא פרופ' אביגדור שנאן מהחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית. לרגל יום השואה, שוחחנו עמו על המגילה, על תוכנה ועל נסיבות כתיבתה.


"הכול התחיל מיוזמה של יהודי מקנדה, אלכס אייזן שמו, שחשב שאין ביטוי ליטורגי מתאים לאירועים הקשים של המאה ה-20", מספר שנאן, "הוא גייס כספים ופנה לרבנות הראשית, וזו דחתה אותו. הוא פנה לאוניברסיטת בר אילן, אך הם לא האמינו בחזונו. לבסוף פנה לתנועה הקונסרבטיבית, שאימצה את הרעיון. הוקמה ועדה, שהייתי חבר בה, ובמהלך הדיון הועלתה ההצעה לפנות לסופר אהרון אפלפלד. אבל לא עלה בידו להציע טקסט מתאים, כי אף שהוא סופר מצוין, כותב שלא מבאי בית הכנסת היה מתקשה לכתוב את המגילה. בסוף קיבלתי על עצמי את הכתיבה".

 

איך עובדים על טקסט כזה?
"התהליך היה ארוך ומורכב. עבד עמי צוות של אנשי ספרות, תאולוגים, היסטוריונים ומומחים לשפה, וכולם בדקו את הדברים. ועם זאת, המגילה עצמה נכתבה בתוך שש שעות, בסערת נפש, מבלי שהייתי מודע למה שיוצא. התחושה היתה כאילו מישהו כתב את זה דרכי. מבנה המגילה היה מוכתב מראש: שישה פרקים, בהתכתב עם שישה מיליונים שנכחדו בשואה. בהתאם למבנה זה, המגילה כוללת מבוא, שלושה סיפורים, קינה וסיכום. הראשון שבסיפורים הוא סיפורו של עיתונאי גוי המתאר את החיים בגטו; השני של נערה יהודייה גרמנייה בתוך מחנה עבודה; השלישי של יהודי פולני במחנה ריכוז. האֵימה גדלה מטקסט לטקסט, והפחד מתעצם, עד לקינה. ועוד, אני לא מוכן לוותר ולהציע את הפתרונות השונים שהוצעו לשאלת מקומו של האלוהים בשואה, כגון שאלוהים מת באושוויץ או שהשואה היא עונש על החילוניות והציונות".

 

אז מה התשובה שלך?
"התשובה שלי היא שלא נוכל להבין. נצטרך לחיות עם הידיעה האיומה הזאת. נדרש לחיות בלי תשובה. השאלה 'איפה היה אלוהים?' היא אחת השאלות הדתיות החשובות שחווה העולם היהודי לאחר השואה. השאלה הזאת מתבטאת בחוויות של הדמויות, שלמשל לא יודעות לשאול. אני יכול לתאר את זה כמשהו דומה לחוויה של איוב. הוא מנסה להבין מדוע אלוהים מתנהג אליו בצורה כל כך קשה, אבל הוא מחליט להמשיך. בהתחלה הוא מאשים את עצמו, ובסוף הוא משתתק. אתה צריך להבין שזאת השאלה התאולוגית אולי הכי קשה. היכן היה אלוהים בשואה? אבל אינני יודע איך ומדוע. ושוב, אני חוזר  - איני מקבל עליי את התשובות הפשוטות של אלוהים מת או אלוהים מעניש".

 

 "השכינה נתנה לי לכתוב"
הרבנות הראשית, כאמור, לא נענתה להצעה ליטול חלק בחיבורה של מגילת השואה. פרופ' שנאן מספר שגם היהדות האורתודוקסית בכלל לא גילתה עניין במגילה: "האורתודוקסים לא נכנסו לזה משום שהגישה האורתודוקסית קצת מאובנת ולא מקבלת חידושים. ההתקבלות של המגילה היתה במסגרת התנועה המסורתית (הקונסרבטיבית). המגילה הוצגה עם חזנים ומקהלה בקנדה. היא תורגמה לשפות שונות, ובהן צרפתית, גרמנית, רוסית ואנגלית. זה גם מבוצע בישראל, אבל לא בכל בתי הכנסת המסורתיים. בכל מקרה, ההצלחה היתה יותר במסגרות של התנועה המסורתית; זה לא פרץ מחוץ לכך".

 

נתקלת בקריאות למגילה שחשת שהן שונות?
"לא היו קריאות חדשניות שהיממו אותי. לפעמים רבנים מתקשרים ומבקשים ממני הבהרות לגבי נושאים מסוימים. למשל, שואלים אם בכוונה הזכרתי תזמורת או רכבת בכל פרק ופרק. הרכבת של אושוויץ והתזמורת הם שני הלייטמוטיבים בטקסט. נוסף על כך, באנגליה כתבו אותה על מגילת קלף".

 

המגילה נכנסה לקאנון ספרות השואה?
"במחקר על ספרות השואה מזכירים את זה כחלק מהניסיונות הספרותיים להתמודד עם הנושא".

 

היא מתאימה לבני נוער?
bygdvr פרופ' אביגדור שנאן "המגילה היא מודולרית. לדעתי, הפרק הראשון, הרביעי והאחרון מתאימים יותר, ובכל מקרה, אפשר לוותר על חלק אחד או משנהו. לא פעם סיפרו לי שקראו בבית ספר פרק אחד מתוכה. החלק של הקינה הוא יותר דתי, ויש בה אלוזיות ל'על אלה אני בוכיה' ממגילת איכה. נתתי במגילה גם טעמים של מגילת איכה".

 

בתור פרופסור ואיש אקדמיה, איך הגעת לחיבור מגילה ליטורגית שמלווה במוזיקה?
"אני בעצם מוזיקאי מתוסכל: עד גיל 18 האמנתי שהקריירה שלי תהיה כמוזיקאי. אני נגן ויולה, ניגנתי בתזמורת הגדנ"ע, נסעתי בעולם עם תזמורת זו וקיוויתי להמשיך בתזמורת צה"ל. אבל אז עברתי למשהו אחר. מגילת השואה היא אירוע טקסטואלי חד פעמי מבחינתי שהשכינה נתנה לי לכתוב. משהו היה צריך לתת לכך, בתוכי, ביטוי פואטי".

 

הקראת את המגילה להוריך?
"אבי כבר לא היה בחיים. אבל הקראתי לאמי".

 

ואיך היא הגיבה?
"היא בכתה".

 

לקריאת מגילת השואה לחצו >>

 

 

מגילת השואה שחוברה על ידי פרופ' אביגדור שנאן ונערכה ע"י פרופ' דוד גולינקין ובן-ציון שיים, יצאה לאור בשנת 2005 ע"י מכון שכטר למדעי היהדות וכנסת הרבנים העולמית.

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו