איך נפלו גיבורים

השורד טל אנגלדר אומר הכל ומשתלח בכל מי שמעז לעבור לידו. כמוהו עשתה חביבת הקהל, דיירת בית האח הגדול, עינב בובליל. גם אחותה הרוחנית ודיירת העונה הנוכחית, מעין חודדה, לא מתאפקת. "שאני יתאפק? למה מה קרה? מי שמגיע לו מכות יחטוף מכות", היא מייללת.

דילוגים בין ערוצי הטלוויזיה השונים מלמדים שכל קשר בין גיבורים ארעיים שמגישים כלי התקשורת לכיבוש היצר, הוא מקרי בהחלט. איפוק? אלגנטיות? דיסקרטיות? לא אצלנו. מאז שיישבנו את הארץ וגילינו שההבטחה על חלב ודבש היתה בעיקר קמפיין מוצלח, למדנו לסגוד לארעי. אנחנו מכתירים מלכים ומדיחים אותם ברגע, מלווים את הילדים למסע בעקבות החתימה של יובל המבולבל ואם נשאר זמן, מזכירים להם שפעם היתה אחת, חנה סנש, שידעה לצנוח ולעשות עוד כמה דברים, ושטרומפלדור היה כמו השורד ההוא שהודח, בלי יד.

האם הזוהר הועם? לא בהכרח. אברהם אבינו עבר הרפתקאות לרוב ונהג באומץ, שרה אהרונסון תוארה ככובשת, יפה ואמיצת לב וכן הלאה. גיבורי העבר בהחלט היו זוהרים.

בשנים האחרונות, נוספה לגבורה זכות ההצבעה וההדחה. אם בעבר קישקשתא היה עובדה מוגמרת, לילדים של היום יש אפשרות להיות שותפים ביצירת הגיבור ובקידומו, ולשמור עליו כך.

בחלוקה גסה, ניתן לחלק את גיבורי הילדות לגיבור בגוף וגיבור בנפש. גיבורים בגוף הם ספורטאים גיבורי על, או מנגד – נכים שמתגברים על מוגבלותם, כלומר הישגים של ממש מול התגברות על מכשול. התגברות על מכשול נקשרת לגבורה בנפש, למאמץ לשנות דברים. זו לא המצאה שנעלמה. כמו כל בן אדם, גם ילדים שמחים מאוד כשהם מתגברים על משהו פחות מוצלח אצלם.

ויש גם פנטזיה: כמעט כל סוגי המדיה והקולנוע והגיבורים שאנחנו רואים מחברים את האפשרות לברוח אל הדמיון והיומיומי יחד. את גיבורי הקומיקס, למשל, החליפו גיבורי הריאליטי. אין ילד בישראל שלא מכיר לפחות שם אחד מכל עונה.

נינט הכפולה

ד"ר אילת כהן, ראש החוג לתקשורת במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין ומרצה בכירה בחוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה, מסבירה: "לא מקרי שספיידרמן וסופרמן הם גם אנשים רגילים וגם סופר גיבורים. טוב לפנטז ולדעת שיש לנו סיכוי. זה מה שמוביל את גיבורי הריאליטי: נינט היא מצד אחד גיבורת-על אבל גם ילדה מקרית גת. ילדים מבינים היטב את שני הצדדים האלה, אבל היפה הוא בכפילות, שזה עובד ביחד. יש תוכניות ריאליטי שעובדות על זה קצת אחרת, כמו למשל 'לרדת בגדול' – שבאמצעות עבודה קשה, המתמודדים מצליחים להתגבר על משהו. ב'לרקוד עם כוכבים' או 'הישרדות', הגבורה היא להסתדר עם משימות. הגיבור לרגע הוא חשוב".

ויש גיבורים מסוג אחר, שהגבורה נפלה עליהם כבמטה קסם, כמו למשל הארי פוטר.  "הארי פוטר הוא ילד שפתאום קיבל אפשרות", מסבירה כהן, "גם בסרט שמרו היטב על העובדה שהוא ילד בעל כוחות קסם. הייתי מחברת אותו לגיבורי העל שיש להם בסיס שצריך לחזור אליו – הוא ילד בבית ספר, יש לו חברה שהוא אוהב וחברים".

"ילד שקיבל אפשרויות". הארי פוטר

ועוד לא אמרנו מילה על הסלבריטאות, אותה תורה שמקדשת את האדם בגלל היותו סלבריטאי, כלומר גלוי לעין הציבור. הוא לא מוכרח להיות אמיץ לב ובעל מידות, מוכשר או בעל יכולת לתרום. הוא פשוט סלבריטאי. המושג סלבריטאי מקפל בתוכו שני דברים סותרים: מצד אחד מי שמגיע להתכנות "סלב", מייצג הצלחה והגשמה, ומצד שני מייצג ערכים שליליים, של מישהו שכל חייו הם נהנתנות אחת מתמשכת. אז מה קרה לנושא הגבורה ואיזהו באמת גיבור היום?

תמיד היו ויהיו פה זמרים, כוכבי קולנוע ורוק, שיגרפו הערצה. "תמיד התפעלנו ממישהו שהוא מורם מעם באיזושהי צורה", אומרת כהן, "אבל הכוכבים האלה תמיד היו גם מובילי תרבות, אופנה וטעם מוזיקלי. במקביל, גיבורים כאלה הכתיבו אמות מידה ומוסר, דעות פוליטיות, יחס לבן ובת זוג וכן הלאה".

עד כמה המדיה החזותית משפיעה על בחירת הגיבורים של הילדים?
"לגבורה יש כל מיני פנים כשהיא מרובת אפשרויות תקשורתיות. בעשורים האחרונים, יש אפשרות להיחשף לגיבורים מתרבות לא מערבית כמו גיבורי מאגנה, אנימה ודורה. דבר נוסף ראוי לציון, הוא העובדה שאת כוכבי ערוץ הילדים למשל, ילדים יכולים לפגוש בעיתונים, בסרטי קולנוע, על מסלולי דוגמנות. מבחינת הילדים גיבור התרבות יודע לעשות הכל. הטלוויזיה לא פועלת בחלל ריק. למעשה, ריבוי המדיומים מעצים את הגיבורים. הספר 'יומני הנסיכה' הפך לסרט, הארי פוטר קרם עור וגידים, ובדומה למודל של 'כוכב נולד', ילד רגיל זוכה להכתרה מהירה".

אז המושג "גיבור" פשט את הרגל?
"לגמרי לא. ילד יגיד לך שאחיו הוא גם גיבור. ילדים יכולים להתפעל מילד שמתגבר על מגבלה בכיתה ולקרוא לו גיבור. דוגמה מעניינת שילדים פוגשים הם ניצולי שואה. זה הדבר שעושה על אנשים רושם חזק אולי יותר מנסיעה למחנות משום שבעדות האישית יש הרבה מזל ואומץ. מאז ומתמיד נדרשו חומרים טובים וצבעוניים כדי ליצור גיבור".

כתבה: כרמית ספיר-ויץ 
לתגובות: editor@bac.org.il