בראשית היתה א'
אותיות פורחות בציור של דוד רקיע ומעבר לו
social
facebook whatsup email tweeter
שולמית לדרמן //
28.12.13
אותיות פורחות בציור של דוד רקיע ומעבר לו
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר

בראשית היתה א'

על הקשר שבין האותיות העבריות לבריאת העולם וביטויו ביצירותיהם של שני אמנים ישראלים, מיכאל סגן-כהן ומרדכי ארדון

בריאת העולם לפי ספר בראשית נעשתה על ידי אמירה שתחילתה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר". דהיינו, אותיות האלפבית העבריות מהן מורכבות המילים שימשו את הקב"ה ככלים לבריאה ולכן הן תופסות מקום ייחודי בתורת הסוד. לפי ספר היצירה, הידוע כספר קבלי קדום (תאריך כתיבתו המשוער הוא בין המאה השנייה לשישית), לאותיות יש עוצמה מיוחדת.

לפי ספר זה, העולם נברא על ידי 32 נתיבות בינה שכללו את עשר ה"ספירות" (כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות) ואת 22 אותיות האלפבית הנקראות אותיות יסוד. המחשבה הקבלית ייחסה לגלגל האותיות העבריות אפשרות מיוחדת של תנועה בכיוון השעון ונגדו על מנת שניתן יהיה ליצור יצירה אמנותית מורכבת ביותר ממספר זעום של אותיות וסימנים.

 

האמן הישראלי מיכאל סגן-כהן (1944-1999) שכונה "צייר האותיות" המחיש זאת ביצירתו מ-1998, ה"אור רואה", בה הציג את אותיות המילים הללו כבמעין תשבץ שניתן לקוראו מכמה כיוונים. היצירה רומזת לפס' ג בבראשית פרק א :"וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב".


tmvnh_1_4
מיכאל סגן-כהן, "האור הרואה"

 

התפיסה היהודית הרואה באות העברית כלי ראשוני בו גנוזה התבונה האלוהית קיימת במדרשים שונים. לפי המדרש בתלמוד הבבלי (ברכות נ"ה א), בצלאל בן אורי בן חור שנבחר על ידי האלוהים עצמו לבנות את המשכן: "יודע היה לצרף אותיות שנבראו בהם שמים וארץ", שהוא הידע בו השתמש הקב"ה בבריאת העולם.

 

מדרש קבלי נוסף המופיע בתלמוד הבבלי (שבת ק"ד ב), ובגרסה מורחבת יותר במשנת הזוהר ("מעשה בראשית"), קרוי "מדרש האותיות", והוא מדגים את תפקידם של האותיות בבריאת העולם. מדרש זה מתאר את מעשה הבריאה כאשר כל אחת מאותיות האלפבית מופיעה בפני האלוהים ומבקשת להיות זאת שתשמש לבריאת העולם. מצעד האותיות בפני האל מתחיל מהאות האחרונה בסדר האותיות (תשרק) על מנת לאפשר לכל האותיות להגיד את דברם עד לאות "ב" שנבחרה שהרי סיפור הבריאה בתורה מתחיל באות "ב": "בראשית ברא אלוהים".

 

הטענות של כל אות ואות מצביעות על המורכבות במעשה הבריאה. כל טיעון ראוי נענה בתשובה המצביעה על המגרעת שבו ומרחיקה את האות. לדוגמה, האות "ש" המגיעה שנייה (מן הסוף) אחרי האות "ת" שנדחתה, אומרת: "ריבון העולמים רצונך לברוא בי את העולם, שבי נקרא שמך 'שדי' ויאה לברוא את העולם בשם קדוש: "עונה לה הבורא "נאה את וטובה את ואמת את".

 

אך האות 'ש' היא אף האות שניתן לצרפה לשתי האותיות הסמוכות לה – "ר" (רע)  ו "ק" (קליפה) המסמלות בקבלה את ה"סיטרה אחרא" (הצד האחר). לטענת הבורא, אותיות אלה מצטרפות אל האות "ש" ויוצרות את המלה "שקר" שהיא אף ה"קשר" שבין האות החיובית "ש" לבין שתי האותיות הבאות בעלות המשמעות השלילית, קשר המאפשר למחפשים את השקר והכזב להיאחז בו.

 

דוגמה נוספת היא האות "י" המייצגת את ה"שם הקדוש" של הבורא, כפי הנאמר במדרש האותיות: "נכנסה אות י אמרה לפניו: ריבונו של עולם, רצונך לברוא בי את העולם, שאני תחילת שמך הקדוש ויאה לך לברוא בי את העולם. אמר לה: די לך, שאת חקוקה בי ואת רשומה בי וכל חפצי בך, עלי, לא יאה לך להיעקר משמי". " לאחר שכל האותיות התייצבו בפני הקב"ה ונדחו נכנסה האות "ב" ונבחרה להתחיל בה את הבריאה (כמשתמע מהמילה "בראשית") – בחירה ראויה לאות המייצגת את המילה "ברוך" ומשמשת לברך את הקב"ה על מעשה הבריאה: "ברוך אתה" "

 

לאחר שכל האותיות התייצבו בפני הקב"ה ונדחו נכנסה האות "ב" ונבחרה להתחיל בה את הבריאה (כמשתמע מהמילה "בראשית") – בחירה ראויה לאות המייצגת את המילה "ברוך" ומשמשת לברך את הקב"ה על מעשה הבריאה: "ברוך אתה". לאחר בחירתה של "ב" נמנעה האות "א" מלבוא לפני הבורא. אך הקב"ה פנה אליה והודיע לה שהיא תהיה "הראש לכל האותיות".

 

מרדכי ארדון (1896-1992) בחר מדרש זה כבסיס לעשרה שטיחים מרהיבים התלויים בכניסה למרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. כשנשאל ארדון בדבר המקורות המדרשיים והקבליים החבויים ביצירותיו, ענה כי עבורו עבודת אמנות היא דיאלוג עם משהו נסתר, והאותיות העבריות – שהן קדושות בעיניו – יש בכוחן ליצור צורות אלוהיות.

 

לפנינו שלושה מעשרת שטיחים אלה. שטיח האות "ש" המתאר את התלות שבין אות חיובית לשתי האותיות האחרות, שיחדיו יוצרות את המחלה "שקר". בגוונים עזים של צהוב, ושחור אדום ובקו אלכסוני מוצגת המילה משני כיוונים.

 

שטיח האותיות 'י', "כ" , "ל" , "מ" מציג את הצירוף של "מלך" עם הכתר. האות "י" מופיעה מימין בגוונים ובשורות שונות שבראשן הצירוף של שני היודים – ה"שם הקדוש". צורת האות "י" מורכבת מקו קצר מאונך הנפגש עם קו מאוזן שקצהו מזדקר ונקרא "קוצו של יוד" והוא מקביל לכתר – הספירה העליונה. הרמז כאן הוא על הזיקה שבין שתי היסודות של הבריאה – הספירות והאותיות.

 

שטיח האות "א" מציג מימין את עשר הספירות שיחד עם כל אותיות האלפבית פורצות יחדיו מתוך האור האלוהי הזוהר של הבריאה. האות אלף משמאל מייצגת את "הראש לכל האותיות" ואת ראש כל המילין.

 

tmvnh_2
מרדכי ארדון, שטיח האות ש'

tmvnh_3
מרדכי ארדון, שטיח האות י'

tmvnh_4
מרדכי ארדון, שטיח האות א'

 

"ראש מילין " הוא כותרתו של ספר קטן שחיבר הרב אברהם יצחק הכהן קוק (1917) בו הוא מתייחס למשמעות המסתורית העמוקה של האותיות. לדבריו האותיות הן בבחינת "ציורים בלתי מצוירים" שבכוחם להעביר רעיונות עליונים ולגלות "נקודות ממקור המחשבה הקודמת להן."

 

יצירה נוספת של מיכאל סגן כהן (1994-1996) נותנת ביטוי לקשר זה שבין האותיות, הציורים והמחשבה הקדומה, ומחזירה אותנו למעשה הבריאה. ביצירה זו, הנקראת 'מם', מציג האמן את כפילות המשמעויות של האותיות העבריות. על שני לוחות עץ המחוברים על ידי צירים (דיפטיך) הוא מצייר מימין את האות "מ" הפתוחה ומשמאל את האות "ם" הסגורה המופיעה בסיום מילה. ה"מ" הסגורה בפאנל העץ השמאלי משמשת כמעין מסגרת מלבנית שחורה לשלוש שכבות – מים עומדים בגוון כחול כהה, כחול בהיר ורצועה לבנה מעליהם .

 

ה"מ" המצוירת בפאנל מימין מציגה זרמי מים בגווני כחול הפורצים לתוך הפתח התחתון של ה"מ". הסימון העליון הנראה כאות "י" של ה"מ" הפתוחה מזדקר מהצלע האלכסונית העליונה של האות. המתבונן ביצירה כולה קורא ללא קושי את המילה "מים". למעשה היצירה "מם" מחזירה את המתבונן לתיאור הבראשיתי של התהום המכוסה במים (הפאנל משמאל – עם גווני הכחול בתחתית והלבן מלמעלה) ואת האקט של ההפרדה בין מים למים (בראשית א'; ט').

 

tmvnh_5
מיכאל סגן-כהן, "מם"

 

לסיום אביא יצירה נוספת של מיכאל סגן-כהן (1981) הרומזת לקשר שבין אותיות האלפבית ומעשה הבריאה המתואר בספר היצירה. בפרוטרט עצמי משתמש סגן-כהן בטכניקה של כתיבה בכתב זעיר המהווה קו היקף של ראשו ופלג גופו העליון. זוהי הטכניקה של המיקרוגרפיה. כבמעשה הבריאה משתמש האמן באותיות זעירות המועתקות ממזמורי תהילים (וקלג, וקכט) כדי ליצור את האדם - יצירת הכתר של מעשה בראשית.

 

* ד"ר שולמית לדרמן היא חוקרת במכון שכטר למדעי היהדות. פרסום התמונות של שטיחי ארדון באדיבות המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים; התמונות של מיכאל סגן-כהן באדיבות ליאורה לאור-סגן-כהן

tmvnh_6
מיכאל סגן-כהן, פורטרט עצמי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus