בין שחור לירוק

המשנה במסכת ראש השנה מספרת כי "ארבעה ראשי שנים הם... באחד בשבט, ראש השנה לאילן... בית הלל אומרים בחמישה-עשר בו". אם ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילן ולטבע, אז לפי חשבוני, אנחנו עמוק בתוך זמן הסליחות, סליחות מעולם הטבע ואיכות הסביבה. בציבור החרדי יש הרבה סיבות לבקש סליחה - ככה זה כשאתה חי במגזר שהמילה "ירוקים" רומזת בו על דולרים אמריקאיים, ולא על שום תנועה או אנשים שנמצאים כמעט בראש סדר העדיפויות של שאר העולם.

כנראה שאפשר להוציא את היהודי מהעיירה, אבל אי אפשר להוציא את העיירה מהיהודי. מאות שנות פוגרומים, פריצים ומלחמות קיום במובן הפשוט של המילה גרמו לכך שהחור באוזון, מיחזור הפסולת, הריאות הירוקות ושאר נושאים שלא תקראו עליהם במצעה של אף מפלגה המתיימרת להיות חרדה לדבר ה' לא הפכו לנושא השיחה הפופולרי במקווה. גם לא מעבירים ביפרים חמים ממוקד "סאטמר נייעס" על עוד פח אשפה עם חיתולים שעולה על גדותיו באחת השכונות החרדיות.

דרושה נשימה עמוקה. קומזיץ שיגרתי במאה שערים. צילום: פלאש 90

התורה והטבע

למה, בעצם? הרי בסך הכל, מדובר בעוד מלחמת קיום, מהסוג שהיהודים מכירים היטב. גם בלי להיות אל גור, מספיק להסתכל החוצה ולראות את מצב הממטרים ש(לא) יורדים עלינו בחורף השתא, מספיק לראות את הירידה בכמות העצים, באיכות המים ובכמות גידולי המזון העולם, מישהו זוכר את הלחץ שהיה עם האורז? זה לא היה כל כך מזמן, ואת זיהום האוויר שחוגג בכל עיר ואם בישראל כדי להבין שמשהו עובר עלינו. משהו רע.

אפילו יש ברכה מיוחדת לאילנות. צילום: פלאש 90

היהדות חיברה מאז ומעולם את האדם לטבע. התורה שבכתב והתורה שבעל פה גדושות בהוראות התחשבות בעולם הצומח והחי - הדאגה לבעלי החיים, האיסור לדלל צמחייה לשווא, ואפילו החובה להאכיל את בהמותיך לפני שתפנה לארוחתך שלך. היה מתבקש שלאנשי המגזר ול"דעת תורה" יהיה משהו להגיד בעניין: למשל, מה עדיף - לבנות שכונת מגורים שתיתן מענה לצפיפות הדיור, או להשאיר חורש ירוק על כנו? לשטוף כלים (והרבה...) במוצאי שבת במים זורמים, או למלא את "הצפרדע" הקרובה למקום מגוריך בהררי כלי פלסטיק חד-פעמיים? אני בטוח שלתורה תשובה אמיתית וחכמה על כל שאלה שקשורה באיכות הסביבה, רק חבל שאף אחד לא חושב אפילו לשאול אותה.

ברי פרידלנדר, "ברכת הנהנין" (פרטים), 2005. תצלום מעובד

משום מה, יש במגזר החרדי נטייה די סיסטמטית לדאוג רק למה שקורה היום - גג מחרתיים. כך מתנהלים ענייני הכספים וכך מטפלים בנושאים בוערים במגזר ומחוצה לו. אין זמן לעצור ולהסתכל על מה שקורה בעולם, על האוויר שילדינו, תינוקות של בית רבן, נושמים מדי יום. וזה חשוב לא פחות ממחיר תחליף החלב או המבצע על רביעיות המעדנים. יכולה להיות פה הזדמנות אמיתית להראות למי שאינם שומרי תורה ומצוות שהתורה היא באמת תורת חיים - אחרי הכל, הפסוק "כי האדם עץ השדה" הפך לשיר פופולרי אפילו במגזר החילוני.     

מוני אנדר הוא סגן דובר חב"ד