לא הכל כה פשוט - אפרת גוש
עוד בפרויקט
אבודים
רבי דוד אלקיים מאמרים מתוך פרוייקט "אבודים" כזוג טורפים מילה אחת חמה משפחת צנעני - קובי אוז יהודה קרני: להרים את קרנו עוונותיך | יהודה קרני גדולים כברכות ושקופים | דוד פוגל דוד פוגל: בזכות זך מלך ראוויטש הס פן תעיר יהודה לייב גורדון ר' יחזקאל חי בן עזרא אלביג יעקב פיכמן יצחק למדן "הוא לא רצה שידובר בו ברבים" יוכבד בת מרים: פשוט מאוד, נדיר מאוד אביגדור המאירי יוסף הלוי- "ומי זוכר עוד את המסכן ההוא?" חיים לנסקי יעקב לרנר אמיר גלבע יעקב שטיינברג ש' שלום הלכה שמחה בשוק- אהרן רזאל שאלה ותשובה - עלמה זוהר פיוט אחר על השפה - עלמה זוהר חלומות לא מתים - עלמה זוהר וגלות מנתי - אהרן רזאל "נפש עטופה נייר זכוכית" עדיין לא - שאנן סטריט והאורקסטרה סוסים - שאנן סטריט והאורקסטרה למי אני עמל הלכה שמחה בשוק - מורין נהדר וגלות מנתי - מורין נהדר אחד אוהב את הזהב - מורין נהדר תקוותי - מורין נהדר שאלה ותשובה - מורין נהדר שאלה ותשובה - מורין נהדר אבותינו עת רקדו - מיכאל גריילסאמר חלומות לא מתים - שמרית ומיכאל גריילסאמר נידון לשנות טלטול - אלון אולארצ'יק שלום בך נשבעתי - אלון אולארצ'יק תקוותי - אלון אולארצ'יק הָלְכָה שִׂמְחָה בַּשּׁוּק - אפרת גוש לא הכל כה פשוט - אפרת גוש ולבכות אחפוצה - אפרת גוש אחד אוהב את הזהב - שלומי שבן כזוג טורפים - שלומי שבן שיר ריקוד - שלומי שבן
לחנים חדשים
איפה הילד - כי יגש הליל אל חלונך איפה ילד - עדיין לא איפה הילד - אחד אוהב את הזהב הלכה שמחה בשוק - שלמה בר והברירה הטבעית שאלה ותשובה - מיכאל גריילסאמר מילה אחת חמה | לוי בן אמיתי
צילום 2903
למי אני עמל גדולים כברכות ושקופים חלומות לא מתים שאלה ותשובה יבואו הימים הטובים - הצלמת מיכל פתאל אנו שרים ועולים יבואו הימים הטובים - הצלם ינאי מנחם
מאמרים
אשרי השותקים

אבודים

social
facebook whatsup email tweeter
בעז יניב //
26.1.11
אבודים
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
לא הכל כה פשוט - אפרת גוש
המשורר ש' שלום זכה להערכה מהמבקרים בני דורו ואף קיבל את פרס ישראל לשירה. היום רק מעטים זוכרים זאת. במסגרת פרויקט 'אבודים - חיים חדשים לטקסטים נשכחים' אפרת גוש הלחינה את שירו

לא הַכּל כּה פָּשׁוּט 
ש. שלום 

לא הַכּל כּה פָּשׁוּט בְּחַצְרוֹת הַבָּתִּים,
מִכָּל הַקּוֹמוֹת חַלּוֹנוֹת נִבָּטִים
וּבִדְהִי הַחוֹמוֹת בְּעֵירֹם הַמִּרְצֶפֶת
תֵּחָרֵת כָּל שָׁעָה, כָּל שָׁעָה הַחוֹלֶפֶת...

לא הַכּל כּה פָּשׁוּט בֵּין כָּתְלֵי חֲדָרִים,
יֵשׁ דָּבָר בַּמַּעֲמָד שֶׁל אֲרוֹן הַסְּפָרִים,
הַמָּסָךְ הַכָּבֵד וְהַמִּטָּה הַמֻּצַּעַת
כּוֹרְעִים תַּחַת על, תַּחַת נֵטֶל שֶׁל דַּעַת...

וּבְכָל הַבָּתִּים מַדְרֵגוֹת אֲפֵלוֹת,
שָׁם יוֹרְדִים בַּבְּקָרִים וְעוֹלִים בַּלֵּילּוֹת
יְצוּרִים שֶׁשּׁוֹתְקִים וְסוֹגְרִים אֶת הַדֶּלֶת –
נַפְשִׁי עֲלֵיהֶם, נַפְשִׁי מִתְפַּלֶּלֶת...
(1931, ארץ ישראל)

 

shש' שלום. תמונות באדיבות מכון גנזים

"את השירים הראשונים בשפה הגרמנית הראיתי למורה הבית שלי, פרופסור תמהוני - בחדר ובבית ספר לא למדתי מעודי - והפרופסור ניבא לי עתיד גדול לדבריו בשירה הגרמנית ויעץ לי להתרחק יותר ויותר מבית אבא היהדותי-מסורתי... התחלתי מרגיש מועקה תמידית בשל התרחקותי הגדלה והולכת ביני ובין אנשי החצר האדמו"רית. ככל שהתקדמתי בכתיבתי בגרמנית נעשה המצב ללא נשוא. עד שלילה אחד קראתי בספרו של ד'יזראלי על קרע דומה בנפשו של דוד אלראי. כשהגעתי בקריאה במיטתי בחדרי הבודד לפרק המספר על הרכיבה בלילה של דוד אלראי, כדי לעזוב לצמיתות את הארמון הנוכרי שבו נתחנך ולחוש לעזרת עמו - חשתי כאילו נרמזה לי הדרך להשתחררות מן המועקה של הפילוג הנפשי המוסתר. ירדתי מן המיטה - הייתי כבן שתים-עשרה - ניגשתי אל המזוזה ונשבעתי שלא לכתוב עוד גרמנית, אלא ללמוד עברית עד שאוכל לכתוב שירים בשפת עמי", כך סיפר המשורר והסופר ש' שלום בראיון עם חוקר הספרות אברהם הולץ על המשבר שהוביל להחלטתו לכתוב בעברית.

 

נקודת שריפה
ש' שלום (שלום יוסף שפירא) נולד בשנת 1904 בפארצ'וב בפולין. הוא היה בן לשושלת רבנים ואדמו"רים - סבו מצד אמו היה האדמו"ר מפארצ'וב, ואביו הוא האדמו"ר אברהם יעקב שפירא, בנו של האדמו"ר "חובב ציון", ר' חיים מאיר יחיאל שפירא מגליציה. שלום התחנך ברוח החסידות, וכאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה ברח עם הוריו לווינה. לדבריו, מרגע שעזב את הכפר לא הרגיש יותר תחושת שייכות, ואת התחושה הזאת שב להרגיש רק עם בואו לארץ ישראל.

בווינה רכש שלום השכלה כללית והחל לכתוב שירה - תחילה, כאמור, בגרמנית. בשנת 1922 עלה עם משפחתו לארץ ישראל, שם למד בבית המדרש למורים של "המזרחי" והוכשר למורה. עם הקמת כפר חסידים בשנת 1924 עבר שלום להתגורר בו, ושימש שם מורה. בספרו "עליית חסידים" תיאר שלום את תלאות היישוב החסידי בארץ - כפר שבו התושבים שומרים על המראה החסידי, אך עוסקים בעבודת כפיים בשדות.

את שיריו הראשונים בעברית פרסם שלום בתקופה זאת, בקובץ הספרותי "האוהלה" ובמוסף הספרותי של העיתון "דבר". כישרונו זוהה כבר בראשית דרכו, ועם צאת ספרו הראשון, "בלב העולם", כתב עליו הסופר אשר ברש: "יש נקודת שריפה בשירתו ובלשונו המפורשת יש משהו ביאליקי. יותר אין לומר לעת עתה, כדי שלא יתייהר. עדיין צעיר הוא. העלייה בסולם קשה ומסוכנת; והקטורת גורמת לסחרחורת". (מתוך כתב העת "הדים").

 

kynvs-_sh_shlvm_0צילומים באדיבות מכון גנזים 

מורכב ומסובך
בשנת 1928 עבר שלום לראש פינה, שם המשיך לעבוד כמורה. ב-1930 נסע לגרמניה כדי ללמוד פילוסופיה. הוא שהה שם שנה אחת וחזר לארץ כשבלבו תחושות קשות בשל רדיפת היהודים. הוא המשיך ללמד עד שנת 1939, אך בעקבות מחלת לב החליט לפרוש ולהקדיש את עצמו ליצירה. הוא תרגם לעברית את כל הסונטות של שייקספיר  וזכה על כך בפרס טשרניחובסקי לתרגום.

sh_shlvm_spryh_0_0_0 בשירתו של שלום יש ריבוי של סמלים ואִזכורים רבים מעולם החסידות. הוא אף סבר שיש לצרף אל הסידור שירים דתיים מודרניים כדי לקרב את הצעירים אל עולם היהדות. שירתו מאופיינת בשפה ישירה, שעליה אמר המשורר חיים נחמן ביאליק: "בניגוד למשוררים אחרים, שעולמם פשוט וגלוי והם מסבכים אותו בלשונם, עולמו של ש' שלום הוא מורכב ומסובך, והוא מפשט אותו בלשונו".

 

בשנים 1965-1961 היה שלום יושב ראש אגודת הסופרים העברים בישראל. הוא המשיך לכתוב, ופרסם עשרות ספרי פרוזה ושירה. על התמסרותו לכתיבה אמר המשורר עזרא זוסמן: "ש' שלום שואף לחיות בשירה את כולו, ואף יותר מזה. על כן הוא משליך לכור ההיתוך את כל הווייתו האמוציונלית והאינטלקטואלית כאחת". בשנת 1973 זכה שלום בפרס ישראל לשירה. בשנת 1990 הלך לעולמו.

 

למרות שזכה להכרה נרחבת ממשוררים ומבקרים חשובים עוד בחייו, ולמרות הפרסומים הרבים שלו, נדחק ש' שלום אל מחוץ לתודעה הספרותית. היום, אפשר לומר, הוא כמעט אלמוני, ורק מעטים מכירים את כתביו ואת עשייתו הספרותית. זהו מקרה חריג שבו משורר זוכה בפרס ישראל, אך כעבור כמה עשורים נשכח - מקרה שמדגים את הזיכרון הקצר שיש לספרות העברית.
 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus