תמונה מתוך טאבלט
על האש: הכירו את הממציא שאחראי על המוצר שמחזיק את המטבח אמריקאי (והוא משלנו)
social
facebook whatsup email tweeter
מרג'ורי אינגול, מגזין "טאבלט" //
6.6.18
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
"סיר הבישול האטי היה רק אחד הפטנטים שנאקסון המציא, לצד מכונת כביסה ניידת על גלגלים שהתחברה באמצעות צינור לברז המטבח; מחבת עם גוף חימום משלו; מנורות בריאות אינפרא-אדום ואולטרה-סגול; אמבט שולחני לשטיפת חיתולי בד; ומכונת כביסה זעירה לבגדי בובות"
"ב-1945, כאשר הילד הבכור שלו עלה לגן-חובה, שינה נחומזון את שם המשפחה לנאקסון. "באותה תקופה, שם בעל מצלול גרמני נחשב למשהו רע", מספרת לינור. "אנשים לא הבחינו בין יהודים לגרמנים. וזה היה שם החברה שלו כבר לפחות עשור"
""היה לי עיסוי בשבוע שעבר", סיפרה לינור, "ולמעסה היה סיר לבישול אטי בפינה של החדר, שהוא שמר בו מגבות חמות. שמעתי שהם משתמשים בו גם לאבנים חמות לעיסוי אבנים חמות. ואימא שלי תמיד לימדה אותי שלא צריך לקנות מאדה – אפשר פשוט לשים קרוקפוט מתחת לעריסה של התינוק "
ה"קרוקפוט", סיר לבישול אטי, הוא מאבני היסוד בכל מטבח אמריקאי. על ההמצאה הזאת אחראי אירווינג נאקסון (לשעבר נחומזון), פרופסור מפוזר שנולד בניו ג'רזי בתחילת המאה העשרים ואחראי על למעלה מ-200 פטנטים, בחלקם משתמש עד היום משרד ההגנה האמריקאי. זה סיפורו

התקופה שבה אני משתמשת הכי הרבה בסיר הבישול האטי שלי היא הקיץ. נכון, אנחנו נוטים לקשר סירי בישול אטי עם תבשילים חורפיים למיניהם, אבל בימים החמים הכי פחות בא לי להפעיל את התנור, ויש טונות של מתכונים מעולים, ידידותיים-לקיץ וכשרים, שאפשר להכין בסיר הבישול האטי (טאקואים עם עוף בכוסברה וליים! בריסקט בסגנון ברביקיו! פודינג אורז עם הל ואפרסקים טריים או פירות יער!).

 

ונחשו מה? הממציא של סיר הבישול האטי היה אחד משלנו. אירווינג נאקסון (במקור: נחומזון) הגיש את הבקשה הראשונה לפטנט על סיר בישול אטי בשנת 1936. בתו, לינור, המתגוררת באזור מפרץ סן פרנסיסקו, אמרה לי בראיון כי אביה עיצב אותו בהשראת תבשיל החמין.

 

"אמו גדלה בווילנה, או משהו כזה, ובימי שישי אחר הצהריים אימא שלה היתה לוקחת כד חרס וממלאת אותו בשעועית יבשה, ירקות שורש ובשר, ומבקשת מסבתי ללכת למאפייה המקומית ולשים את הכד בתנור. בסוף היום היו מכבים את התנור, אבל בזמן שהוא התקרר, הוא סיפק בישול אטי ואחיד, בטמפרטורה הולכת ויורדת. ואז, ביום שבת, היתה נשלחת סבתי לאסוף את הכד, והתבשיל היה מוכן. אבא שלי שאל את עצמו, 'איך אני יכול לחקות סוג כזה של בישול אחיד ואטי בסיר בישול מצופה חרס?'".

 

בשנת 1940 הוענק לנאקסון הפטנט על סיר הבישול האטי. המצאתו החלה את דרכה תחת השם "Boston Beanery", ולאורך השנים נקראה בשמות שונים כגון: "Naxon Beanery" ו"The Flavor Crock". השווקים המקוריים שלה היו בתי קפה ומסעדות פועלים. "היה אחד בצבע זהב ואחד בצבע אדום, אז היית יכולה לקנות אחד לבשר ואחד לחלב", נזכרת לינור.

 

סיר הבישול האטי היה רק אחד מלמעלה מ-200 פטנטים שנאקסון המציא, לצד מכונת כביסה ניידת על גלגלים שהתחברה באמצעות צינור לברז המטבח; מחבת עם גוף חימום משלו; מנורות בריאות אינפרא-אדום ואולטרה-סגול; אמבט שולחני לשטיפת חיתולי בד; ומכונת כביסה זעירה לבגדי בובות שנקראה "Dollyduds".

 

במהלך מלחמת העולם השנייה, המציא נאקסון גלאי צוללות סונארי ומדד זרימת חמצן למטוסים שמשמשים את משרד ההגנה האמריקאי עד היום. "וכשאת הולכת בכיכר טיימס ורואה את ה'זיפר'", מספרת לינור על לוח המודעות האלקטרוני שעוטף את כיכר טיימס ומשדר על גביו כותרות, "את רואה למעשה גלגול מאוחר של ה-Naxon TeleSign, מכשיר ששלח נתונים מ'הניו יורק טיימס' לכל רחבי העולם דרך חוטי הטלפון".

 

קריאה נוספת: מרג'ורי אינגול היא בעלת הטור האהובה עלינו ב"טאבלט". הנה עוד טור שלה

 

מה עושים כשאין כסף לעו"ד? הופכים לעו"ד

 

אירווינג נאקסון נולד בשנת 1902 בג'רזי סיטי, הצעיר מבין שלושה אחים. לאחיו קראו מאייר ולאחותו סיידי. אביו מת כשהיה בן שנתיים. אמו העבירה את משפחתה הצעירה מקרוב משפחה אחד לאחר. תחילה, הם חיו בפארגו, בצפון דקוטה, ולאחר מכן עברו לוויניפג במניטובה, קנדה, כדי שאחיו הבכור לא יצטרך להתגייס למלחמת העולם הראשונה. בעודו חי בקנדה, קיבל אירווינג תואר בהתכתבות מבית-ספר להנדסת חשמל ועבד כמפעיל טלגרף עבור חברת הרכבות

 

המשפחה התמקמה בסופו של דבר בשיקגו. נאקסון היה המהנדס היהודי הראשון בחברת ווסטרן אלקטריק ("Western Electric"). הוא החל להמציא דברים, ומאחר שלא היה יכול להרשות לעצמו לשכור עורך דין לפטנטים, ניגש לבחינת עורכי הפטנטים ועבר אותה, כדי שיוכל לעשות זאת בעצמו. עד מהרה פתח בית חרושת קטן, ומכר את ההמצאות שלו לחנויות כלבו ולמותגים פרטיים ("כשאני רואה לאחרונה כותרות בעיתונות על הצרות הכלכליות של רשת 'סירס', זה מעציב אותי", מספרת לינור, "חברת 'סירס רובק' מימנה לי ולאחותי את הקולג''").  

 

אירווינג התחתן עם אישה הצעירה ממנו ב-13 שנה בשם פרן, ש"באה ממשפחה של נשים חזקות שהפכו עם השנים לכוח המניע מאחורי בעליהן", אומרת לינור. פרן טיפלה במשק הבית והתנדבה בבית הכנסת, אך גם עבדה במשך תקופה בבית החרושת. "היא נהגה לספר איך היתה יושבת בבית החרושת לבושה במעיל המינק שלה מפני שהיה שם קר", סיפרה לינור, "פעם אחת נכנס מישהו ואמר, 'יפה מאוד בשביל פקידה', והיא ענתה, 'אני שוכבת עם הבוס'. היתה להם שותפות אמיתית והם השלימו זה את זו".

 

 

מה היתה מנת הקרוקפוט המפורסמת ביותר של פרן אתם שואלים? "עוף פאפריקאש", עם פפריקה, סלרי, פלפלים, בצלים, פחית מרק עגבניות, וחבילת שמנת חמוצה. "ההורים שלי גדלו בבתים כשרים, אבל הם לא שמרו על כשרות. לאמא שלי היה סט נוסף של כלי זכוכית, במיוחד בשביל הביקורים של סבא שלי".  

 

סוג של פרופסור מפוזר

 

ב-1945, כאשר הילד הבכור שלו עלה לגן-חובה, שינה נחומזון את שם המשפחה לנאקסון. "באותה תקופה, שם בעל מצלול גרמני נחשב למשהו רע", מספרת לינור. "אנשים לא הבחינו בין יהודים לגרמנים. וזה היה שם החברה שלו כבר לפחות עשור".  

 

"אבא היה מכור לעבודה", נזכרת לינור. "אבל הוא היה אדיב ונדיב, התנדב למען מטרות יהודיות וסביבתיות, והיו לו שלוש בנות שהוא היה גאה מאוד בהישגים שלהן. כל אחת מאתנו מאד שונה – אחת עורכת דין ששירתה בחיל השלום, אחרת מחנכת ופרופסורית לגיל הרך, ואני מנהלת בתחום אמנויות הבמה – והוא אף פעם לא דחק בנו. הוא היה סוג של פרופסור מפוזר. כשהיה נוהג במכונית, הוא היה מקשיב למוזיקה קלאסית ברדיו ומקיש עם רגלו בסנכרון על דוושת הדלק".

 

אנשים ששומעים על ההיסטוריה המשפחתית של לינור ואומרים, "את בטח עשירה!" מחרפנים אותה. כסף לא היה חשוב במיוחד עבור אביה. "היו לו הצעות להנפיק את החברה שלו, אבל הוא לא אהב את הרעיון של להיות חייב לאחרים. הוא רצה שליטה. היה לו חשוב לעשות דברים בדרך שלו. כאשר הוא היה מוכן לפרוש ולמכור את העסק שלו ליצרן מתחרה בקנזס סיטי, הוא עשה זאת כי הוא חיבב את בעלי החברה, איי. אייצ' מילר. הוא רצה מזומן ולא מניות, מה שלא היתה ההחלטה הכי חכמה", אומרת לינור. "אבל בגלל שהוא גדל בעוני, הוא רצה ביטחון. הוא לא אהב לקחת סיכונים. הוא היה מאוד גאה בגוף העבודה שלו, וזה היה הדבר החשוב ביותר מבחינתו".  

 

חברת ריוול (Rival) העניקה לסיר הבישול האטי של נאקסון מהפך קוסמטי, מיתגה אותו מחדש כ"Crock-pot" (קרוקפוט, "סיר חרס") והציגה אותו לראווה בתערוכת כלי הבית הלאומית של שיקגו בשנת 1971. מחירו של הקרוקפוט הראשון היה 25 דולר (גם היום, בחלוף 40 שנה, ניתן לקנות קרוקפוט חדש פחות או יותר באותו המחיר), והוא הגיע בצבעים מגניבים כמו זהב-קציר ואבוקדו.

 

הוא הפך לסנסציה מיידית. הקרוקפוט הניב מכירות בסכום של שני מיליון דולר בשנה הראשונה, עשרה מיליון דולר בשנתו השנייה, 23 מיליון דולר בשנת 1973, 57 מיליון דולר בשנת 1974, ו-93 מיליון דולר בשנת 1975. העיתוי של ריוול היה מושלם: עם משבר הנפט של 1973 והחרדה ההולכת וגוברת בנוגע לבזבוז אנרגיה. בעת הפעלתו צורך הקרוקפוט כמות אנרגיה דומה לזו שצורכת נורת ליבון, וריוול וידאו שהצרכנים יידעו זאת. וכמובן, בתקופת המיתון, טכניקת הבישול האטית של המכשיר, בטמפרטורה נמוכה, היתה מושלמת עבור נתחי בשר זולים וגסים יותר. בהתאם, הספר "Crockpot Cookery" (אמנות הבישול בקרוקפוט) היה לרב מכר בשנת 1975.

 

אישית יש לי זיכרונות ילדות בלתי נעימים ממופע ספרותי אחר של הקרוקפוט: בספר הילדים "רמונה ואמה", משפחתה של רמונה קימבי, בת המעמד הבינוני-נמוך, מסתמכת יותר ויותר על הקרוקפוט לאחר שאימא של רמונה מוצאת עבודה. לילה אחד חוזרים כולם הביתה אחרי יום מתוח בעבודה ובבית הספר, רק כדי לגלות שאף אחד לא זכר ללחוץ על כפתור ה-"on" של הקרוקפוט.

 

ברגע שרמונה נכנסת דרך הדלת האחורית, היא מבינה שמשהו אינו כשורה. בבית אוחזת קרירות, ויש בו ריח קלוש של מקום שהיה סגור וריק במשך כל שעות היום. ומכיוון שאין בבית שום דבר אחר לאכול, המשפחה יורדת בסופו של דבר על צלחת פנקייקים לארוחת ערב, כשההורים מתחילים לריב על מידת העשייה שלהם. לאמיתו של דבר, סיבת הריב היתה אחרת בכלל, מה שהפך מבחינתי את הסצנה הנ"ל לאחת המלחיצות בספרות הילדים של שנות השבעים.

 

ובחזרה לנאקסון. באמצע עד סוף שנות ה-80, חיקויים זולים יותר של הקרוקפוט החלו להציף את השוק. בשנת 1976, ירדו המכירות של הקרוקפוט ל-78 מיליון דולר ומשם רק המשיכו לצנוח. בשלב מסוים היו כ-40 חברות שונות שייצרו סירי בישול אטי. ימי הזוהר של הקרוקפוט היו מאחוריו.

 

קריאה נוספת: הנקניקיה שייסדה את תרבות האוכל האמריקאית 

 

למה בעצם להסתפק בבישול?

 

אבל הכל בחיים מחזורי. היום סיר הבישול האטי חווה קאמבק. הוא לא רק רטרואי, אלא גם מפיק אוכל מצוין. בישול אטי מתחבר לתשוקה שלנו למתכוני מורשת אותנטיים ואכילה בריאה. אם את/ה הורה עובד, סיר הבישול האטי יעזור לך להכין ארוחת-ערב בפרק זמן מינימלי.

 

ה"וושינגטון פוסט" ציין כי המכירות של הקרוקפוט עלו ל-4.4 מיליון יחידות בשנת 2014, מ-3.2 מיליון יחידות בשנת 2005. כיום, לכ-70% ממשקי הבית בארה"ב יש סיר בישול אטי; לפני עשור, היו לכ-63%. המתכונים לסירי בישול אטי השתפרו פלאים אף הם, וכיום הם מכילים הרבה פחות פחיות של מרק פטריות מוכן.

 

היי, ולמה להגביל את עצמך לאוכל? "היה לי עיסוי בשבוע שעבר", סיפרה לינור, "ולמעסה היה סיר לבישול אטי בפינה של החדר, שהוא שמר בו מגבות חמות. שמעתי שהם משתמשים בו גם לאבנים חמות לעיסוי אבנים חמות. ואימא שלי תמיד לימדה אותי שלא צריך לקנות מאדה – אפשר פשוט לשים קרוקפוט מתחת לעריסה של התינוק והוא הופך למאדה".

 

אירווינג נאקסון נפטר בשנת 1989. אבל מורשתו ממשיכה לחיות. יש קרוקפוט במוזיאון הסמיתסוניאן. ולינור נאקסון חברה בקבוצת "קרוקפוט", שם, לטענתה היא "סוג של סלבריטי".  

 

מרג'ורי אינגול היא בעלת טור במגזין "טאבלט" ומחברת הספר " Mamaleh Knows Best: What Jewish Mothers Do to Raise Successful, Creative, Empathetic, Independent Children" (בתרגום חופשי: "אימא'לה יודעת הכי טוב: מה עושות אימהות יהודיות כדי לגדל ילדים מצליחים, יצירתיים, אמפתיים ועצמאיים").

 

תרגום: דפני קסל

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי 

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus