ורק ירושלים 02
ורק ירושלים 02
social
facebook whatsup email tweeter
אריאל הורוביץ //
8.1.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
כיצד התלמוד הירושלמי נדחק ברבות השנים בפני התלמוד הבבלי? פרופ' אביגדור שנאן, חוקר ספרות עברית באוניברסיטה העברית, יציג בסדרה חדשה בבית אבי חי את העולם העשיר והנשכח של היהדות הארצישראלית

priofessor_avigdor_shinan
פרופ' אביגדור שנאן (צילום: ויקיפדיה) 
מבט חטוף בארון ספרים סטנדרטי בכל ישיבה ומרכז ללימודי יהדות בעולם היהודי, על כל גווניו – ישיבה חרדית או ציונית-דתית; בית מדרש חילוני-פלורליסטי או מכינה קדם צבאית – מגלה את הדומיננטיות של התלמוד הבבלי. התךמוד הבבלי, שנוצר ונערך בבבל, באזור עירק של היום, נהיה כידוע לאחת מאבני היסוד של עולם הרוח היהודי.

 

אך בצדו, ובמנותק ממנו, התפתח תלמוד אחר, שנלמד ומצוטט בהיקפים מצומצמים יותר – התלמוד הירושלמי. עיקר יצירתו של התלמוד הירושלמי באתרים שונים בארץ ישראל, והוא מייצג מסורות שונות מאלו של התלמוד הבבלי. סדרה חדשה בבית אבי חי, "קריאה ארצישראלית", בהנחייתו של פרופ' אביגדור שנאן, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית והיועץ האקדמי של קרן אבי חי, מציגה את העולם העשיר – והנשכח – של היהדות הארצישראלית, על מסורותיה השונות ואופייה הייחודי.        

 

"כידוע, ארץ ישראל היתה מרכז העשייה הרוחנית בתקופת הבית השני ובימי התנאים, עד סוף המאה השנייה", אומר פרופ' שנאן, "כאשר תפוצות ישראל האחרות - ההלניסטיות או התפוצה שבבל - עדיין לא תפסו את מעמד הבכורה, אף שגם הן יצרו את יצירותיהן. דורות אחדים לאחר כישלון מרד בר כוכבא ולאחר חיבור המשנה, שנעשתה לספר היסוד של הלימוד בבתי המדרש, מתחיל המרכז הבבלי להגביה עוף ולצבור עוצמה".

 

מדוע זה קורה?

"יכולות להיות לכך הרבה סיבות: כלכליות, פוליטיות. יהודי בבל לא נדרסו תחת מגפה הרומס של רומא ואחר כך ביזנץ וכן הלאה, וכך בה בעת, נוצרים כאן ושם שני תלמודים, הירושלמי והבבלי, שניהם מבוססים על המשנה ופיתוחה, אך בסופו של דבר, בזכות פעילותם של גאוני בבל, מנהיגי העם בתקופה המוסלמית, הבבלי זכה לעמדת בכורה והירושלמי נדחק לשוליים". 

 

מה נשתנו אלה מאלה

 

בסדרה החדשה מצביע פרופ' שנאן על הבדלים בין המורשת הארצישראלית למורשת הבבלית, בעיקר במה שקשור לתפילה ולבית הכנסת. "התפילה בארץ ישראל היתה גמישה יותר ופתוחה לשינויים", הוא אומר, "יחידות הקריאה בתורה היו שונות וגמישות יותר - מחזור שנתי קבוע מכאן, ומחזורים מעין תלת שנתיים שונים מכאן; הפיוט - שהיה מעיקרו תחליף לתפילת הקבע - פרח בארץ ישראל אך לא בבבל, וגם תרגומי התורה הארמיים של ארץ ישראל, כמו התרגום הירושלמי, נדחקו לשוליים לטובת התרגום שאומץ על ידי חכמי וגאוני בבל, תרגום אונקלוס. גם במה שנוגע ליצירה האגדית, ניתן למצוא הבדל בכמות ובאיכות בין חכמי ארץ ישראל לבבליים. כל מדרשי האגדה שבידינו הם ארצישראליים במקורם, לפחות עד המאה השביעית". " התפילה בארץ ישראל היתה גמישה יותר ופתוחה לשינויים; יחידות הקריאה בתורה היו שונות וגמישות יותר - מחזור שנתי קבוע מכאן, ומחזורים מעין תלת שנתיים שונים מכאן; הפיוט - שהיה מעיקרו תחליף לתפילת הקבע - פרח בארץ ישראל אך לא בבבל "

 

הבדל אחר ששנאן מציין נוגע לעיסוק בסדר זרעים – הסדר הראשון של המשנה, שבמרכזו סוגיות בענייני עבודת האדמה. המשנה, שהתפתחה בארץ ישראל, עסקה בסוגיות הללו בהרחבה בסדר זרעים, אך התלמוד הבבלי לא עסק בסדר זה.

 

"כשעם ישראל חזר לארצו בדורות האחרונים, לא היתה לו מסורת לימוד ופיתוח של סוגיות חקלאיות, דבר שנזקו ניכר לדעתי עד היום. זו רק דוגמה קטנה אחת בלבד. המטרה של סדרת ההרצאות היא לעסוק בהיבטים שונים של היצירה הרוחנית הקדומה (אגדה ומדרש, פיוט ותפילה, תרגום ודרשה), ולראות מה נשתנו אלה מאלה ואם יש לכך משמעות כלשהי לגבי שאלות שרלוונטיות כיום, בפרט סביב חיי בית הכנסת, שתפילותיו והטקסים שבו הם בבליים במופגן; שהנוסח בו קבוע, שיחידות קריאת התורה וההפטרות בו הן קבועות ושכמעט אין בו פיוטים".
מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus