וודקה תינקסטוק
טיפה מרה: האם הוודקה קידמה את האומה הרוסית או הזיקה לה?
social
facebook whatsup email tweeter
גתית גינת //
16.5.16
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
ב"פוליטיקה של הוודקה" שארד מניח הנחה נועזת. לדבריו, עידוד תעשיית הוודקה ומיסויה בידי המדינה נועדו לשמור על השלטון מפני מהפכה. כך עשו הבריטים לסינים כשהכירו להם את האופיום. אלא שוודקה, הוא מדגיש, הוצעה לרוסים בידי מי שהיו אמורים לגונן עליהם מבית
יאן גיצטלר: סודה של הוודקה הוא באיזון. אבי הוודקה הרוסית הקלאסית הוא גם אבי הטבלה המחזורית, הכימאי דמיטרי מנדלייב. בתקופת כהונתו כראש המשרד למשקלים ומידות במאה ה-19, הוא קבע את הסטנדרט, שלפיו בוודקה יהיו 40 אחוז אלכוהול
ב-1972, נכתב ב"ניו יורקר", התקיים דיון בפוליטבירו (על נזקי הוודקה), אבל דבר לא נעשה. אי אפשר היה לפתור את הבעיה משום שתקציב המדינה עצמו היה 'שיכור': הוא היה תלוי לחלוטין בהכנסות ממכירת וודקה
מצד אחד, שלטון הצאר עודד את העם הרוסי לשתות אותה כדי למנוע מהפכה והבולשיביקים ראו בה מגפה לאומית. מצד שני, היא "סייעה לרוסים להתמודד עם לחצי החיים במדינה לא מושלמת". הוודקה – "דם השטן", כלשון צ'כוב, או "קונקטינג פיפל", כמאמר כיתוב החולצה?

הנה כמה עובדות על וודקה: ההיסטוריה שלה מתחילה כנראה במאה השמינית, ותיעוד היסטורי של מזקקת וודקה קיים כבר מהמאה ה-12. היא מיוצרת מדגנים שונים: חיטה, דורה, שיפון, תירס, תפוחי אדמה, סלק ועוד. כדי להכין וודקה, מתסיסים את חומרי הגלם ומזקקים אותם. כך מקבלים נוזל עכור באיכות ירודה ומזקקים אותו כמה פעמים נוספות. "מטרתו האולטימטיבית של תהליך הסינון", כותבים באתר של בית הספר לברמנים "זמן אמיתי", "הוא להשיג משקה המורכב מאלכוהול טהור וממים בלבד". ובכן, מעטים המשקאות שנהיו לצומת שמצטלבים בו כלכלה, פוליטיקה, שליטה ומרי כמו המשקה הזה, המורכב "מאלכוהול טהור וממים בלבד".

 

רדיון רסקולניקוב, גיבור הרומן הרוסי המוכר ביותר ליוצאי מערכת החינוך הישראלית "החטא ועונשו", שותה וודקה לשוכרה לפני שהוא מתמוטט לשינה טרופה וחולם חלום. בחלום – סצנה מטרימה לרצח שיבצע זמן קצר אחר כך – יוצאים הוא ואביו מכנסייה לכיוון בית הקברות שקבור בו אחיו התינוק. הדרך לבית הקברות עוברת ליד בית מרזח, וממנו יוצא איכר שיכור ששמו מיקולקה. הוא מתעלל בסוסתו השחופה והורג אותה. קהל שיכורים מריע לו. רסקולניקוב, ילד בחלומו, מנסה להגן על הסוסה וכמעט מתפלש בדם שעל פניה.

 

 

vodka 3
 

כמה נוראה הסצנה הזאת, וכמה אוניברסלית: בדרך הקצרה מהכנסייה לבית הקברות נחשפים חוסר יכולתם של הכנסייה ושל האל לגונן על איש, בעיקר מפני הכאוס הפנימי; נחשף חוסר האונים של האב, של הפטריארך, שאינו מגן על הסוסה, כשם שלא הצליח להגן על בנו התינוק הקבור בבית הקברות; נחשפים הסדיזם והריקנות של מיקולקה, של קהל האיכרים, של רסקולניקוב עצמו. כמה קטנה חמלתו של הילד רסקולניקוב ובודדה, וגם היא תתאדה ברגע שיתעורר.

 

הוודקה ב"חטא ועונשו" משמנת את גלגלי הסדיזם והאין אונות. צ'כוב, רופא בהכשרתו ומי ששניים מאחיו סבלו מאלכוהוליזם, כינה את חברות ייצור הוודקה "סוחרי דם השטן". המשקה כיכב גם ברומנים, בסיפורים ובשירים רבים. לב טולסטוי ייסד את "האיגוד ללוחמה בשכרות", ואף עיצב תווית ובה גולגולת ועצמות והמילה "רעל" כדי להדביק על בקבוקי וודקה. דוסטוייבסקי כתב ב"שדים" כי "האל הרוסי הרים ידיים ככל שזה מגיע למשקאות זולים. העם שיכור, הילדים שיכורים, הכנסיות ריקות".

 

"בוודקה יש אתגר", אומר יאן גיצלטר, שף ומסעדן שהיגר לישראל מאזרבייג'ן לפני 26 שנה, "והאתגר הוא להשיג טעם מאוזן. כשאני מכין בבית וודקה חזרת, אני משתדל לאזן את טעמה העוקצני של החזרת עם טעמו הסוכרי של הדבש".

 

"ערבוב של ספירט עם מים"

 

עוד עובדות על וודקה: לפי נתוני "זמן אמיתי", אחד מתוך ארבעת המשקאות האלכוהוליים הנשתים היום בעולם מכיל וודקה. וודקה היא המובילה בטבלת המשקאות האלכוהוליים בארצות הברית, שהוודקה יובאה אליה לפני יותר ממאה שנה בשביל מהגרים ממזרח אירופה; וודקה היא גם המשקה הפופולרי בישראל – הרבה לפני הערק, המשקה השני בטבלת הפופולריות. עם זאת, מכירות הוודקה בישראל ירדו בצורה חדה בעקבות רפורמת המיסוי באלכוהול ב-2013, שהוזילה משקאות חריפים יקרים וייקרה את הזולים.

 

לפני שהיגר לישראל – או עלה אליה – למד גיצלטר רפואה ברוסיה. בישראל התגלגל בין עבודות ולא יכול היה להמשיך בלימודי הרפואה. לבסוף החליט לעבוד במטבח כי אהב לבשל ולארח. "אחרי שניהלתי עסק של 20 עובדים, התחלתי כעוזר טבח במשכורת מינימום. לאט לאט צמחתי". כעבור זמן מה, פנו אליו מערוץ 9, שם הקים אולפן בישול טלוויזיוני, ואחר כך הנחה פינת בישול בתוכנית בוקר. כיום הוא מלמד באינטר שף, בית ספר לטבחות לעולים בשפה הרוסית. מדי פעם בפעם הוא מגיע למוסקבה כדי ללמד על המטבח הישראלי.

 

גיצלטר נמנה עם כותבי "ספר האוכל הרוסי", שיצא לפני ראש השנה הקרוב בהוצאת לאנצ'בוקס. "ארבעת הכותבים הם יוצאי ברית המועצות לשעבר, וכל אחד מהם הביא אל הספר אג'נדה אחרת", הוא מספר, "אני, למשל, רוצה שבתי בת ה-25, ששפתה היא עברית, תוכל ללמד את נכדיי לבשל את האוכל שאמי הכינה לי".

 

vodka2(1)
הדרך הקלה להכין וודקה (צילום: תינקסטוק)

 

כשף, תפקידו בתהליך העבודה על הספר היה לאסוף מתכונים ולהתאימם לישראל. "אני לא אוהב להשתמש במונח 'להגר אוכל', אבל כמו בני אדם, גם האוכל משתנה. הצרפתים כבר אינם מבשלים עם קילו חמאה. גם אני הפכתי את המנות מהמטבח הרוסי לקלילות יותר, מתאימות למזרח התיכון".

 

מה אתה יכול לספר על וודקה?

"וודקה היא ערבוב של ספירט עם מים. הצאר איוון היה הראשון להבין את הפוטנציאל הכלכלי של מכירת אלכוהול, ובתקופתו, במאה ה-14, החלו להיפתח מזקקות מסחריות שנהיו עד המאה ה-18 לתעשייה משגשגת. כאמור, סודה של הוודקה הוא באיזון. אבי הוודקה הרוסית הקלאסית הוא גם אבי הטבלה המחזורית, הכימאי דמיטרי מנדלייב. בתקופת כהונתו כראש המשרד למשקלים ומידות במאה ה-19, הוא קבע את הסטנדרט, שלפיו בוודקה יהיו 40 אחוז אלכוהול".

 

תקציב, לך הביתה. אתה שיכור

 

ב"פוליטיקה של הוודקה" כתב הסוציולוג מארק לורנס שארד כי לפני שתפוחי האדמה הגיעו לרוסיה, שתו בה יינות חלשים ובירה. הוודקה, לעומתם, הציעה לשותיה אפשרות קטלנית: שכרות קשה והתמכרות נואשת. שארד מניח הנחה נועזת. לדבריו, אחוז האלכוהול הגבוה בוודקה, עידוד התעשייה שלה, מיסויה בידי המדינה – כולם נועדו לשמור על השלטון מפני מהפכה. כך עשו הבריטים לסינים כשהכירו להם את האופיום. אלא שוודקה, מדגיש שארד, הוצעה לרוסים לא בידי שולטים זרים, אלא בידי מי שהיו אמורים לגונן עליהם מבית.

 

"האל הרוסי" הוא תחקיר מאלף שהכין העיתון "ניו יורקר" בסוף 2002 לרגל חגיגות 500 השנה להולדת הוודקה. מחבר התחקיר ויקטור ארופייב כתב על שיחה שהתנהלה בינו ובין מיכאיל גורבצ'וב, נשיא ברית המועצות האחרון. "הסטטיסטיקה היתה מזוויעה", סיפר גורבצ'וב לארופייב, "(הוודקה) גרמה לפציעות במקום העבודה, לירידה בתוחלת החיים, לתאונות דרכים. ב-1972 התקיים דיון בפוליטבירו (על נזקי הוודקה), אבל דבר לא נעשה. אי אפשר היה לפתור את הבעיה משום שתקציב המדינה עצמו היה 'שיכור': הוא היה תלוי לחלוטין בהכנסות ממכירת וודקה".

 

וודקה אינה רק כלי של שליטה פוליטית, אלא גם של התקוממות ומרידה. ארופייב נפגש לצורך התחקיר עם הסופר יבגני פופוב, וזה אמר לו כי הוודקה, "סייעה לעם הרוסי להתמודד עם לחצי החיים במדינה לא מושלמת". היא "אפשרה גישה לחיים פרטיים" תחת משטר שלא התיר פרטיות. היא היתה "מקום שניתן לנוח בו, לשכוח מהצרות, לעשות סקס, ובו בזמן לשמור על האשליה שיש בחירה חופשית".

 

futuristika_moscow-petushki-venedikt-yerofeev_05
ונדיקט (וניה) ירופייב, מחבר "מוסקווה פיטושקי"

 

וודקה היתה כלי המרי והבחירה החופשית של סופרים רבים. וניצ'קה, גיבור הרומן "מוסקבה פטושקי" של ונדיקט ירופייב, מפוטר מעבודתו אחרי ששרטט עם חבריו דיאגרמות המוכיחות את הקשר בין צריכת שתייה חריפה לאופיו של השותה. בניסיון לזכות בישועה אחרונה, עולה וניצ'קה על רכבת ממוסקבה לפטושקי כדי לפגוש שם את אהובתו. את המסע הוא מעביר בשתיית וודקה ובמונולוגים על פילוסופיה, פוליטיקה ושקיעתה של ברית המועצות.

 

"מוצא חן בעיניי שלעם היושב בארצי יש עיניים ריקות ומעוגלות שכאלה", אומר גיבור הספר, "זה נוטע בי רגש מוצדק של גאווה. כל אחד יכול לתאר לו איזה מן עיניים יש שם, במקום שבו הכול מיקח ומימכר: עיניים חבויות עמוק בחוריהן, חמקמקות, חמדניות, מבוהלות… ירידת ערך הכסף, אבטלה, התרחבות מעגל העוני… עיניים ניבטות בחשד, מלאות דאגה וענות. ככה נראות העיניים שם, במלכותו של עגל הזהב... ואילו בני עמי – איזה עיניים יש להם! לטושות תמיד – אבל בלי טיפה של דריכות. ריקות מכל פשר – אבל איזו עוצמה! (איזו עוצמה רוחנית!) העיניים האלה... לא ימכרו דבר ולא יקנו דבר. ויקרה לארצי מה שיקרה. בימים של ספק, בימים של נפתולי נפש, בשעות מצוקה ואובדן – העיניים האלה לא ינידו עפעף. כל יריקה, כגשם-ברכה היא להן...".

 

קריאה נוספת: כיצד מוצג הקשר בין יצירתיות ואלכוהול באמנות ובספרות?

 

"מוסקבה פטושקי" נכתב ב-1969, אך נאסר לפרסום בברית המועצות. הוא נהיה לספר פולחן מחתרתי וראה אור בהוצאה רשמית ברוסיה רק ב-1989 – שנת קריסת החומה. ב-2009 ניטל במידה רבה עוקצה של הוודקה ככלי שליטה וככלי מרי: נשיא רוסיה דאז, דמיטירי מדבדב, הכריז על מלחמה נגד האלכוהוליזם ברוסיה והגדיר אותו כאסון לאומי. הוא עשה זאת בעקבות מחקר שהראה כי אזרח רוסי שותה בממוצע 18 ליטר אלכוהול טהור מדי שנה. רשויות רוסיה העריכו אז כי מחלות הקשורות בצריכת אלכוהול אחראיות למחצית מכלל מקרי המוות בגילים 24-15.

 

יאן, יש לך לסיום זיכרון רגשי כלשהו שקשור בוודקה?

"כן. הוא קשור באבי זכרו לברכה. הוא עמד לידי בפעם הראשונה שטעמתי וודקה ואמר: 'גבר הוא לא זה שיודע לשתות שני בקבוקי וודקה, אלא זה שיודע מתי להפסיק'".

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי 

 

אולי יעניין אותך גם סיפור. עם | רוסיה בבית אבי חי 07.04.16 שלישי – רביעי | טז – יז באייר| 24.5 – 25.5
 
 
מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus