ראש השנה, לא מה שחשבתם

ראש השנה, לא מה שחשבתם

social
facebook whatsup email tweeter
דודו כהן //
11.9.17
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
היכן הופיע לראשונה השם "ראש השנה"? באילו נסיבות הוא נחגג במשך יום אחד בלבד? האם יש לקיימו בתרועות שמחה או בחשש מיום הדין? מתי נוצר המנהג לאכול תפוח בדבש? ומדוע לא מומלץ בו על אגוזים? עשר עובדות על החג הראשון בלוח השנה

f140922nrf05
סט מלא לראש השנה (תצלום: פלאש 90)
1. אולי תתפלאו לשמוע, אבל השם "ראש השנה" אינו כתוב בשום מקום בתורה. במקורות הוא מכונה בשמות "יום תרועה" או "זיכרון תרועה". אז מאין בא השם המוכר לנו כיום? מספרות חז"ל. שם נקרא היום המדובר בשם המפורש "ראש השנה".

 

2. למה ראש השנה אורך יומיים ולא יום בודד כשאר החגים? בעבר לא היו לוחות שנה עם תאריכים קבועים וידועים מראש, אלא היו מקדשים את החודש על פי עדות בבית הדין בירושלים. בשל אמצעי התקשורת הפרימיטיביים שהיו באותם זמנים (הדלקת מדורות על ראשי ההרים לצורך העברת מסרים מוסכמים מראש, לדוגמה), מחוץ לירושלים לא ידעו מתי בדיוק מתרחש א' בתשרי, ולכן חגגו את ראש השנה במשך יומיים, בשל הספק.

 

3. קצת אירוני לגלות שכיוון שתמיד באו עדים לירושלים ביום הראשון, בירושלים חגגו את ראש השנה במשך יום אחד בלבד. בשאר המקומות חגגו יומיים, בשל הספק. אחרי שעם ישראל עבר ללוח העברי הקבוע, התעוררה השאלה אם להמשיך לחגוג במשך יומיים. במשך תקופה עברו לחגוג בישראל במשך יום אחד בלבד, עד שבא הרי"ף וקבע את ההלכה שיש לשמר את המסורת לחגוג במשך יומיים, מטעמים שונים.

 

4. אחד ההיבטים המרכזיים של ראש השנה הוא המלכת אלוהים על באי עולם. לכן, ביום זה ישנן תרועות, שמחה, לבוש חגיגי והתייחסות לקשר של האדם עם אלוהיו במהלך תפילות ראש השנה. על פי רוב השיטות, יום בריאת האדם הראשון הוא כ"ה באלול, אך על פי אחת השיטות בתלמוד, מדובר דווקא בא' בתשרי, ולכן זהו למעשה היום הראשון שבו אלוהים מלך על בני האדם.

 

5. מלבד המלכת אלוהים, התפיסה המרכזית של ראש השנה ביהדות היא של יום הדין. ביום זה אלוהים דן את כל באי עולם – יהודים ולא יהודים – על פי מעשיהם ותולדות מעשיהם בשנה החולפת. וכך נכתב במשנה (מסכת ראש השנה): "בראש השנה כל באי העולם עוברים לפניו כבני מרון, שנאמר: היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשיהם". בתוספתא ראש השנה מתחדד העניין: "הכל נידונין בראש השנה, וגזר דינם מתחתם ביום הכיפורים".

 

  • " בין ראש השנה – גזר הדין – ובין יום כיפור, שהינו חתימת גזר הדין, ישנם עשרת ימי תשובה. במהלכם האדם עוד יכול לתקן את אשר קלקל בשנה האחרונה. נוסף על זאת, מבואר במקורות שיש סגולה מיוחדת לתשובה בימים שאחרי ראש השנה "

6. בין ראש השנה – גזר הדין – ובין יום כיפור, שהינו חתימת גזר הדין, ישנם עשרת ימי תשובה. במהלכם האדם עוד יכול לתקן את אשר קלקל בשנה האחרונה. נוסף על זאת, מבואר במקורות שיש סגולה מיוחדת לתשובה בימים שאחרי ראש השנה. לדוגמה, אדם מסוים שביצע חטא מסוים – אם יתקן אותו בשלמות ביום שני, במהלך עשרת ימי תשובה - כל ימי שני של השנה החולפת יכופרו לו בגין אותו החטא. כמובן, רק בתנאי שהמהלך רציני וקבוע, מעתה ואילך, ובהנחה שמדובר בתשובה כנה ואמיתית.

 

7. אחת המצוות המרכזיות בראש השנה היא תקיעה בשופר. ישנם שלושה סוגי תקיעות: תקיעה (ארוכה), שברים (שלוש גניחות) ותרועה (רצף מהיר של תשע תקיעות). טעמי מצוות השופר רבים ומגוונים: המלכת האל (כמו שממליכים מלך בחצוצרות), התעוררות לתשובה בעקבות קול התרועה המרטיט, זכירת מעמד הר סיני (שגם בו נשמעו קולות שופר), וברמה הרוחנית-קבלית יותר – גם בלבול השטן.
 

 
עמיר לב, "ערב ראש השנה" 
 

8. מצווה מרכזית נוספת בחג היא התשליך. ביום הראשון של ראש השנה נוהגים ללכת אל מקור מים (ואם אין נחל בסביבה, אפשר למלא גיגית מים גדולה) וקוראים תפילה מיוחדת שעיקרה בקשה להשליך את כל חטאינו אל מצולות ים. במהלך התשליך יש שמנערים את שולי בגדיהם, כאות וסמל להתנערות מהעוונות. אם מסיבה כלשהי האדם לא הצליח ללכת לתשליך בראש השנה, ניתן לעשות זאת עד ליום האחרון של חג הסוכות.

 

9. אכילת תפוח בדבש, למקרה שתהיתם, אינה מן התורה. מדובר במנהג יפה שנוסד רק בסוף תקופת הראשונים. באותה תקופה הוזכרו גם אכילת רימון ודגים. בהמשך נכנסו לתמונה עוגות הדבש.

ואולם, מלבד המאכלים המומלצים, ישנם גם מאכלים שאינם מומלצים בראש השנה על פי המנהג (ולא ההלכה). מדובר במאכלים חמוצים או חריפים, וגם באגוזים. ואם כבר המלצות, מומלץ גם שלא לישון בראש השנה, כיוון שיש האומרים שכל הישן בראש השנה, מזלו ישן. ואם כבר לישון, אז רק אחרי חצות היום.

 

10. זו אמנם לא הלכה, אבל רובנו נוהגים בה באדיקות הלכתית ממש: לקראת ראש השנה אנו נוהגים לברך איש את רעהו: "לשנה טובה תיכתב\י ותחתם\י". המכתבים הראשונים עם איחולי שנה טובה נשלחו כבר במאה ה-14. בסוף המאה ה-19, לאחר שגלויות הדואר היו הדבר החם ביותר בשוק התקשורת הבינלאומי, המעגלים התרחבו. בעשורים האחרונים המנהג עבר לקווי הטלפון, משם למיילים ומשם לאסמסים ולהודעות ווטסאפ – רובן, לצערנו בתפוצה רחבה, נטולות כל ממד אישי.

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus