נתניהו צדק

נתניהו צדק

תומר פרסיקו //
2.2.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
לעמים יש זכות להגדרה עצמית ולאוטונומיה תרבותית; אלו לא השיקולים להקמת מדינה עצמאית, אבל זו כנראה הדרך היעילה ביותר להבטיח זכויות אלה - תומר פרסיקו מסביר מדוע הוא תומך בדרישה מהפלסטינים שיכירו בישראל כמדינה יהודית

רק בפעם הזאת, בפעם התשיעית ששהיתי בבנגלור, הבחנתי פתאום בכיעור האיום של העיר הזאת. אני לא מתכוון לטינופת שכל עיר הודית ראויה לשמה לוקה בה, אלא לחוסר הצורה וחוסר המחשבה שמתוכן העיר הזאת גדלה. והיא גדלה מאוד בשנים האחרונות. בנגלור היא הרי "עמק הסיליקון" של הודו, בירת ה-IT שלה, וחברות רבות, מקומיות ומערביות, מבססות בה את מפקדותיהן. הן מושכות לעיר שלל נותני שירותים נלווים, ומכאן הזינוק העצום באוכלוסייתה.

  f140127ns06
"מובן שאין כאן כל כוונה לכינון תיאוקרטיה" (צילום: פלאש 90)

הצמיחה הזאת הפכה אותה למעין מחנה מעבר ענק שמורכב תלאי על תלאי. אין לבנגלור מרכז מעוצב כמו שיש לדלהי, לכלכתה, למדרס או לבומבי, שסביבו העיר מתרחבת. יש, לכאורה, רק התרחבות. מכונה שבונה את עצמה לצדדים ולגובה. כפר על סטרואידים.

 

זה היה לפני חודשיים, עת הייתי בהודו לרגל כנס אקדמי שאליו הוזמנתי. ישבתי בבית קפה בנגלורי עם ארונדהטי, ידידה ותיקה שעובדת ב-Greenpeace הודו, והנהנתי בצער כשהיא סיפרה על הזוועות שהיא נחשפת אליהן בעבודתה. בעיקר דובר בדורסנות של חברות כרייה עצומות שמתורגלות במציאת דרכים (חוקיות או "מבוקששות", היינו, מבוססות בקשיש) לנישול כפריים וקבוצות שבטיות שונות מאדמותיהן ברגע שנמצא בהן מחצבים יקרים.

 

ההיגיון התועלתני של השוק דוחף את אנשי העסקים להחריב עוד ועוד טבע ותרבות בהודו כדי למקסם את השורה התחתונה. ומה יעשו כפריים אנאלפביתים אל מול המכונה היעילה בתבל? בהודו המצב מוקצן עוד יותר על שום פערי ההכנסה, פערי ההשכלה והרצון הכללי של ההודים "לנצח את סין" במרוץ להיות המעצמה העולמית הבאה. למען מטרה אחרונה זאת, מותר וראוי להקריב הכול.

 

"או שהודו תעבור רציונליזציה ותיעוש עד לבלי הכר ותחדל להיות הודו, או שהיא תהיה המובילה בעידן עולמי חדש, תסייע על ידי דוגמה והשפעה תרבותית למגמות החדשות במערב ותהפוך את האנושות לרוחנית" – כך כתב שרי אורובינדו, מגדולי המנהיגים הרוחניים והפוליטיים של הודו במאה ה-20 ובכלל.

 

נראה שהודו הנוכחית בחרה באופציה הראשונה. הודו מאבדת את "הודיותה" ומחליפה את המורשת התרבותית שלה במרוץ היפר-קפיטליסטי לעושר ולצרכנות. ארונדהטי וחבריה מהמעמד הבינוני-פלוס, שהשתדרג זה מכבר, חיים מעין חיקוי הודי לחברת השפע המערבית. אנגלית היא שפת אמם, ואין להם קשר לתרבות ההודית המסורתית. משום כך גם אין להם אמת מידה חיצונית למדוד מולה את יתרונותיה ואת חסרונותיה של התרבות המערבית.

 

היהדות היא גם לאום

 

אני מרחיק את עדותי להודו כדי להציג את הגלובליות של הבעיה שמולה גם אנחנו ניצבים: שחיקת התרבות המקומית על ידי כוחות השוק, שמתמחים בלשכנע אותנו שאיננו אלא פרודות יצרניות-צרכניות אוטונומיות, שאין להן כל צורך בקהילה או מערך ערכי שאינו תועלתנות. ואני עושה זאת כדי להביא פן נוסף שבגללו אני חושב שחשוב שאנחנו – כמו ההודים – נחיה במדינה שמטפחת תרבות ספציפית.

 

לכן אני תומך בדרישתו של נתניהו מהפלסטינים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אני חושב שהרעיון שישראל היא מדינה לאום יהודית אינו סותר את עקרונות הדמוקרטיה הליברלית ואינו מחייב (אם כי יש להיזהר מאוד בהגשמתו כמובן) שלילת זכויות אדם ואזרח ממיעוטים החיים במדינה. מדינה יהודית תאפשר לעם היהודי הגדרה עצמית ואפשרות מלאה לפתח את תרבותו, וזוהי לדעתי גם זכותו, גם טובתו וגם דבר בעל חשיבות, כתרומה לתרבות האנושית ככלל.

  bangalore
בנגלורה: אחת הערים המכוערות בעולם והמקום שבו הבין הכותב את הצורך בהכרה בישראל

מובן שיש כאן שיקולים שונים שחייבים להישקל, מעבר ליתרונות החברתיים. הנחת המוצא שמנחה אותי היא שלעמים יש זכות להגדרה עצמית ולאוטונומיה תרבותית. אלה אינם שקולים בדיוק להקמת מדינה עצמאית, אבל זו הדרך הנפוצה וכנראה היעילה ביותר להבטיח זכויות אלה. ספציפית באשר ליהודים בארץ ישראל, נראה שללא מדינה משלהם, יהיה להם קשה לחיות כקהילה תרבותית משגשגת (או לחיות בכלל). בדיוק כפי שלפלסטינים יש זכות למדינה משלהם, גם ליהודים יש זכות למדינה משלהם. במדינות אלה, כאמור, יעצבו אותם עמים את זהותם ואת תרבותם.

 

עכשיו, זה לא כל כך פשוט כמובן. היהדות, כידוע, היא לא רק לאום, אלא גם דת. יש הטוענים שהיא רק דת, ולכן אין לבניה זכות לעצמאות מדינית. לדעתי הם מתעלמים מן העובדות הפשוטות, והן שלרוב היהודים, ובוודאי רוב היהודים בארץ ישראל, יש ליהדותם מרכיב אתני מובהק, ואף אופי לאומי; פעמים רבות במידה שעולה בהרבה על האופי הדתי. הכחשת תפיסתם העצמית של רוב היהודים שקולה להכחשת תפיסתם העצמית של רוב הפלסטינים על ידי הטוענים ש"אין עם פלסטיני". אלה ואלה מנסים לכפות את דעתם על המציאות ונוהגים באופן בלתי דמוקרטי ברצונותיהם הברורים של ציבורים גדולים.

 

מאין נובעת ההתנגדות?

 

מצד שני, הממדים הדתיים של היהדות בהחלט ברורים (כלומר היא גם דת), ואני לא חושב שלדתות (בניגוד לעמים) יש זכות לעצמאות מדינית. המקרה של היהדות הוא על כן יוצא דופן. עם זאת, אין הוא ייחודי. נדמה לי שלא היינו מוחים אילו הודו (או טיבט, או ארמניה), כארץ שקהילה דתית מובהקת משייכת את עצמה אליה, היתה משמרת את האופי הדתי של האומה המרכזית שבה במסגרת האזרחית של מדינתה העצמאית (שפה רשמית, המנון, דגל, חגים וימי מנוחה, תוכני לימוד בבתי הספר וכו'), וזאת כמובן, תוך שמירת זכויותיהם ונתינת אוטונומיה תרבותית למיעוטים הדתיים החיים בה (מוסלמים, בודהיסטים, ג'יינים, יהודים וכו').

 

מובן שאין כאן כל כוונה לכינון תיאוקרטיה, אלא לנתינת ביטוי במרחב הציבורי לדת ולתרבות השייכת לרוב המוחלט של התושבים בחבל ארץ מסוים. למעשה, דרישתו של הדלאי-לאמה מסין היא בדיוק זו: לתת לארצו (אם לא עצמאות, אז לפחות) אוטונומיה תרבותית, כדי שיוכל לשמור על אופייה הבודהיסטי של טיבט ועל הדת והתרבות הטיבטית-בודהיסטית באופן כללי. האם לא ראוי שזה יינתן לו?

 

בקיצור, אני לא רואה כל פגם בכינונה של מדינת לאום יהודית בארץ ישראל, כל עוד שומרים על זכויותיהם הפרטיות והקהילתיות של המיעוטים שבה (שיהיו צריכים, אמנם, לסבול חיים כמיעוט תרבותי ולאומי, וללא ספק יהיו אינטרסים שונים שלהם שייפגעו). המתנגדים לכך אמורים להתעקש שאסור שלמדינות לאום יהיה אופי דתי מסוים, גם אם במקרה הדת הזאת היא  בבחינת תרבותו וזהותו של הלאום המדובר. כלומר, בשם ההפרדה בין דת למדינה אמורים לאומים שבמקרה יש להם גם דת מאפיינת (כמו העם הטיבטי, ההודי, הארמני או היהודי) לוותר על תרבותם ולכונן מדינה חסרת זהות לאומית ספציפית. הרעיון הזה לא רק בלתי ריאלי לחלוטין, אלא בעיניי, כאמור, גם לא רצוי, שכן תרבויות שונות ודתות שונות שומרות על החברה, מעשירות את העולם ותורמות לאנושות. עולם ללא מדינה בודהיסטית-טיבטית הוא עולם עני יותר. " נדמה לי שהיציאה נגד רעיון המדינה היהודית מקורו לרוב לא רק ברצון (הצודק מאוד) להגן על זכויותיהם של מיעוטים שונים, אלא גם ברצון לחלן את המרחב הציבורי, להסיר ממנו כל סממן דתי, ואולי אף להפוך את מדינת ישראל לדמוקרטיה אירופית חסרת ייחוד אתני-דתי-תרבותי "

 

נדמה לי שהיציאה נגד רעיון המדינה היהודית מקורו לרוב לא רק ברצון (הצודק מאוד) להגן על זכויותיהם של מיעוטים שונים, אלא גם ברצון לחלן את המרחב הציבורי, להסיר ממנו כל סממן דתי, ואולי אף להפוך את מדינת ישראל לדמוקרטיה אירופית חסרת ייחוד אתני-דתי-תרבותי. זו עמדה לגיטימית, ואפשר לדון ביתרונותיה ובחסרונותיה, אבל כדי לדון באלו יש להציג אותה בשמה. לא הוגן להסוות עמדה שכזאת תחת הדאגה, הראויה מאוד כשלעצמה, להגנה על זכויות מיעוט. לא הוגן גם לתמוך בזכותם של ההודים או הטיבטים לשמר את תרבותם-דתם ולהתנגד לזכותם של היהודים לעשות כן.

 

האם גם אתם בעד הדרישה להכרה פלסטינית בישראל כמדינה יהודית? דונו על כך בעמוד הפייסבוק שלנו

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו