"מיהו יהודי טוב?": השאלה שהתערוכה של חיים מאור מנסה להשיב עליה
"מיהו יהודי טוב?": השאלה שהתערוכה של חיים מאור מנסה להשיב עליה
social
facebook whatsup email tweeter
גתית גינת //
12.11.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
האמן חיים מאור יצר תערוכה שנולדה מהשאלה מי ייחשב 'יהודי טוב', והאם מי שנחשב יהודי טוב בשביל אדם אחד, הוא בהכרח יהודי טוב בשביל אדם אחר

khyym_mvr_shyr_hmlvt_1996
"שיר המעלות", חיים מאור, 1996
בסוף שנות ה-30, כשהוקם המשכן לאמנות בקיבוץ עין חרוד, התבקשו חברי הקיבוץ לתרום לו את חפצי היודאיקה שהביאו עמם ממזרח אירופה. אף על פי שלחפצים היה ערך רגשי רב - שהרי שימשו מזכרת לעולם התרבותי, לבתים ולמשפחות מהם נפרדו החלוצים – התקבלה הבקשה בהסכמה ובהתלהבות, שנבעו מתחושת שליחות, מדאגה לעתידם של המוסדות היהודיים במזרח אירופה ומרצון להקים מוזיאון בעמק. מאוחר יותר הועשר האוסף של המשכן גם בחפצי יודאיקה מצפון אפריקה ותימן, שנקנו בשוק בעפולה הסמוכה.

 

בעשורים שחלפו מאז, ירדה קרנו של האגף, והוא זכה ליחס מזלזל; אותו יחס הנהוג אצל ישראלים רבים כשהם שומעים את המילה יודאיקה. "הצופים לא נכנסו אליו משום שהגיעו לראות את התערוכות המתחלפות, והוא כמעט ננטש", אומרת דבורה ליס, אוצרת אגף היודאיקה של המשכן. "ומה הכיף להיות אחראית על אגף שאיש לא נכנס אליו?".

 

לפני כעשור חזרה ליס, לאחר הפסקה של זמן מה, לכהן בשנית כאוצרת האגף. ליס החליטה שצריך להפוך אותו למשהו אחר לגמרי. "החלטתי שאעשה באגף תערוכות מעניינות ועכשוויות שמתכתבות עם חפצי היודאיקה. זה היה רעיון מקורי שלא היה מקובל אז בשום מקום אחר, אבל היום רואים אותו באגפי יודאיקה במוזיאונים שונים בארץ ובעולם", היא אומרת.

 

לעולם לא אחביא יותר את החנוכייה

 

ליס, ילידת ניו יורק וחברת קיבוץ שלוחות, ידעה שמעתה ישלב האגף באצירתה ארבעה רבדים: חפצי היודאיקה; ציורי האוסף, שתיארו את החיים במזרח אירופה ונתרמו לאגף בידי חברי קיבוץ ותורמים אחרים; יצירות של אמנים יהודים-ישראלים עכשוויים שמתכתבים עם אמנות יהודית; ותערוכות קבוצתיות או תערוכות יחיד שיוצגו בתוך אגף היודאיקה, בדיאלוג עם הפריטים שנמצאים שם. לדברי ליס, "תמיד אכבד את חבר הקיבוץ הוותיק שהביא את החנוכייה. לא אחביא את החנוכייה במחסן, אלא אציג עבודה עכשווית לידה".

 

כשהחלה במסע החיפושים אחרי אמנים ישראלים עכשוויים שיציגו באגף היודאיקה, הופתעה ליס לטובה: "אמנים חולמים על חדר עם קירות לבנים ריקים, שיהיו שם רק בשבילם", היא אומרת, "אבל אז התברר כי אמנים שלא חשבת שיסכימו להציג ליד חפצי יודאיקה, שמחו להציג וגם להכין עבודות חדשות שמתכתבות איתן". כך קרה עם האמן אליהו אריק בוקבוזה. "עכשווי, שמאלני, תל אביבי, מזרחי", אומרת ליס, "חשבנו שהוא ירצה חדר לבן ומכבד לעצמו, אבל הוא התאהב באתגר שהוצב לו והחליט להציג באגף".

 

ב"מטרוניתא", תערוכה קבוצתית שאצרה ליס יחד עם דוד שפרבר ב-2012, קרה ההפך: "הוצאנו את חפצי היודאיקה החוצה אל האולמות האחרים, במקום להביא את האמנים העכשוויים לאגף שלנו", היא אומרת. בתערוכה, שעליה עבדנו השניים לאורך חמש שנים, הוצגו עבודות של אמניות המתעסקות בפמיניזם וביהדות.

 

יהודי טוב = אדם טוב

 

"יהודי טוב", תערוכתו של חיים מאור המוצגת כעת במשכן, מזמינה את האמן שוב אל אגף היודאיקה. לדברי ליס, "מאור הוא אמן ישראלי שעוסק בזהות יהודית ובשואה מנקודת מבטו של בן הדור השני. חיים נהג להדריך קבוצות באגף היודאיקה, ואני תמיד היתי מסתכלת עליו בתדהמה, פשוט משום שהוא היה המדריך היחיד שנכנס לאגף. כך נוצר דיאלוג. התחלנו לדבר, וחיים סיפר שהוא מחובר לחפצי יודאיקה מפני שהיו רבים כאלה בבית אביו.

 

"כשהחלטתי לאצור לחיים תערוכה באגף היודאיקה, הגעתי לביתו וליקטתי בפינצטה עבודות שקשורות לחגים ולאורח החיים היהודי. חיים מוכר כמי שעוסק הרבה בשואה, אבל אני ניסיתי למצוא עבודות שקשורות בזהות יהודית ובאורח החיים היהודי, בלי שתעלה מהן אסוציאציה לשואה. בשלב מאוחר יותר, חיים הכין עבודות במיוחד לתערוכה. כששלב זה הסתיים, ביקשתי שחיים לא יהיה נוכח בזמן תליית העבודות".

 

לדברי ליס, מאור הוא אדם נדיב ומשתף, והוא נוהג לשתף פעולה עם אמנים אחרים. "בתערוכה הנוכחית הוא שאל את עצמו מיהו 'יהודי טוב' ואם מי שיהודי טוב בשבילך הוא בהכרח יהודי טוב בשבילי". כדי להרחיב את גבולות השאלה וכדי לשאול אם "יהודי טוב" הוא גם שכן טוב ואדם טוב, שיתף מאור פעולה עם האמנים הישראלים-פלסטינים מוחמד כלש וחאדר ושאח.

 

אחת העבודות בתערוכה של מאור מציגה שולחן לשבת שעליו צלחות ועליהן דיונקאות בני משפחותיהם של מאור ושל ושאח. עבודה אחרת, שגם זיכתה את התערוכה בשמה, היא לוח עץ מתומן ועליו דיוקנו של מאור ובו הכיתוב "יהודי טוב".
 

על העבודה הזאת כתב מאור: "בשנת 2009 קיבלתי עבודת אמנות מידידי מוחמד סעיד כלש, אמן מכפר קרע שבואדי ערה שעמו אני בקשר שנים רבות. מוחמד נתן לי לוח עץ מתומן שעליו הדביק צורות גיאומטריות מפורניר בגווני חום ואוקר. העבודה – ערבסקה גיאומטרית האופיינית לסגנונו של האמן – ניתנה לי כדי שאצייר עליה אלמנטים משלי שישתלבו, יתעמתו או ישלימו את עבודתו. הכוונה היתה שניצור עבודה משותפת של שנינו, מעין ברית אמנים".
 

  • " כשהחלה במסע החיפושים אחרי אמנים ישראלים עכשוויים שיציגו באגף היודאיקה, הופתעה ליס לטובה: 'אמנים חולמים על חדר עם קירות לבנים ריקים, שיהיו שם רק בשבילם', היא אומרת,'אבל אז התברר כי אמנים שלא חשבת שיסכימו להציג ליד חפצי יודאיקה, שמחו להציג וגם להכין עבודות חדשות שמתכתבות איתן' " מאור צייר את דיוקנו במרכז הלוח והוסיף בשוליו את המילים "יהודי טוב". "בביקורי בביתו של כלש, הראיתי לו את העבודה הגמורה. דמעות של התרגשות עמדו בעיניו, והוא אמר: 'שיערתי שתדע מה לעשות עם הלוח הזה'. כשנרגע, סיפר לי כי התרגשותו נבעה מן המילים 'יהודי טוב'. הוא הוסיף: "אספר לך מעשה שאירע לי בצעירותי. בתום לימודיי, שימשתי מורה למלאכה בתל אביב. נהגתי לנסוע לעבודה באוטובוס. יום אחד ישבתי באוטובוס עמוס. באחת התחנות עלתה אישה קשישה ותרה אחר מקום ישיבה. איש מן הנוסעים לא קם. הבחנתי בכך, קמתי ופיניתי לה את מקומי. היא התיישבה בעייפות. 'תודה', אמרה, 'אתה יהודי טוב!'. היא לא ידעה שאני מוסלמי. אז הבנתי שהיא התכוונה לומר שאני אדם טוב. העבודה שעשית על הלוח שלי סוגרת את המעגל. וגם אתה יהודי טוב!".


הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus