מי ישורנו
מי ישורנו
social
facebook whatsup email tweeter
עמיחי חסון //
14.5.14
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
עד היום, אבות ישורון היה אחד המשוררים הישראלים החשובים יותר והמולחנים פחות. כרמי זיסאפל, ערן ויץ ושי צברי החליטו לקחת את העניינים לידיים

"הוצא אותי מן העולם הזה, כי מרבה אהבה אני", כתב אבות ישורון בשיר שהולחן ומבוצע באלבום החדש על ידי  כרמי זיסאפל; "אני עושה אהבה, עם כל מי שבא".

 

מעניין שדווקא עם מוזיקאים ישורון לא ממש עשה אהבה עד היום. בניגוד למשוררים עבריים אחרים בני דורו, כמו נתן אלתרמן ואלכסנדר פן, ששיריהם המולחנים נוכחים עדיין בפלייליסטים של תחנות הרדיו, צריך להתאמץ מאוד כדי למצוא שיר מולחן של ישורון. אמנם היו כמה ניסיונות, חלקם אפילו מוצלחים (בין היתר של שלמה גרוניך, קורין אלאל ואלון אולארצ'יק), אבל הם מעטים; ישורון הוא משורר שקצת קשה לקרוא, וממילא גם להלחין.

 


השירה שלו היא שירה מפורקת, חתוכה, מנוקדת בצורה משונה. העברית שלו נזירית, מתומצתת, מרובת הטיות מילים, משלבת לא פעם הומור גרוטסקי ותיאורי יום יום, נעדרת פאתוס, התפייטות, משקל וחריזה – כל אלו יוצרים אתגר לא פשוט למוזיקאים. "לשון לסופר כצעצוע לילד", כתב פעם ישורון, "הוא לא מרגיש בה עד שלא שובר אותה".

 

אל האתגר הזה צללו בשנתיים האחרונות כרמי זיסאפל, ערן ויץ ושי צברי; יחד הם יצרו אלבום שלם, "טוב שהעולם גדול" שמו, שמכפיל עכשיו את כמות השירים המולחנים של ישורון וגם נותן טעימה מזמינה מאחד מאבות המזון הייחודיים של השירה העברית.

 

מן השבירוֹת

 

אבות ישורון נולד בעיירה האוקראינית נסכיז' ביום כיפור ה'תרס"ה, 1904, בשם יחיאל פרלמוטר, למשפחה של בעלי טחנות קמח מצד אביו ולשושלת רבנים מצד אמו. הוא עלה לארץ ישראל בשנת 1925, בתקופת העלייה הרביעית, ואף על פי שאת ספרו הראשון ("על חוכמת דרכים", 1942) פרסם בשם נעוריו, הוא נודע יותר בשם החדש, הסימבולי והמתריס שבחר לעצמו: אבות ישורון.

 

רבות נכתב על המהלך שעשה הילד היהודי מהשְטֵעטְל, שעקר ונדד ונתלש אל לארץ ישראל, הפנה עורף כלפי בני משפחתו, עד שבזמן מלחמת העולם השנייה כמעט לא ענה על מכתביהם. לבסוף התחרט, נדהם מהחורבן האישי והלאומי שפער את נפשו.

 

מי שהיטיב לנסח את המהלך יותר מכול היה ישורון עצמו, בטקסט נוקב ודוקר שמוכר כ"פתיחה לראיון" שעשה איתו עלי מוהר בעיתון "דבר", בראשית שנות ה-70 (מומלץ לשמוע את ההקלטה שעשה ישראל ברייט לטקסט). "אמרת 'כיצד נעשה אדם אבות ישורון'?", חוזר המשורר על שאלתו של מוהר ומיד עונה; "התשובה היא: מן השבירוֹת. שברתי את אמי ואת אבי, שברתי להם את הבית. שברתי להם את לילות-המנוחה. שברתי להם את חגיהם, את שבתותיהם. שברתי להם את ערכם-בעיני-עצמם. שברתי להם את הפתחון-פה. שברתי להם את לשונם. מאסתי את היידיש, ואת שפת קודשם לקחתי ליום-יום. מאסתי עליהם את החיים. יצאתי מן השותפות. וכאשר ירדה עליהם שעת האין-מוצא – עזבתי אותם בתוך האין-מוצא. אז אני כאן. בארץ. התחלתי לשמוע קול שיצא מקרבי, בהיותי לבדי בצריף, על מיטתי-ברזל, קול קורא לי בשמי-מן הבית, והקול – קול מעצמי אל עצמי. קול שלי יוצא מן המוח ומתפשט בכל הגוף, והבשר רועד, עוד זמן אחרי-כן, אז התחלתי לחפש דרך לברוח ולהחליף את השם ושם המשפחה, ברבות הזמן הצלחתי לשעבר את השמות. היה לזה ערך הגנתי. כי בהיות הקול נתעוררתי. פחדתי להירדם עוד".

 
"טוב שהעולם גדול", כל רצועות הפרויקט 
 

ממקומו החדש בתל אביב מצאה השבירות את מקומה בשירה, שיש בה געגועים דקים לגלות ושילוב יוצא דופן של יידיש, עברית וקצת ערבית. ישורון ביטא בשירתו גם את קולו של "האחר", הוא היה מהראשונים שכתבו על שותפות הגורל בין היהודים העקורים לפליטים הערבים בישראל, הקבלה שגרמה לו לשלם מחיר פוליטי כבד, עד כדי הסטה אל השוליים. עם השנים זכה להערכה מאוחרת, לא מעט בזכות משוררים צעירים ממנו, כמו נתן זך ומאיר ויזלטיר. בימיו האחרונים התבשר על זכייתו בפרס ישראל לשירה לשנת תשנ"ב (1992), והוא הוענק לו לאחר פטירתו.

 

לא מגיע לשיר אף פעם

 

הזמרת כרמי זיסאפל, מי שיזמה את הפרויקט, היא בת משפחה של ישורון: סבא שלה הוא אחיו של המשורר, ויחד הם היו שארית פליטה בודדים ממשפחה גדולה שנרצחה באירופה. אולם למרות הקרבה המשפחתית, זיסאפל מספרת בחוברת האלבום שהקשר בין המשפחות נותק. האחים, שלא הסתדרו מעולם, לא דיברו זה עם זה עד מותם. היא עצמה פגשה את ישורון פעם אחת בלבד, בביתו כילדה, ורק המפגש המחודש והבוגר עם שיריו גרם לה לחדש את הקשר המשפחתי.

 

זיסאפל גייסה לפרויקט את בן זוגה הגיטריסט ערן ויץ ואת הזמר שי צברי, שעושה קולות ליווי גדולים ומהפנטים בהופעות ובאלבומים של ברי סחרוף. צברי - לכאורה הדבר הרחוק ביותר מהשירה "האשכנזית" של ישורון – התחבר אל המשורר מתוך הזדהות עם הזרות והתלישות שאפיינו את שירתו. הוא בוחר, למשל, לבצע את השיר "אֵיךְ נִקְרָא שֶאֲנִי מְקַבֵּל מִכְתָּבִים מֵהַבַּיִת,/ וְהַבַּיִת אֵינֶנֻּ?" (ה"שינוי" הלשוני של ישורון במקור). מבחינה מוזיקלית, הלחנים שהביא צברי לשירים אחרים מצליחים להפתיע במקצבים הצפון אפריקאים שלהם ומצטרפים להשפעות המוזיקליות האחרות באלבום - מקאנטרי, פולק ורוק ועד למנגינות חסידיות. " השירה שלו היא שירה מפורקת, חתוכה, מנוקדת בצורה משונה. העברית שלו נזירית, מתומצתת, מרובת הטיות מילים, משלבת לא פעם הומור גרוטסקי ותיאורי יום יום, נעדרת פאתוס, התפייטות, משקל וחריזה – כל אלו יוצרים אתגר לא פשוט למוזיקאים "

 

לשפע הזה אחראים אנסמבל נגנים שכולל את יובל שפריר, איתמר דוארי, עדי רנרט, אורי רוסו ומאיה בלזיצמן, בצד זמרים אורחים: אלי מגן, ברי סחרוף, רונה קינן  ותמר קפלנסקי. סחרוף מבצע את השיר "דבלת תאנים" (כמה שורות מתוך שיר ארוך של ישורון), על פי לחן שנמצא על דף תווים ישן ששלח קומפוזיטור שזהותו אינה ידועה למשורר בשנת 1942 ושצוות הפרויקט מקווה לגלות את זהותו דרך פרסום האלבום. רונה קינן מבצעת את אחד השירים המופלאים ביותר של ישורון, "בהיחבא", שבו בדידותו של המשורר במטבח הביתי הופכת למטאפורה על החיסרון וההיעדר.

 

מלבד המוזיקה, כולל "טוב שהעולם גדול" גם ספרון ובו מאמרים מאת בתו של המשורר, העורכת והמתרגמת הלית ישורון, וכן רשימות קצרות של שמעון אדף, נסים קלדרון, דורי מנור וזיסאפל עצמה. הפרויקט מצטרף לסדרת ספרי-הדיסקים "גיבורי תרבות", שמוציאים הלייבל "נענע דיסק" וצוות "עבודה עברית". אלה שמו לעצמם למטרה לקדם את יצירתם של מגבשי התרבות הישראלית, והם אחראים בין היתר להפקות של "אדומי השפתות - משירי אבן גבירול" (ברי סחרוף ורע מוכיח), "היספיקו החיים? משירי חנוך לוין" ו"רישומי פחם בצבע - מאיר אריאל".

 

לחתונה שלנו קנה לנו חבר את מהדורות "כל כתבי" אבות ישורון; ארבעה כרכים אדומים וכבדים. הפרויקט היפה הזה גרם לי לחזור ולשקוע בדפים שלהם. "אינני הולך לכתוב דברים שהתכוונתי. אני הולך לכתוב דברים המגששים באפלה", אמר אבות ישורון בראיון שעשתה עמו בתו הלית, "אני לא מגיע לשיר אף פעם. לרחשושים ולזעזועים אני מגיע, ולמלים סדוקות ומרוסקות... השיר הוא דרך חיים. כל מה שנדבק לך בדרך מן החימר, מהבוץ, מהאדמה - זה השיר. התהליך של הקמת שיר הוא השיר. השיר זה לא מה שנדפס בעיתון, הוא תמיד נשאר איפה שהמערבל הזה שאוסף את הביצים והקליפות והבצל והמלח".

 

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus