מגילת העצמאות

מגילת העצמאות

social
facebook whatsup email tweeter
דודו כהן //
22.5.16
הדפיסו
כתבה
שלחו
לחבר
עשר עובדות יסוד שלא ידעתם על מגילת רות, הטקסט התנכ"י שנשלט כמעט רק בידי נשים

 

1. סיפור מגילת רות התרחש לקראת סוף תקופת השופטים, בשנים 1000-1200 לפני הספירה. הלוקיישנים הם מואב ובית לחם, ומחבר המגילה היה שמואל הנביא, שחי במאה התשיעית לפני הספירה.

 

2. מגילת רות היא הספר התנ"כי היחיד שגיבוריו הגדולים ביותר הם למעשה נשים. אמנם בתחילת הסיפור אלימלך ובניו עומדים במרכז, אך הם נפטרים במהרה. אמנם המגילה מסתיימת בבעז ובפירוט שושלת הזכרים שנולדים מרות, אבל בסופו של דבר, ציר הסיפור נסב על נעמי, ובעיקר, על כלתה רות.299px-aנסיכה אמיתית. רות המואבייה

 

3. שלוש סיבות לקריאת מגילת רות דווקא בחג השבועות: ראשית, זהו יום השנה ללידתו ופטירתו של דוד המלך, שהיה צאצא ישיר של רות. שנית, שבועות הוא חג מתן תורה, וגם סיפורה של רות מראה עד כמה היא קיבלה על עצמה את התורה ואת היהדות, בהתמסרות ובכנות. שלישית, לפי המתואר במגילה, העלילה מתקיימת בימי הקציר, זמן חג השבועות.

 

4. שאלות רבות עלו ועולות עד היום על שאלת גיורה של רות. אחת השאלות היא אם ערפה ורות התגיירו כאשר נישאו למחלון וכליון, או שמא היה מדובר בנישואים נטולי תוקף דתי. ואם כך, מדוע מתייחסים אל רות כאל אלמנה ומדוע נעמי משכנעת את ערפה לחזור אל בית אביה אם היא אכן יהודייה?
 

התשובה, לפי המפרשים, היא שרות וערפה עשו גיור כראוי. אלא מה, תוקף הגיור תלוי בכוונת המתגייר. אם בשעת הגיור מתכוון האדם לקבל על עצמו עול תורה ומצוות, הגיור תקף, אך אם הוא לא באמת מתכוון לחיות על פי התורה, הרי שהגיור פשוט לא תופס.
 

השלב שבו נעמי הפצירה בכלותיה לחזור לביתן היה רגע המבחן. באותה סיטואציה התברר שערפה לא באמת קיבלה עליה את היהדות בלב שלם, ולכן הגיור שלה אינו תקף, ומנגד, רות התעקש להישאר ולהידבק בנעמי ובאלוהי ("עמך עמי, אלוהיך אלוהיי").

 

5. רות וערפה היו גיסות קרובות למדי, אך בסופו של דבר, הן נפרדו באותו צומת דרכים. עשרות שנים לאחר מכן התקיים קרב מפורסם בין אחד מצאצאי רות, דוד המלך (עוד לפני שנהפך למלך), ובין צאצאה של ערפה, גלית הפלישתי. וכך נכתב בילקוט "מעם לועז" על ערפה: "לפי חז"ל, היא הרפה שבניה לחמו עם גיבורי דוד, ונגזר שיפלו בניה ביד בני רות ושם נפלו ביד דוד. ונקראת ערפה, שפנתה עורף לחמותה" (מגילת רות, דף כא').

 

6. נושא הגיור של רות לא היה מובן מאליו, בגלל איסור תורה מפורש להינשא למואבים ועמונים, גם אם הם מתגיירים. הסיבה: משום ש"לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים" (דברים כ"ג, ה'). אך חז"ל הסבירו שהדבר נאמר רק לגבי עמונים ומואבים זכרים, שדרכם לקדם בלחם ובמים, ולא לגבי הנשים.


למרות קביעה זו של חז"ל, הנושא הלך והתגלגל במשך דורות נוספים, עד לדוד המלך. מתנגדיו הפוליטיים ניסו לנגח אותו בטענה שהגיור של רות, סבתו הגדולה, כלל לא תקף, בשל מוצאה המואבי. בסופו של דבר, כפי שמתואר במדרש, חכם אחד חגר את חרבו בבית המדרש והכריז: "כל מי שאינו שומע הלכה זו ידקר בחרב, כך מקובלני מבית דינו של שמואל הרמתי: עמוני - ולא עמונית, מואבי - ולא מואבית".

 

7. רות לא היתה אישה פשוטה, מגלים לנו המפרשים, אלא היתה לא פחות מאשר נסיכה - בתו של עגלון, מלך מואב. היא לא התרשמה מהמעמד שלו זכתה מאז ילדותה והחליטה להידבק בזרע ישראל. 

 

8. לפי המפרשים, רות זכתה לחיים ארוכים עד כדי כך, שלא זכתה לראות רק את דוד המלך, נכד בנה, אלא גם את בנו של דוד - שלמה המלך.

 

9. מגילת רות יוצאת דופן מבין הספרים שנכללים בתנ"ך, לא רק בגלל הסיבות שהבאנו, אלא גם משום שאינה כוללת הלכות למעשה. הקב"ה אינו נוכח בה באופן מופגן, ובאופן כללי, היא כביכול היסטורית יותר במהותה. ר' זעירא הסביר במדרש רות רבה (ב', ט"ו) מדוע נכתבה בכל זאת, שהרי ידוע שנכתבו רק ספרים שישמשו לדורות. התשובה קצרה וברורה: "מגילה זו אין בה לא טומאה ולא טהרה, ולא איסור ולא היתר. ולמה נכתבה? ללמדך כמה שכר טוב לגומלי חסדים".

 

10. על פי המסורת, רות ונכדה ישי (אביו של דוד) נקברו ביחד, וקברם נמצא על ראש גבעה בתל רומיידה שבחברון. הקבר יוחס לישי במאה ה-15, ולרות רק במאה ה-19.

לכל הפרטים על "כי באשר תלכי אלך" - סדרה העוסקת בפרשנויות חדשות למגילת רות

הצטרפו לדף הפייסבוק של בית אבי חי

מצאתם טעות בכתבה? כתבו אלינו
שתפו
facebook whatsup email tweeter linkedin insta gplus